יום הולדת לארנבון
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
הילד של ריבר, ההצלחה שהיא גם אכזבה, אחד שלמרות כל הקשיים אף פעם לא ויתר, שלמרות ההשפלות, הביקורות הצולבות, וחוסר האמונה מצד כולם, תמיד נתן 110 אחוז מהיכולת שלו. "אל קונחיטו" כבר בן 35.
סביולה התחיל את הקריירה שלו עוד בריבר פלייט, וכבר שם כשרונו בא לידי ביטוי. כבר בעונתו השנייה בריבר הוא היה מלך השערים בליגה, בעודו בן 18 בלבד. הוא היה "הדבר" בארגנטינה באותה התקופה, והיווה שחקן מפתח בהרכב של ריבר. אחרי עוד עונה נהדרת בריבר פלייט, הוא עזב את קבוצת נעוריו לאחר שלוש עונות נהדרות שבהן הוא כבש 44 שערים, ועבר לברצלונה.
המעבר לאירופה
כמו בריבר כך גם בברצלונה, "אל קונחיטו" פתח את עונתו הראשונה בעיקר במחליף, אך במהרה זכה במקום בהרכב הראשון. סביולה כבש 17 שערים ב-32 הופעות באותה העונה, נתון מרשים במיוחד בהתחשב בכך שהיה בן 20. הוא צבר לעצמו מוניטין טוב מאוד, וצבר המון מחמאות מהתקשורת.
בתום עונת 2001/02, לואי ואן חאל מונה לתפקיד מאמן ברצלונה, ומינוי זה פגע במעמדו של סביולה בקבוצה. הוא נאלץ לשחק בעמדת החלוץ המדומה, ועמדה זו לא התאימה לסגנון המשחק שלו, וזה בא לידי ביטוי גם בכמות השערים שכבש, ובינואר עמדו לזכותו 2 שערים בלבד, אך בין היתר בעקבות כמות הפציעות הלא שגריתית של סביולה. כבר בשלב זה סביולה החל להדיף ריח של אכזבה, ריח שלא יעזוב אותו גם בשנים שאחרי, ורק יחמיר עם הזמן. אך פיטוריו של לואי ואן חאל תרמו מאוד למעמדו של סביולה בקבוצה, ובשאר העונה הוא כבש 11 שערים בליגה ועוד 3 בליגת האלופות. אך ההפתעה האמיתית של אותה העונה, היא שסביולה נכנס לרשימת פיפ"א 100, דבר שעורר הרבה מחלוקות וסערות, בעיקר בעקבות כמות פציעותיו הלא שגרתית והיכולת הירודה שהוא הציג באותה העונה.
לא כל הנוצץ זהב
אך בברצלונה כבר הבינו שסביולה כנראה לא יהיה מה שחשבו שיהיה, והוחלט להציבו ברשימת ההעברות. אך כמעט ולא היו מעוניינות, בעיקר בעקבות משכורתו שהייתה גבוהה במיוחד באותם השנים, ולבסוף הוחלט להשאילו למונאקו.
גם שם הוא לא כיכב, ובאותה העונה הוא שותף ב-29 ממשחקי הקבוצה, בעיקר כמחליף. אך הוא ממש לא היה שחקן מפתח בקבוצה, וסיים את אותה העונה עם 7 שערים בלבד, וביטחונו העצמי המשיך להתערער.
ואותו הסיפור חזר על עצמו מחדש, והפעם סביולה מצא את עצמו בסביליה, בתור המחליף של ז׳וליו בפטיסטה אך שם הסיפור הלך קצת אחרת. גם בסביליה סביולה נפצע מספר פעמים, אבל למרות זאת הוא השתלב בקבוצה יותר טוב מאשר במונאקו. בליגה סביליה סיימה במקום החמישי, וסביולה כבש 9 מתוך 54 השערים שנזקפו לטובת הקבוצה בתום עונה זו. כמו גם, בסביליה הוא זכה בתואר האירופאי הראשון שלו, כשהקבוצה זכתה באליפות אירופה.
בתום העונה החצי-מוצלחת בסביליה, "אל קונחיטו" חזר לברצלונה, אך הפעם, לא נמצאה קבוצה המעוניינת ברכישתו/השאלתו של סביולה, ונשאר לשחק בברצלונה בעונתו האחרונה בחוזה.
באותה העונה סביולה שותף ב-24 ממשחקי הקבוצה וכבש 10 שערים, אך בעיקר בזכות פציעותיהם של חבריו לקבוצה, וסמואל אטו בפרט, שבעקבות פציעתו סביולה שיחק הרבה יותר.
על תקופתו בברצלונה ניתן להגיד הרבה. שם הוא פרח, אך שם הוא גם נפל. הוא הגיע בתור הבטחה אדירה, אחד שיכל לתרום המון לברצלונה, אך בסוף התגלה כאכזבה.
"אל קונחיטו" עובר לצד השני של ה"אל קלאסיקו"
בתום חוזהו בברצלונה, סביולה הפך לשחקן חופשי, וזכה לעניין רב מקבוצות רבות מכל העולם. אך הוא בחר בריאל מדריד, היריבה הגדולה ביותר של ברצלונה. יש האומרים שעשה זאת בעקבות חוסר האמונה והכבוד שקיבל בברצלונה, ויש האומרים בשביל הכסף, ויש האומרים בגלל המדינה, ועוד רבים. אך רק סביולה יודע מדוע הוא עשה זאת. כנראה שבריאל מדריד הוא חווה את שפל הקריירה שלו.
הוא שבר את כל שיאיו, אך לא בהכרח אלו שרצה לשבור. בעונתו הראשונה הוא שימש בעיקר כמחליף (ולא מסוג המחליפים שנכנסים בכל משחק), ושותף ב-17 ממשחקי הקבוצה בכל המסגרות, גם בגלל יכולתו הירודה, אך גם בשל פציעותיו הרבות. באותה העונה הוא כבש 3 שערים בלבד.
ואם חשבתם שזה היה שפל המדרגה של סביולה, בעונה שלאחר מכן הוא שותף ב-12 משחקים בלבד, ובהם כבש 2 שערים בסך הכול. הביקורות לא הפסיקו לזרום, וסביולה פשוט אכזב. את האוהדים, את הקבוצה, וכנראה שגם את עצמו.
כוכב עולה, כוכב נופל
בקיץ 2009 סביולה נמכר לבנפיקה, בסכום שמשוער בטווח בין 5-7 מיליון פאונד. בעונתו הראשונה בסביליה, היה נראה כי סביולה חוזר להיות "אל קונחיטו" של ריבר פלייט, זה שמגיע למשחקים הגדולים והחשובים, ולא מפשל. הוא פתח את העונה בצורה נהדרת, עם שערים חשובים נגד אברטון וליברפול באירופה, וכיכב בליגה. הוא החזיר לעצמו את הביטחון העצמי שלו.
באותה העונה סביולה כבש 11 שערים בליגה ב-27 הופעות, והיווה שחקן מפתח בקבוצה ותרם רבות לזכייה באליפות באותה העונה. בליגה האירופאית הוא שותף ב-11 משחקים שבהם כבש 6 שערים, ולקח את בנפיקה עד לרבע הגמר. בהמשך הקריירה בבנפיקה, סביולה המשיך לטעום מאירופה, ושותף ביותר משחקים ביחס לכמות הדקות שהיה מקבל בשנים שקדמו לכן. בעונת 2010/11, למרות שבעונה הקודמת הוא הציג יכולת טובה, הוא הזכיר לכולם עד כמה לא יציב הוא יכול להיות, כשבאירופה הוא כבש שער אחד בלבד, כשבעונה הקודמת הוא כבש שישה. אך הכושר הטוב נשמר בליגה ובגביע, והצליח לשמור על שמו הטוב (נתון לוויכוח) שהשיג בפורטוגל.
בעונה שלאחר מכן, סביולה שוב סבל מפציעה ממושכת, שפגעה משמעותית ביכולת שלו, ביחד עם הביקורות והציפיות לגביו. באותה העונה סביולה שותף ב-31 משחקים, שבהם כבש 6 שערים בלבד, מספר שנמוך בהרבה מאלו שאפיינו אותו בשנותיו הקודמות בקבוצה, והביקורות חזרו להציף אותו.
סביולה מטייל בעולם
בקיץ 2012, סביולה עבר למאלאגה, והגשים את חלומו – לחזור לספרד. אך גם שם הוא לא כיכב, בהבדל מהקבוצה, שעברה עונה נהדרת, שבה מאלאגה הגיעה עד לרבע הגמר של ליגת האלופות. אך לסביולה לא היה חלק משמעותי מהישגיי הקבוצה בעונה זו, ועבר לאולימפיאקוס. שם הוא עבר עונה מוצלחת בכל המדדים, והוביל את הקבוצה לזכייה בליגה, ולו היה חלק משמעותי בזכייה זו. סביולה עבר בסיום אותה עונה להלאס ורונה ממניעים לא ברורים ושם סימן שאלה ענק נוסף על עוד מעבר הזוי שלו. שם הוא עבר עונה נוראית שבה כמעט לא שיחק וכבש שני שערים בלבד.
החזרה לריבר והפרישה ממשחק פעיל
הקריירה של סביולה התקרבה לסיומה, והוא הגשים עוד חלום אחרון, אחד שתמיד דיבר עליו – לחזור למועדון ילדותו. אך אולי לטובתו היה עדיף שזה לא יקרה, ובינואר פרש ממשחק פעיל, לאחר שלא כבש אפילו שער אחד במשך שישה וחצי חודשים.
קשה להצביע על גורם משמעותי ששינה את פני הקריירה של סביולה. אם זה הביטחון העצמי שלו שלא הפסיק לספוג פגיעות מכל עבר? אולי הביקורות הצולבות מהתקשורת? או קריאות הבוז מהאוהדים? או אולי חוסר האמונה שקיבל מהמאמנים לאורך השנים? או שזה בכלל הכושר הפיזי הירוד שלו, וכמות הפציעות הבלתי נגמרת? אין לדעת.
נאחל לסביולה המון מזל טוב, ושנזכה לראות אותו יום אחד על הקווים. ובעיקר בריאות, כי זה הדבר העיקרי שחסר לו.
