דאדו פרשו, אחד החלוצים הגדולים בהיסטוריה של קרואטיה, יחגוג בסוף השבוע הקרוב 42 אביבים. החלוץ שפרץ לתודעה בתחילת שנות ה-2000 וכיכב בעיקר במונאקו ובגלאזגו ריינג׳רס, נחשב לאחת ההבטחות הגדולות של המילניום הנוכחי, אך לא הצליח לממש את הפוטנציאל הגדול, בעיקר בגלל פציעות חוזרות ונשנות.
פרשו נולד בזאדאר שבקרואטיה ב5 לנובמבר, 1974. כבר בגיל צעיר החל להתאמן בקבוצות הילדים של באגאט וזאדאר הקרואטיות, ובגיל 12 עבר להיידוק ספליט, מועדון מפואר בקרואטיה. בבדיקה רפואית שגרתית נמצאה אצל פרשו בעיה בקצב דפיקות הלב. בהיידוק חששו לגורלו של הנער ולא היו מוכנים לקחת סיכון, ושחררו אותו. פרשו הוכיח שדפיקות הלב הן דבר שגרתי ולא מסוכן, ביצע בדיקות רפואיות חוזרות מספר פעמים והוכיח שהוא כשיר לגמרי וחזר לעשות את מה שהוא הכי אוהב – לשחק כדורגל.
ב1993 החליט פרשו שהוא מיצה את הכדורגל הקרואטי (למרות ששיחק עונת בוגרים אחת בלבד במדי פאז׳ינקה) ועבר לצרפת, שם החל לשחק בקבוצת רואן ולאחר מכן בסן רפאל, שם גם עבד למחייתו כמכונאי רכב.
ב1996, החליט מנג׳ר מונאקו דאז, ז׳אן טיגנה, לרכוש את החלוץ הקרואטי המסיבי לאחר ששם לב לכשרון הרב שטמון בו. אולם החלוץ לא החל לשחק כבר בהרכב הראשון של מונאקו, אלא הושאל לאז׳קסיו, שם הראה שהוא יכול להשתלב ברמות הגבוהות, כשהבקיע 25 פעמים ב50 הופעות
ב1999 החליטה מונאקו שהגיע זמנו של פרשו לשחות במים העמוקים והחזירה אותו לשורותיה והחלוץ הצדיק את ההזדמנות שקיבל, כשעזר למונאקו לזכות באליפות צרפת עם לא מעט שערים מכריעים.
החלוץ המשיך לספק את הסחורה במונאקו, אך רגע השיא שלו היה בניצחון הזכור על דפורטיבו לה קורוניה 3-8. באותו משחק פרשו הבקיע רביעייה אדירה, ביום ההולדת שלו, וגרם לרבים לתהות – האם מדובר בחלוץ שיכול להפוך לאחד הגדולים באמת ? באותה עונה מופלאה מונאקו הגיעה עד גמר ליגת האלופות, שם הפסידה לפורטו של מוריניו, ופרשו היה חלק חיוני מאותה עונה.
לצערו של פרשו, הוא לא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו, בעיקר בגלל פציעות לא קלות וחוסר היכולת שלו לחזור מהן ליכולת שהיה רגיל להפגין. יש שיגידו שהיה בו אפילו צד של חוסר רצינות, פרשו לא שמר מספיק על עקביות ביכולת שלו. הוא היה מספק תצוגות גדולות ולאחר מכן נעלם לכמה משחקים. התופעה הייתה בולטת בעיקר במדי נבחרת קרואטיה, שם הבקיע רק 9 שערים ב32 הופעות.
פרשו הספיק לשחק גם בריינג׳רס הסקוטית, אליה עבר בשנת 2004 בהעברה חופשית ממונאקו. הוא הצליח לזכות באליפות כבר בעונתו הראשונה בסקוטלנד, כשהוא מרשית 18 פעמים ב34 משחקים. אלכס מקליש, המאמן של ריינג׳רס בזמנו, כינה אותו "ההחתמה הטובה ביותר של ריינג׳רס אי פעם". שאר העונות של פרשו בריינג׳רס היו פחות מוצלחות בגלל פציעות ברכיים, ועדיין כשפרש ב2007 זכה ל"משמר כבוד" מחבריו לקבוצה שמחאו לו כפיים כשהוחלף במשחקו האחרון באצטדיון אייברוקס, לעיני 50,000 צופים. סיום ראוי לקריירה של החלוץ שאולי לא הצליח לממש את הפוטנציאל ולהיות אחד הגדולים אי פעם, אבל נכנס לליבם של רבבות אוהדים ברחבי אירופה.
(Photo by Jeff J Mitchell/Getty Images)
