יילדירי בשטורק חוגג 38
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
יילדירי באשטורק, כוכב נבחרת טורקיה לשעבר חוגג היום 38 אביבים וזה הזמן להיזכר בסיפור של הקשר ההתקפי נמוך הקומה
באשטורק נולד לזוג מהגרים טורקים בתאריך 24.12.1978 בהרנה, מערב גרמניה. כבר בגיל צעיר אהב מאוד כדורגל וכשרונו בלט לעיני כל הסובבים אותו. בשנת 1986, כשהיה בן 8 בלבד, החל לשחק בקבוצה הצנועה ואן אייקל ולאחר עונה אחת בלבד עבר לוואטנשייד, קבוצה מעט יותר גדולה (כיום היא בליגה הרביעית בגרמניה), שם גדל והתעצב כנער.
את הקריירה המקצוענית שלו החל באשטורק בעונת 96/97 באותה וואטנשייד, שאז הייתה בליגה השלישית בגרמניה. עונה אחת בלבד, בה הבקיע 6 שערים ב20 הופעות, הספיקה לבוכום כדי להחליט לרכוש אותו בקיץ של 1997. בבוכום עשה את הפריצה שלו והפך מכישרון צעיר לשם מוכר יותר ברחבי גרמניה, אמצעי התקשורת לא חיכו יותר מדי ומיהרו להכתיר את הפליימייקר הטורקי כ"דבר הגדול הבא" של הבונדסליגה.
אך עם ההצלחה והפרסום הגיעו גם הקשיים. ב1998 באשטורק קיבל זימון בכורה מנבחרת טורקיה, ובאותה תקופה גם נבחרת גרמניה העבירה אליו מסרים שהוא יתקבל בברכה בסגל שלה. השאלה שנשאלה היא במי יבחר באשטורק ? עבור הפליימייקר הטורקי זו לא הייתה שאלה בכלל. בראיון מאוד לאומני שהעניק לכלי התקשורת אמר: "אני מודה לגרמניה על כל מה שהיא נתנה לי אבל אני תמיד אהיה טורקי, לא הייתה שאלה בכלל את מי אייצג. האריה, שהוא הכוכב בקרקס בזכות האימונים הקשים שהוא עובר שם, תמיד חייב לזכור שבראש ובראשונה הוא מלך הג׳ונגל".
כמובן שבאשטורק התכוון לכך שהוא הצליח בזכות עצמו, ועם כל הכבוד לאומה ולנבחרת הגרמנית ולביקורות הרבות, הוא מעולם לא התכוון לייצג נבחרת שהיא לא טורקיה.
אחרי שעבר את סאגת הנבחרת, באשטורק הראה בארבע עונותיו בבוכום שהוא כוכב עולה בבונדסליגה. הטכניקה הגבוהה, הזריזות, ראיית המשחק, הבישולים וגם השערים הובילו אותו לתחנה הבאה שלו – באייר לברקוזן.
בקיץ 2001 באשטורק עבר מבוכום ללברקוזן, וגם שם הפך במהרה לשחקן מוביל. חובבי ליגת האלופות לבטח זוכרים את המסע המופלא של לברקוזן שהגיעה עד לגמר של 2002 שם נכנעה 1-2 לריאל מדריד (באותו משחק ראינו את הוולה האדיר של זידאן), שחקנים כמו לוסיו, מיכאל באלאק וזה רוברטו פרצו לתודעה העולמית והפכו לכוכבים מבוקשים, וכמובן שבאשטורק היה חלק אינטגרלי מהקבוצה הגדולה ההיא. למעשה, הוא היה האיש שמחלק את הכדורים ומסדר מצבי הבקעה לחבריו ולעצמו.
באשטורק הביא את היכולת מלברקוזן לנבחרת טורקיה, שם חווה לא מעט ימים טובים, ואף היה חלק מהחבורה הנהדרת שתחת הדרכתו של המאמן סניול גונש הגיעה עד לחצי הגמר של מונדיאל 2002.
אחרי התקופה היפה בלברקוזן, שבמדיה נתן 3 עונות נהדרות, באשטורק עבר ב2004 לעוד מועדון מכובד בגרמניה – הרטה ברלין. הוא הצליח להטביע את חותמו גם בעיר הבירה של גרמניה והוביל את הרטה ברלין כשזו הייתה קבוצת צמרת לגיטימית בבונדסליגה. מבחינת כיבושים, אלו היו העונות המוצלחות ביותר בקריירה שלו, כשהוא מבקיע 14 פעמים ב71 הופעות ובאופן כללי היה משפיע מאוד והשרה מנהיגות על חבריו לקבוצה.
לאחר 3 עונות נהדרות במדי הרטה, באשטורק החליט שזה הזמן להיפרד – הוא הרגיש שהוא לא יכול לתרום יותר לקבוצה מברלין ועבר לשטוטגרט. אחרי עונה טובה בשטוטגרט, נדהם לגלות שהוא לא נכלל בסגל נבחרת טורקיה של פתיח טרים (המאמן דאז) לטורניר יורו 2008 והצהיר שהוא לא יחזור לשחק במדי הנבחרת כל עוד פתיח טרים הוא המאמן. מכאן זו כבר הייתה שירת הברבור של הפליימייקר הטורקי, שלמעשה פרש מנבחרת טורקיה וכבר לא היה שחקן הרכב באופן קבוע בהמשך דרכו בשטוטגרט. הוא אמנם הבקיע 4 שערים ב31 משחקים אך ביטל את חוזהו באמצע השנה השלישית והאחרונה ועזב לטובת בלקבורן בחלון העברות של ינואר 2010.
באשטורק הופיע פעם אחת בלבד (והוחלף במחצית) במדי בלקבורן שאז עוד הייתה קבוצת פרמיירליג, סיים את חוזהו, הודיע על פרישה ביוני 2010 ובכך סיים את דרכו בכדורגל המקצועני. כמובן שזה אינו גורע דבר מהקריירה המופלאה שלו.
בעיניי, יילדירי באשטורק הוא לא רק מקור של השראה עבור עשרות אלפי כדורגלנים ממוצא טורקי שחיים בגרמניה וחולמים להצליח בבונדסליגה. יתרה מזאת, הוא פשוט סיפור הצלחה שכיף להיזכר בו.
