רוכב על התהילה

מדי שנה, נאספים אלפי אוהדי פורמולה 1 אל המסלול בסילברסטון, אנגליה. כדי לצפות בגראן פרי הבריטי. אינספור אלופים עברו במסלול הותיק ואינספור נהגים החלו את הקריירה שלהם במסלול שסמוך לכפר הפסטורלי בעל אותו השם, אחד מאותם אוהדים נלהבים שבהמשך הפכו להיות מלכים על המסלול הוא גיבור סיפורנו, שלמרבה ההפתעה והצער (ביקר של משפחתו התומכת שבאה לעודד מקרובׂ), מעולם לא זכה במירוץ הביתי ואפילו פרש ממנו בגלל תאונות וכשלים מכניים לא פחות מ5 פעמים בקריירה בת ה-16 שנה בענף. לבחור קוראים ג'נסון באטן, עוד שם גדול בין עשרות נהגי מירוצים בריטיים ולמרבה ההפתעה, הנהג הכי פחות מעוטר מבין כל מי שאי פעם זכה באליפות תחת דגל בריטניה.

כן, שמות כמו ג'ון סורטיס, נייג'ל מאנסל, ג'יימס האנט, דיימון היל ומייק האוות'ורן אמנם זכו, ממש כמו באטן, באליפות אחת בודדת, אבל הם היו הרבה יותר דומיננטיים ממנו לאורך כל שנות הקריירה שלהם, שלא לדבר על גרהאם היל ולואיס קלארק שלקחו יותר מתואר אחד או לואיס המילטון וג'קי סטיוארט האגדי שגרפו אותו לא פחות משלוש פעמים. אז מה כל כך מיוחד בבאטן?

אבכן למרות שהוא בנו של נהג מירוצים, ג'ון באטן, הוא לא היה אמור ללכת בעקבות אביו, שכן הוריו התגרשו בגיל צעיר והוא נדד לגור עם אמו ולאחר מכן עם אשתו השניה של אביו לאחר שגם הם התגרשו. רק לקראת סוף גיל הנעורים שלו, באטן מצא את עצמו לא מצליח להסיר את העיניים מכל מה שקשור למירוצים. כן, אמנם בגיל צעיר אביו כבר עודד אותו ללכת בעקבותיו ואף קנה לו את מכונית הקארטינג הראשונה שלו כבר בגיל 9, עליה באטן כיכב בגילאי הילדים אבל הניגוד בחינוך שקיבל בבית הנשים שגידלו אותו דעכו את הזעקה לרעם המנועים אצל הנער הצעיר, משהו שהצליח להתעורר אצלו רק אחרי שהגיע לשפל קל מבחינת כל נהר מתבגר.

באטן בן ה-16 נכשל בטסט הראשון שלו כאשר ניגש להוציא רישיון לרכב. זה היה הטריגר שהצית אצלו בחזרה את ההתמכרות למנוע. "אין סיכוי שאני, הבן של ג'ון באטן, לא אצליח לנהוג" הוא אמר לעצמו ושחזר את אותן המילים באחד הראיונות שלו אחרי זכייתו באליפות מקומית. "זה מה שהניע אותי, הוא אמר אז, ולשמחת אביו חזר להתעניין בענף. הוא חרש על המסלול בסילברסטון כצופה, נשאב יותר ויותר אל העולם וכאשר ניתנה לו ההזדמנהות, הלך (וגם זכה9 במירוץ מבחני הקבלה שערכה קבוצת "מקלארן". הוא הפך במהרה ל"טסט-דרייבר, של הקבוצה הבריטית אבל נזרק כבר בגיל 19 למים העמוקים של מירוצי הפורמולה 1. אחרי שסיים שישי במירותץ ברזיל 2000 הוא הפך לנהג הצעיר ביותר שזוכה לנקודת דירוג, בגיל 19 וחצי, שיא אותו שבר לפני פחות משנתיים, מקס ורסטאפן המדהים שעשה זאת בגיל 17 בלבד!

אמנם למרות זאת, ב"מקלארן" לא ראו בבאטן אחד שיכול לקחת את היצרנית קדימה במירוצים. הם גם לא רצו לוותר עליו בתור השקעה עתידית, וממש כמו שעושים בכל ענף ספורט שיש בו העברות, באטן הצעיר הושאל לקבוצת רנו, בה כיכב והגיע למקום שביעי בדירוג הנהגים ב-2002.

את עונת 2003 פתח באטן בסערה ובמדי קבוצה חדשה, ה-בריטיש אמריקן רייסינג טים או בקצרה, BAR. הוא צוות לדמות צבעונית מאוד, ז'ק וילנב הקנדי ומהרגע הראשון העימותים בין השניים לא פסקו. הקנדי טען שבאטן הובא לצרכי יח״צ בלבד והשווה אותו לזמר בלהקת הבקסטריט בויז ויותר מכך, באחד המירוצים, וילנב שהה סיבוב נוסף בפיט סטופ מה שגרם לבאטן להיתקע שם גם, מהלך שגם באטן וגם מנהל הקבוצה שלהם דייויד ריצ׳ארדס חשדו שהיה מכוון למרות שוילנב העיד על ״תקלות במכשיר הקשר״. למרות הכל, באטן תפס במהרה את דמות הנהג הבכיר שם בקבוצה אחרי שסיים כמעט כל מירוץ לפני הקמדי המנוסה וגרם אתלו לעוד יותר תסכול.

את העונה הבאה באטן פתח בתור הנהג הבכיר אחרי שוילנב עזב. הוא נתן את מה שהייתה אז עונת השיא שלו (כהכנה לעונה הקסומה ב-2009) ובהחלט הוכיח לכל מי שפקפק שמדובר בנהג מהטופ העולמי, אבל עם באטן כפי שכבר בטח שמתם לב, אי אפשר בלי דרמות.

עם תחילת העונה הבאה החלה באטן שוב היה בכותרות ולא מהסיבות שמתמקדות ביכולת הנהיגה שלו. מסתבר שהנהג הבריטי רצה לסגור מעכל ולשוב למקלארן רק שהוא לא בדיוק התייחס לעובדה שחתום תחת חוזה ב-BAR וניסה למצוא פרצה קטנה באותו חוזה כדי להשתחרר. בית הדין לספורט חשב אחרת ובטאן נאלץ להישאר. מהר מאוד 2 בכירים של אותו מעמד החתמה הזוי פוטרו, באטן משאר ב-BAR אבל סבל מעונה נוראית מלאת פרישות בגלל כשלים טכניים ובקושי סיים את העונה. היוצרות התהפכו בעונה שלאחר מכן שכן הסיפור שלו עם מקלארן לא נגמר רק שהפעם הם אלו שטענו להפרת חוזה מצד באטן שכביכול סיכם כבר שנה קודם לכן כאמור. רשמית, הוא היה ללא חוזה גם ב-BAR ויכל להגיע למקלארן אבל שנת הכשלונות שחווה, שכנעה אותו דווקא להישאר ולא לברוח כדי להוכיח שהוא מסוגל להיות נהג מוביל. הדרישה היחידה שהייתה פו היא הפקת הלקחים מכל הכשלים הטכניים ותיקון התקלות וב-BAR נתנו לו את הכלים להצלחה. ראשי מקלארן הסכימו לשחרר בסופו של דבר את הנהג תמורת פיצוי של לא פחות מ-18 מ׳ ליש״ט ואת קבוצת BAR רכשה היצרנית הענקית הונדה, מהלך שהוגדר על ידי באטן כ״מבורך ומראה על רצינות הקבוצה המשותפת להצלחה שאני רוצה להיות חלק ממנה״.

באטן החל את המסע תחת הקבוצה המאוחדת בצורה לא רעה אבל התקשה לייצר דומיננטיות ולמרות שנתו מירוץ מדהים בהונגריה כאשר התחיל אותו במקום ה-14 וסיים ראשון (ניצחון הבכורה שלו בענף).

באטן התקשה לששמור על יציבות וספג ביקורת מאגדות העבר הבריטיות דיימון היל ונייג׳ל מאנסל שטענו כי לא יגיע רחוק וכי תואר הנהג הבריטי הבכיר מגיע לרוקי הצעיר, לואיס המילטון (תואר שהמילטון הצדיק בזכייה חלומית באליפות).

את עונת 2009 הבריטי פתח כנגד כל הסיכויים. משבר כלכלי תקף את הונדה והיה סיכוי טוב שהיא בכלל לא תפתח את העונה. בסופו של דבר הקבוצה נקנתה על ידי חברת בראון וכל עובדיה קיצצו בשכר כדי שתמשיך לפעול (כולל באטן עצמו שקיצץ ב50% את משכורתו). דווקא אז, כשכל הסיכווים נגדם, הקבוצה שכעת נקראתה Brown עשתה את הבלתי יאומן בכיכובו של באטן עצמו. כבר במירוץ הראשון של העונה באטן והנהג השני של הקבוצה, רובנס באריקלו, עשו את ההישג הנפלא של לסיים 1-2, לראשונה מאז 1954 ששני נהגים מאותה קבוצה סיימו בשני המקומות הראשונים. באריקלו אמנם לא היה כל כך יציב אבל באטן לא הפסיק לגרוף פודיום אחרי פודיום ולאחר מירוץ מספר 169 בקריירה שלו (7 פחות מהמבקר הכי גדול שלו, מאנסל) הבטיח פעצמו מעשית את אליפות הנהגים, הישג מטורף בקנה מידה של האליפות של לסטר אם להתחשב בזה שבכלל היה חשש שהקבוצה לא תפתח את העונה. בעקבות ההישג האדיר הוא זכה לתואר כבוד מהמלכה ובעיירתו, פרום, יש שדרה על שמו (Jenson Avenue) וגשר שעתיד להיבנות וייקרא ״גשר ג׳נסון באטן״.

אבל כבוד לחוד ומציאות לחוד, הרומן האסור בין באטן ומקלארן (שהגיעה להסכם איחוד עם מרצדס) בסופו שלדבר קרה. הטיימינג היה מפתיע שכן בראון קיבלה אוויר כלכלי בעקבות ההישגים של שנה שעברה והציעה לו חוזה יותר שמן ממה שהתיעו במקלארן. עוד סוגיה שאפפה בענן של אניגמה את הבחירה שלו הייתה העובדה שהנהג הבכיר של מקלארן היה לואיס המילטון, נהג בכיר מאוד כאמור ויריבו העיקרי של באטן. קבוצתית, מרצדס התהדרה בשני הנהגים הטובים ביותר באותו הזמן, אבל אישית הבחירה של באטן להגיע לקבוצה הייתה סוג של התאבדות לקריירה שכן 2 הבגים דומיננטיים באותה קבוצה זה מתכון לאסון (תשאלו את פרננדו אלונסו).

בשנת 2011, באטן השיג את מה שהוא עצמו מכנה ״הניצחון הכי גדול שלי בכל הקריירה״ כאשר התחיל אחרון את מירוץ קנדה, נכנס 5 פעמים לתיקון, התנגש עם המילטון, סבל מכשל טכני ולמרות כל זה עקף ממש בהקפה האחרונה, 3 פניות לסיום את סבסטיאן פטל שהתחיל ראשון, הישג מטורף!

את השנים האחרונות שלו בילה באטן בקבוצת מקלארן ולאורך אותם שנים הוא צוות עם המילטון, אלונסו ואפילו סבסטיאן פטל. לאט לאט הנהג הבריטי החל להוריד לעצמו את המעמד של הנהג הבכיר לטובת החבר׳ה הצעירים שהיו שייכים לקבוצה. לפני מספר חודשים הודיע ברטן כי למרות שיש לו חוזה עד 2020 הוא אינו מתכוון להשתתף כנהג בכיר בעונה הקרובה אלא ישמש כנהג מבחן ונהג אימונים בלבד. הוא שמר לעצמו את האופציה לחזור בתור נהג בכיר ב-2018 אבל ביקש לקצר את החוזה עד 2019, כלומר את העונה הנוכחית הוא יראה מהצד והעונה הבאה תהיה מה שמסתמן כעונת פרישה עבורו אבל יכול להיות שבאטן לא ייעלם כל כך מהר מנוף הספורט בעולם.

לפני שנתיים הוא החל להתאמן לתחרויות טריאתלון וכבר זכה בתחרות מקומית בווילס לפני מספר חודשים. לכו תדעו, אולי בטוקי 2020 יהיה לבריטים נציג באולימפיאדה שכבר יודע מה זה להתחיל מאפס ולהאיץ, מעניין יהיה לדעת אם גם שם הוא יהיה ״איצ׳יבאן״ (מספר אחד ביפנית), כמו הכיתוב שמככב על קרסולו כקעקוע משנת 2003 בערך.