דה בסט – 11 שנים למותו של ג'ורג' בסט

ג'ורג' בסט נולד ב 22/5/1946, בבלפאסט שבצפון אירלנד. כבר מהיותו ילד התאהב ג'ורג' הקטן בכדור והחל ללהטט עם חבריו לספסל הלימודים.  למרות שהוריו זיהו את הפוטנציאל ואת אהבתו לכדור, היה להם חשוב יותר שבנם יזכה בהשכלה ראויה ולכן רשמו אותו לבית הספר העיוני המקומי,  שם נאלץ בסט לנטוש (זמנית)  את אהבתו לכדורגל,  כי באותו בית ספר שיחקו רק רוגבי.  בסט הרגיש אבוד ללא הכדורגל,  והחל לברוח מביה"ס על מנת לשחק. באחת מבריחותיו  הוא נתפס וסולק מביה"ס,  ואז החליטו הוריו להחזירו לבית הספר הקודם,  שם חזר לשחק כדורגל עם חבריו,  כמו שכל כך אהב לעשות. כבר בהיותו בן 17 החל לשחק בקבוצת הבוגרים של מנצ'סטר יונייטד,  לאחר שבוב בישופ הסקאוט של היונייטד דאז ראה אותו מלהטט בכדור טניס ברחובות בלפאסט   בגיל 15, ודיווח להנהלת המועדון, ולמאט באזבי המאמן : "מצאתי גאון".

בסט היה כדורגלן מזן מיוחד,  כזה שלא ראו עד אז באנגליה:  מהיר,  אלגנטי,  חכם,  בעל שליטה מעולה בכדור,  חוש התמצאות ברחבה ודריבל אדיר. את הופעת הבכורה שלו במדי יונייטד ערך כבר בהיותו בן 17 בניצחון של יונייטד 1-0  על ווסט ברומיץ',שלאחריו עבר לחמם את הספסל, אך בפעם הבאה שעלה בהרכב   יונייטד הביסה את ברנלי 5-1  ובסט כבר החל להראות ניצוצות ראשונים ליכולתו המופלאה ואת עונתו הראשונה סיים עם 26 הופעות בהן כבש 6 שערים. בגיל 19 כבר הפך לכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה,  כשהוא מנהיג אותה לאליפות הליגה האנגלית. ב 1968 בהיותו בן 22 כבש את שער הניצחון ליונייטד בחצי הגמר הראשון של  ליגת האלופות מול ריאל מדריד בדרך לגמר (ותיקו 3-3 ) בגומלין  שם עזר ליונייטד לגבור על בנפיקה הגדולה של יוזביו 4-1 בתום  ההארכה, כשהוא  כובש את שער היתרון  (השני של יונייטד במשחק ) בדקה ה- 97 , כדי להעניק ליונייטד את תואר אלופת אירופה הראשון שלה בהסטוריה וגם להפוך למועדון האנגלי הראשון שזוכה בתואר הזה. בגאותה עונה הוא גם זכה בתואר שחקן השנה באנגליה ושחקן השנה באירופה.

הניוזלטר של פעם בשבוע במייל

קראתי ואני מאשר/ת את תנאי השימוש

Leave this field empty if you're human:

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

בסה"כ כבש ג'ורג' בסט במדי מנצ'סטר יונייטד 137 שערים ב 361 הופעות ב 11 שנותיו במועדון, ונכנס להיכל התהילה של המועדון, אך בגיל 26 אולי בעקבות עזיבתו של מאט באזבי המנג'ר שכה העריץ, החלה ההידרדרות שלו: בסט התמכר לאלכוהול והימורים, והיה גם מעורב בכמה תקריות מביכות,כמו זריקת בוץ על שופט במדי הנבחרת, בעקבותיה סולק מהנבחרת. בהמשך החל לאחר לאימונים עד שבאחת הפעמים, כשאיחר לאימון וסיפר שנרדם זרק אותו המאמן טומי דוקרטי מהקבוצה, והפעם לתמיד. ב 1974 עזב את מנצ'סטר והחל לנדוד בין קבוצות רבות ושונות בינהן פולהאם האנגלית בה כבש 8 שערים ב 42 הופעות, לוס אנג'לס אצטק מארה"ב  37 שערים ב 55 הופעות (בשתי קדנציות), היברניין הסקוטית 3 שערים ב 17 הופעות ושיחק אפילו בהונג קונג ובקוסטה ריקה.

הצלחתו של בסט במנצ'סטר יונייטד, לא נעלמה מעיני ראשי הנבחרת ושנה לאחר שהצטרף ל"שדים האדומים" כבר ערך גם את הופעת הבכורה שלו בנבחרת צפון אירלנד , אך בנבחרת ההצלחה פחות האירה לו פנים והוא כבש רק 9 שערים ב 37 הופעותיו במדיה.

במשך מרבית הקריירה המקצוענית שלו, ובעיקר מהשנים האחרונות במנצ'סטר, ניהל בסט אורח חיים לא ספורטיבי ומתהולל, הוא נהג לבזבז את מרבית כספו על אלכוהול והימורים. הוא בעצמו צוטט כאומר :

"את מרבית כספי הוצאתי על שתיה, מכוניות מהירות ומסיבות ואת השאר סתם ביזבזתי ".

בסט המשיך להדרדר, וכמויות האלכוהול ששתה הרסו לו את הכבד, הוא אף נעצר פעם אחת בשנת 84 וישב 12 שבועות בכלא על מעורבות בקטטת שיכורים, ונתפס פעם נוהג בגילופין.  הוא אושפז מספר פעמים בבתי חולים ואף עבר השתלת כבד, ולמרות ההשתלה וההוראה המפורשת של רופאיו להגמל לחלוטין משתייה, המשיך בסט לשתות,  ומצבו הבריאותי הלך והדרדר. בשנת 2005 – היום לפני 11 שנים בדיוק הוא נפטר בבית חולים בלונדון לאחר קריסת מערכות שנגרמה כתוצאה של זיהום חמור שהיה לו בכבד.