משמחה ליגון, מאור אל החושך: הערב הקשה של מכבי תל אביב

זה היה בדרך להיות אחד הלילות הכי מושלמים של קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב בזירות האירופאיות השונות.

שבעים וחמש דקות של הגשמת חלום מול אחת הקבוצות הבכירות של היבשת בשנים האחרונות.

אך דווקא אז באצטדיון בנתניה, החשמל אמנם לא נפסק, אבל כל הצוות של סגנית האלופה כן.

מיתרון מרשים של 3-0 מול הקבוצה המאומנת של של לוצ'סקו, זה נגמר בהפסד מרגיז של 4-3 שהיה יכול להגמר אפילו יותר.

ומי בכלל מדבר עכשיו על המשחק הקרוב מול רעננה ביום ראשון הקרוב?

 

את המשחק הערב של מכבי תל אביב מול זניט סנט פטרסבורג במסגרת המחזור הראשון של שלב הבתים בליגה האירופאית, הייתי מחלק כמו כל אוהד כדורגל שצפה במשחק, לשני חלקים או שתי תקרות זכוכית שונות.

מצד אחד 75 דקות שאני בעצמי, לא אוהד מכבי תל אביב, הייתי פשוט גאה במשחק של הקבוצה בצהוב- כחול. שבעים וחמש דקות שנתנו לי את ההרגשה של " למה לעזעזאל ירדנו רק לפני כמה שעות בדרוג פיפא עד למקום ה98?!". תראו את היכולת של הקבוצה ממדינת הכדורגל הלא מפותחת שלנו, מול קבוצה שרק לפני פחות משנה הגיעה עד לשמינית גמר ליגת האלופות, מול קבוצה עם תקציב שחקנים של 140 מיליון יורו!.

אבל אז כמו כולם קיבלתי את הסטירה הקשה, רק לפני יומיים כולנו התבדחנו על השביעייה שקיבלה סלטיק, מי שהדיחה את הפועל באר שבע, מברצלונה הגדולה. לא בטוח שההפסד ה"מביך" ואני חוסך במילים קשות, הוא פחות קשה מאותו משחק באצטדיון הקאמפ נואו.

אני לא אפריז במילים קשות יותר מדי על רבע השעה האחרונה הזאת, אבל אם כי אי אפשר שלא לבוא בטענות לשחקני מכבי תל אביב ( בעיקר שחקני ההגנה), וגם לארבלדזה המאמן, שהיה צריך במצב של 3-2, לדעת ולהשרות ביטחון בשחקניו, שהיו מבוהלים וחסרי ביטחון. אין ספק שכולם אשמים!.

אם אני חוזר אל יוםראשון האחרון אל אותו משחק של מכבי תל אביב, ממש באותו אצטדיון מול ביתר ירושלים. לא קשה לי להבין שהרבע שעה האחרונה מול זניט, השנה עבור מכבי תל אביב היא לא דבר מקרית.

שוב ספיגת שערים בדקות האחרונות, שוב טל בן חיים יכול היה לפרגן לחבריו על מנת כבישת שערים נוספים, ושוב די מחרב את המשחק.

הכל מתחיל להראות כמו גלגל מסתובב, וכמו שנאמר במשפט הידוע, סופו להגמר בכאב.

אך עם כל הכאב המר, והתוצאה המאכזבת. אסור לשכוח שכבר ביום ראשון מצפה למכבי תל אביב משחק לא פשוט בכלל מול הפועל רעננה של חיים סילבס, שבשנים האחרונות עושה חיים קשים בלא מעט משחקים לקבוצה הגאה של ג'ורדי קרויף.

שוטא ארבלדזה המאמן המנוסה, יודע שמבחנו הגדול עוד לפניו. לא פשוט יהיה עבורו להכין את שחקני למשחק הבא, ולהוריד מהם את מד התסכול הגדול מהדקות האחרונות. מכבי תל אביב יוצאת מהמשחק הזה עם שתי נקודות אור חיוביות וגדולות.

הראשונה היא, שאם הצהובים יקחו את שבעים וחמש הדקות הראשונות, ויביאו אותם לכל משחק, הרי שהקבוצה תצליח ובגדול.

הנקודה השניה, היא וידאר קיארטנסון- החלוץ האיסלנדי פרע שטר ראשון ממחירו הרב ששילמו עליו מכבי תל אביב, ועושה רושם שהוא לא מצטייר כ"חתול בשק" לפחות על פי המשחק הזה, כמו חלוצים אחרים שהגיעו בשנים האחרונות. ואם תוסיפו לזה את היכולת של האריס מדוניאנין ואלברמן, יש למכבי תל אביב מה לקחת מהמשחק.

לגבי אירופה? אין ספק שהמשחק הבא בחוץ מול דאנדלק האירית , יהיה קריטי ומכריע להמשך הדרך.

ניצחון בחוץ מול אלופת אירלנד והצוהבים יישארו בתמונת העלייה, עושה רושם שאיבוד נקודות של תיקו או הפסד, וחלום 32 האחרונות יתרחק מהישג ידם.