קליפורניה סאנשיין: על פתיחת העונה של ל"א לייקרס
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
לאחר עונת בלהות והקרקס התקשורתי סביב הפרישה של קובי, בלייקרס רוצים לחזור להתעסק בעיקר. לוק וולטון המאמן הטירון מציג עד כה את חבורת "הפרחחים" שלו שמשחקת כדורסל התקפי ונאה לעין, כל מה שנותר כעת זה לשמור על חדר הלבשה מאוחד, לעבוד על כמה דגשים (הגנה!!!) ולפתח יציבות.
השנים האחרונות היו קשות במיוחד בשביל הלוס אנג'לס לייקרס , המאמן ביירון סקוט שילם את המחיר על שנתיים נוראיות בתפקיד בהן השיג רק 38 ניצחונות בשתי עונות, לעומת 126 הפסדים. כמובן שלעונה שעברה התווסף פסטיבל הפרישה של קובי בראיינט,. ה"בלאק ממבה", ללא ספק השחקן הטוב בעולם בעשור הקודם תלה את נעליו והשאיר את הקבוצה עמה הוא כל כך מזוהה לדור ההמשך.
במקומו של סקוט הגיע לוק וולטון לעמדת המאמן. וולטון, היה בשנתיים האחרונות עוזרו של סטיב קאר בגולדן סטייט וחלק בלתי נפרד מבניית האימפריה שהווריורס נהפכו להיות. לוק אומנם מתחיל עונה ראשונה כמאמן ראשי, אך חשוב לציין שבתחילת העונה אשתקד הוא עמד על הקווים במקומו של קאר שלקח פסק זמן מטעמים אישיים. וולטון הוביל את סטף, קליי ושות' לפתיחת העונה הטובה בהיסטוריה של הNBA. מדובר במאמן צעיר, בסך הכל בן 36, שפרש ממשחק פעיל רק לפני שלוש שנים. וולטון הובא בקיץ לחוף המערבי על ידי מיטש' קופצ'אק ה-"גנרל מנג'ר" של המנגנון על מנת להפוך את חבורת הצעירים המוכשרת אך בעייתית לאימון לקבוצה שמשחקת כדורסל כיחידה, וחשוב לא פחות- לשחק כדורסל התקפי ונעים לעין.
לפחות מבחינת הנקודה השנייה וולטון עד כה עשה את העבודה, הקבוצה מדורגת במקום השישי בליגה בנקודות למשחק. אין ספק שיש ללייקרס כלים התקפיים רבים ומגוונים. דיאנג'לו ראסל וניק יאנג מתחילים להתאושש מעונת הבלהות שחוו השניים על הפרקט ומחוצה לו. לו וויליאמס נותן מספרים יפים, ג'וליוס רנדל נותן עד כה עונה מצויינת (רק שיהיה בריא!). לואל דנג הוותיק והטוב הגיע ממיאמי היט, גם כן נותן את חלקו. חביבו של דיוויד בלאט טימופוי מוזגוב הרוסי שהגיע מהקאבס נותן פיזיות בצבע . כמו כן ברנדון אינגרם הבחירה השנייה מהדראפט האחרון משתלב ברוטציה, הסמול-פורוורד שהגיע ממכללת דיוק ונחשב לכישרון גדול מתוכנן להיות אחד הברומטרים בהתקפת הלייקרס לשנים הקרובות, פרשנים רבים כבר משווים אותו לקווין דוראנט. הפרישה של קובי הותירה חלל גדול כמובן , אך עכשיו שהקבוצה כבר אינה "שייכת" לשחקן מסוים, יש מקום למספר שחקנים לבוא לידי ביטוי. זו דרך בריאה לבנות את המורשת המחודשת של הקבוצה מעיר המלאכים לאחר שנים כושלות במיוחד של הפרנצ'ייז.
עד כה הפתיחה של הליגה אינה יציבה מבחינת הלייקרס. שההתקפה עובדת היטב זה נראה מצויין, לראיה הניצחון המרשים מול ניו אורלינס. הלייקרס הביסו את הפליקנס 126-99 הקבוצה קלעה באחוזים מצויינים (55% מהשדה 53% לשלוש נקודות.) בנוסף לשלושים ושישה אסיסטים שחילקו חברי הקבוצה ביניהם. למחרת הלייקרס נכתשו על ידי מינסוטה בתוצאה כמעט זהה (125-99.) הפעם הלייקרס קלעו רק 46 % מהשדה ו33 % ל3 נקודות, ושישה עשר אסיסטים בלבד לצד שבעה עשר איבודי כדור. שהיריבה לוחצת קרוב ותוקעת את שטף ההתקפה אז הבעיות מתחילות לצוץ. התיאום בין השחקנים עוד לוקה בחסר. אין ספק שלמרות שטביעת היד של וולטון ניכרת בקבוצה, והוא כמובן ראוי לשבח על השינוי המהיר שחל בקבוצה, יש לצוות המקצועי עוד עבודה רבה. משחק ההגנה של הלייקרס טעון שיפור כמו כן המשחק הקבוצתי , הלייקרס סופגים עד כה 107.5 נקודות למשחק (מקום 21 בין קבוצות הליגה). כמו כן גם במספר אסיסטים למשחק הלייקרס נמצאים רק במקום ה15 בין קבוצות הליגה (ממוצע של 21 אסיסטים למשחק). שוב, ללייקרס יש מגוון כלים התקפיים רחב במיוחד, אך עליהם להפוך ליחידה אחת, למען הצלחתם האישית והקבוצתית. במידה והלייקרס יצליחו למצוא את האיזון הנכון, יהיה לג'ק ניקולסון ולכלל אוהדי הקבוצה סיבות רבות לחייך.
העונה רק בחיתוליה אך אני משער שהצהובים-סגולים כן יכולים "לגנוב" מקום בפלייאוף או לפחות לסיים באזור. אני מוכן להתחייב שיותר מ17 ניצחונות יהיו להם העונה (כמות הניצחונות שהיו להם בעונה הקודמת). תם עידן "הממבה" , וזהו הזמן של החבורה הצעירה לקחת את המושכות ולהתחיל לדהור. אך לראשונה מזה שלוש שנים, הזריחה של קליפורניה חוזרת להאיר גם על ה-לוס אנג'לס לייקרס.
