הענק מבוקרשט: קונסטנטין פופה חוגג 46
יוהד פדידה 18 בפברואר 2017
כללי
1 דק׳ קריאה
קונסטנטין פופה יחגוג בסוף השבוע הקרוב את יום הולדתו ה-46. הסנטר הרומני-ישראלי שזכה ב-3 אליפויות ו-2 גביעים עם מכבי תל אביב, התעסק בשנים האחרונות באימון נשים בארה"ב ובהתאוששות מניתוח קשה בלב.
קונסטנטין פופה לא היה אולי החוסם הכי טוב או הריבאונדר הכי מוצלח, אבל היה בו משהו מיוחד, כזה שגרם לקהל של מכבי תל אביב ישר לחבב אותו. פופה נולד בבוקרשט, והחל לשחק כדורסל בדינמו בוקרשט, מועדון מפואר ברומניה. הדבר המיוחד ביותר בו היה גובהו, 2.20 מ' ליתר דיוק.
בשנת 91' התקבל פופה לאוניברסיטת מיאמי והחל לככב בליגת המכללות כשהוא מעמיד שיא של 1,132 נקודות ב-113 משחקים במדי המכללה. בשנת 95' סיים את קריירת המכללות ונבחר המקום ה-53 בדראפט של אותה שנה בNBA. אלה היו הלוס אנג'לס קליפרס שבחרו בסנטר הענק. למרות השיאים והממוצעים הנפלאים שהעמיד, הוא לא זכה לשחק ב-NBA וחזר למיאמי טרופיקס ששיחקה ב-USBL (ליגת הפיתוח של ארה"ב).
קונסטנטין חזר לכדורסל האירופאי בשנת 96', לפו-אורטז הצרפתית, עימה זכה באותה שנה באליפות הליגה הצרפתית הראשונה. בתקופה הזאת הצליח לצוד את אוזנו של צביקה שרף, מאמן מכבי ת"א דאז, בעיקר בגלל שנודע שאשתו של פופה יהודיה, ולכן הוא יוכל להתאזרח ולשחק במדי הצהובים מבלי להיחשב לשחקן זר. התסריט כולו התרחש לו בסופו של דבר, כשבתחילת עונת 1996-97, כשקיבל פופה את האזרחות הישראלית וחתם על חוזה לארבע שנים במכבי.
אמנם הוא הוכיח שהוא ראוי לרמת הכדורסל המקצוענית באירופה, אבל כמו שנאמר בתחילת הכתבה, הוא מעולם לא היה שומר גדול או לוקח ריבאונדים בצורה יוצאת דופן, לעיתים רבות גם ישב על הספסל הצהוב. על אף שאינו היה כוכב, הוא היה אהוב על ידי הקהל והשחקנים, אולי בגלל שהיה בחור מאוד נחמד ונוח לכולם, ואולי בגלל זריקת ה'הוק-שוט' שהיה קולע, וזריקת העונשין ביד אחת שהיה נוהג להשתמש בה.
משחק השיא של פופה במדי מכבי ת"א היה בעונתו הראשונה, נגד אולקר איסטנבול מטורקיה, בשלב הבתים של גביע אירופה. המשחק נערך בהיכל ביד אליהו (היכל המנורה בימינו) והסנטר מרומניה כיכב עם 16 נקודות ו-6 ריבאונדים, בדרך לניצחון 71:65. בהמשך התקופה שלו במכבי, רשם כמה דקות מרשימות דווקא במשחק ההפסד לפנאתינייקוס, בגמר הפיינל-פור של עונת 1999-00.
בסיום החוזה עם מכבי ת"א, חתם לעונה בהפועל ירושלים, תחת אותו צביקה שרף שהביא אותו לארץ הקודש מלכתחילה. לאחר אותה עונה, הודיע בשנת 2001 על פרישתו מכדורסל, ועם רזומה של 3 אליפויות ושני גביעי מדינה, עזב את ישראל וחזר לארה"ב עם משפחתו. בתחילה הוא ניסה לעסוק בכל מיני עבודות, אבל החיים משכו אותו חזרה לכדורסל.
"כשפרשתי, התחלתי לאמן את הבת הבכורה שלי בתיכון בפלורידה. ברגע שהתחלתי לאמן, התאהבתי. אני נהנה ללמד יסודות, בעיקר בכדורסל הנשים". פופה (2013)
בשל שמו הארוך הוא קיבל את הכינוי "טי.טי פופה", שמלווה אותו לאורך כל הקריירה. תחילה אימן את קבוצת הנשים באוניברסיטת פלורידה, עד 2007, שהצטרף בתור עוזר מאמן לאוניברסיטת אינדיאנפוליס. באותה שנה עבר אירוע בליבו, שגרר אחריו ניתוח קשה ומורכב, מה שגרם לו לחודשים רבים של התאוששות. אבל הענק הרומני התאושש וחזר לפרקט שכל כך אהב. בעונת 2011-12 הגיעה גם קפיצת המדרגה, שמונה למאמן הראשי של קבוצת הנשים באוניברסטיה. טי.טי פופה ביצע את התפקיד בצורה מרשימה, כולל הגעה לרמה השנייה בליגת המכללות הארצית. לפני פתיחת העונה הנוכחית, עזב פופה את המכללה אחרי 5 שנים.
אוהדי הכדורסל בביצה המקומית שלנו יכולים רק לזכור לטובה את פופה, הרומני-ישראלי שמצד אחד לא היה נחשב זר, ומצד שני שיחק בנבחרות רומניה בכל הגילאים. כזה היה פופה, אדם המזור שלנו בשל היותו גבוהה בהרבה מכולם, אבל בחור צנוע ופשוט. לנצח נזכור את הזריקות שנורו מגבהים שלא היה אפשר להגיע אליהם ולרוב גם היו נכנסות. אז קונסטנטין פופה, לה-מולטי-אני! או בעצם, יום הולדת שמח! (בכל זאת ישראלי).
