כשהשעון היכה חצות

מה מאיתנו לא אוהב סיפורי סינדרלה? כאלה שבאים פעם באלוהים יודע כמה זמן. סיפורים שגורמים לך להתאהב מיידית בגיבורה הראשית ולחלוק איתה את כל רגעי ההצלחה הדלים אך מרגשים שלה באותה תקופה. כזו הייתה הריצה המדהימה של הפועל ת"א בגביע אופ"א (טוב נו אולי כי היא ישראלית), כזו הייתה הזכייה המדהימה של הפועל ר"ג בגביע המדינה ובאליפות המטורפת של קרית שמונה, רוב אוהדי הכדורגל חייכו. שנה שעברה זה התבטא בריצה הסנסציונית של לסטר לאליפות והשנה? השנה זה בעיקר היה הרחק מאיתנו, בדרום אמריקה, ליתר דיוק בברזיל. שם שפקואנסה הקטנה נתנה עונה יפה בקנה מידה שלה והגיעה למקום תשיעי בליגה אך יותר מזה, עלתה עד לגמר גביע הסודאמריקנה (המקבילה הדרום אמריקאית לליגה האירופית), סיפור סינדרלה נפלא שאין כמוהו.

כדי להגיע אל סוף הסיפור צריך להתחיל מההתחלה, המועדון נוסד לפני 43 שנה ובעצם עד השנים האחרונות דשדש בליגות הנמוכות בברזיל. עד 2009 הם עוד היו בליגה הרביעית כאשר רק ב2013 עלו לליגה השנייה. משם התחיל סיפור הסינדרלה של המועדון שכן כבר בסיום אותה עונה הם עלו לליגה הראשונה ובעונה שעברה (העונה השנייה שלהם בליגה) שריינו לעצמם את הכרטיס לסודאמריקנה.

הניוזלטר של פעם בשבוע במייל

קראתי ואני מאשר/ת את תנאי השימוש

Leave this field empty if you're human:

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

את המסע הנפלא שלהם בסודאמריקנה הם החלו מול קויאבה (גם היא מברזיל) אך לאחר מכן פגשו קבוצות שעל הנייר היו עדיפות עליהן. שחקני שאפקואנסה, בהנהגת הקפטן קלבר סנטנה (אקס-אתלטיקו מדריד) השאירו מאחור את אנדפנדיינטה הארגנטינאית, ג'וניור הקולומביאנית וסן לורנצו (עוד יריבה מארגנטינה) מאחור בתצוגות כדורגל שלא תמיד היו נעימות לצפייה אך אפשר להתחשב בנסיבות האנדרדוג. את רוח הלחימה שליוותה אותם במשחקים הללו אי אפשר לקחת כמו גם את העובדה שהקבוצה שיחקה כיחידה לוחמת אחת ללא כוכב בולט. ההכנות לגמר הסודאמריקנה היו בעיצומן ואפילו ההפסד בליגה לפלמייראס (מה שהכתיר את המועדון מסאו פאולו לאלופה) לא ממש הוריד מהמצב רוח והדריכות לקראת משחק החוץ מול הקולומביאנים העדיפים, סינדרלה שוב התארגנה לנשף התורן שלה כאשר הפעם בדמות הנסיך עמד גביע הסודאמריקנה.

כשהשעון הכה חצות לפי השעון המקומי בקולומביה במהלך ליל אמש, הכרכרה שבה שהתה סינדרלה כבר הייתה כמעט שעתיים בצורת דלעת בזירת ההתרסקות שלה בקולומביה ואל בית החולים המקומי הספיק כבר להגיע הניצול הראשון, המגן השמאלי אלאן רושל.

שוערה המחליף של הקבוצה ג'קסון פולמן אף הוא היה בין הניצולים כאשר עוד שוער מחליף מרסלו בואק ניצל בזכות זה שביקש להחמיץ את המשחק לרגל חגיגת יום הולדתו. השוער הראשון של הקבוצה, דנילו, הגיע אל בית החולים עם פציעות רב-מערכתיות ונפטר מפצעיו כמו כל יתר הסגל של הקבוצה שעלה על הטיסה למעט הבלם קאיו. בין ההרוגים ניתן למצוא את הקפטן סנטנה, את המגן השמאלי פיליפה מצ'אדו ואת המגן הימני הצעיר מתאוס קרמלו שהיה מושאל מסאו פאולו. אלחנדרו מרטינוצ'יו הארגנטינאי סיפר כי היה אמור לעלות על הטיסה ולקבל סוף סוף דקות משחק אחרי שחזר מפציעה קשה אבל באימון המסכם הוא שוב החמיר את הפציעה שלו, הוא רק לא ידע שזה מה שיציל אותו.

בינתיים אתלטיקו נסיונאל הגישה בקשה רשמית להעניק כאות הזדהות את הגביע לשאפקואנסה, מהלך אצילי של הקולומביאנים ללא ספק שבעצמם מעולם לא זכו בתואר וקיוו להביא גביע ראשון מול הסינדרלה מברזיל.

אבל כעת המועדון הקטן מברזיל יאלץ לאסוף את עצמו מחדש, יחד עם הניצולים להרכיב סגל כלשהו שימשיך את המסורת של המועדון וידליק מחדש את רוח הלחימה שכל כך מאפיינת את המועדון. יפה יהיה אם המועדונים בברזיל יתגייסו לעזרת הקבוצה וישאילו בחינם שחקני משנה מהסגל שלהם, להם זה לא יזיק ויפתח את הכשרונות שלהם, לשאפקואנסה זה ירכיב קבוצה שלמה.

אולי זו בהחלט נעל הזכוכית שהמועדון הקטן הזה כל כך זקוק לו, כי לסינדרלה הזאת יש עוד נשף אחד להשתתף בו, נשף חשוב מאוד ונוכחותה במעמד הכרחית-פתיחת העונה 2017 בליגה הברזילאית הראשונה, כולנו מלאי תקווה שהם יצליחו לעשות זאת.