להיות אוהד פנאטי של קבוצת ספורט זו דרך חיים מאוד לא פשוטה. היתקלויות בלתי נגמרות עם ארגונים יריבים, המשטרה ולפעמים גם עם ההנהלה של קבוצתך. המלים אחרות, קשה להיות פנאט. הנהלת מועדון הכדורגל ברונדבי החליטה לצאת בצעד דרמטי על מנת להקל על יצירת הצבע ביציעים, וגם לצמצם את הקנסות שהמועדון מדנמרק צפוי לקבל עקב "התפרעויות אוהדים". בזכות מוצר "פירו" חדש ובטיחותי, יכול מאוד להיות שאנו עדים ליום מכונן בתרבות העידוד
"אולטראס"-ללא ספק אחת מתרבויות השוליים המרתקות ביותר של ימינו. חבורת אנשים, נון קונפורמיסטים במהותם שבחרו להתרכז סביב קבוצת ספורט ולהקדיש לה את חייהם. תופעה שהפכה לקוסמופוליטית, מסרביה עד למרוקו ומארגנטינה עד יוון אנו זוכים לראות תצוגות עידוד מטורפות מצד אנשים שקופצים, שרים ומקללים ועושים זאת בתשוקה מעוררת קנאה. גם המדיה למתעניינים בדבר הלכה והתקדמה. ברחבי האינטרנט ניתן למצוא אתרים ודפי פייסבוק המציגים תמונות וסרטונים מרחבי עולם האולטראס. זה גם מה שעזר ליצור מעין קהילה חתרנית כלל עולמית.
חיי איש האולטראס הממוצע אינם פשוטים. מהעידוד הבלתי פוסק, דרך נסיעה למשחקי חוץ מרוחקים על חשבון יום עבודה או יום שבתון על מנת לתמוך בקבוצתם בכל מקום; ומצעדות מרשימות לאצטדיון ועד לאלמנט האלימות במקרים רבים בין ארגונים יריבים. אך אחד האלמנטים המהותיים ביותר באותה דרך חיים, זה התחום של הצבע ביציעים. מדגלים גדולים שנושאים את צבעי המועדון, לבאנרים שונים ומשונים ודגלי פרישה ענקיים שנפרשים ביציע ועליהם ציורי ענק מרשימים. אין ספק שדווקא בזכות תרבות מאצ'ואיסטית משהו, המשתייכת בעיקר לאנשי מעמד הפועלים, זכינו לראות יצירות מרהיבות, מלאות השקעה ויצירתיות. בל נשכח, את תצוגות הפירוטכניקה המרהיבות אוהדים מבריחים לתוך היציע. רימוני עשן, אבוקות, וזיקוקים מוכנסים בחשאי לאצטדיונים על מנת ליצור אווירה מחשמלת שתדרבן את השחקנים ואת שאר הקהל.
אך רוב הכלים המשמשים ליצירת אותן תצוגות אינם חוקיים ושימוש בהם בתוך תחומי האצטדיון עלול להוביל לקנסות כבדים שהמועדון צריך לממן. צריך לזכור שלעתים מדובר גם באביזרים שמיועדים ללחימה צבאית, ולכן הם עלולים להיות מסוכנים במידה ומשתמשים בהם בפיזור נפש ולמטרות אלימות. יוצא לשמוע לא מעט על הנהלות שמכריזות על מלחמות נגד ארגוני האולטראס, וגם שימוש באביזרי פירוטכניקה באצטדיון הוא נושא נפיץ בין אוהדי הקבוצה לקברניטיה. לעתים מקרים כאלו מובילים לסנקציות מצד ההנהלה על האולטראס ומשם לתגובה מצד הארגון, מה שיוצר מעין קרב תרנגולם שעלול לפגוע במועדון. ועם זאת, ישנו מקרה מרתק מדנמרק שהוכיח שאפשר גם אחרת. אפשר ללכת יד ביד לטובת המועדון ואולי אפילו לשנות את הגישה לחיוב גם כלפי אספקטים שבדרך כלל האוהדים ה-"נורמליים" נוטים להסתכל עליהם לא בעין יפה.
ברונדבי IF הוא אחד המועדונים הגדולים בדנמרק, ואליו מתלווה גם קהל מסור ופנאטי שהבסיס שלו הוא ארגון האולטראס שאחראי על האווירה ביציעים. ה-Sydsiden ("הצד הדרומי" בדנית) מספקים על בסיס קבוע תפאורות מושקעות וגם מופעי פירוטכניקה מרשימים. אך כאמור "פירו" בעגה העממית אינו חוקי בדנמרק והקנסות החלו להצטבר. אבל במקום להיכנס לעוד מלחמה שתפגע בקבוצה מקצועית, הוחלט על שיתוף פעולה מקורי בין האולטראס להנהלה על מנת להגיע לעמק השווה. בשיתוף עם עם ההתאחדות הדנית, המועדון שכר את שירותיו של טומי קורדסן, מומחה לפירוטכניקה שייצר אבוקות מהן יוצאת אש בטמפרטורה נמוכה במיוחד. עד כדי כך שאפשר להכניס את היד לתוך השלהבת ולא להיכוות.
"המטרה שלנו היא להכין מוצר שיחליף באופן מלא את האבוקות בהן משתמשים כיום". כך אמר מיקל לאוריסן, קצין התקשורת של ברונדבי IF. המטרה היא כמובן להפוך את המוצר לבטיחותי וחוקי לשימוש ולהחל בייצור המוני שיחליף את המוצר הקודם. אין ספק שמדובר במהלך מהפכני, שעלול להוביל להידברות במקום מלחמות אגו. כי בסופו של דבר שחקנים, מאמנים וחברי הנהלה תמיד יכולים לעזוב למקום אחר. אבל לאוהדים אין את הפריבילגיה הזו, והם יישארו עם הקבוצה כנראה עד שזמנם על כדור הארץ יחלוף. אז אמנם זו קלישאה, אבל הכדורגל הוא של האוהדים וחשוב לשמר את האותנטיות של אהבת הקבוצה גם בתקופת המודרניזציה המואצת בספורט העולמי ועימו ההתהדקות של אכיפת האתיקה הספורטיבית ביציעים. אין ספק שהמוצר המלהיב החדש יכול וצריך לשנות את הקונספציה כלפי מופעי הפירוטכניקה במגרשי הספורט.
