עתיד מטריד

בליגת העל כבר התרגלו לראות את הפועל ת"א ממוקמת באמצע הטבלה ומטה. האוהדים עדיין אופטימיים, וסימני חיים חדשים ניראים עד כה בהכנות של הקבוצה לקראת העונה הבאה.

כשמדברים על הפועל תל אביב, קשה שלא לזכור את המועדון הגדול, שעשה חייל בליגה המקומית והגיע למקומות גבוהים ומכובדים במסגרות אירופאיות. אך כל אלו נחשבים כרגע כזכרונות בלבד, לצד שאיפות אין סופיות להחזיר עטרה ליושנה.

הניוזלטר של פעם בשבוע במייל

קראתי ואני מאשר/ת את תנאי השימוש

Leave this field empty if you're human:

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

לא צריך לחזור יותר מדי אחורה בזמן, מספיק שנתחיל בהכנות לעונה שעברה, שם הפועל תל אביב ניסתה להציג מועדון כדורגל שמשתלב עם החידושים שקיימים כיום, מינוי צוות זר כולל מאמן, החתמת שחקנים חדשים כל מספר דקות ובעיקר הבטחות שווא מבחינה כלכלית של הקבוצה.

הקיץ שלפני עונת הכדורגל  15/16 הבטיח לאוהדי הפועל תל אביב שינוי. הבאת זרים עם שמות מבטיחים לצד החתמות של שחקנים ישראלים, בנו קבוצה מעורבבת בהכל מהכל – חוץ מכדורגל. לא לקח הרבה זמן כדי להבין עד כמה עשו טעות במועדון, כאשר גם המאמן הזר שמונה, לא ידע לדבר אנגלית, לא יכל ליצור קשר רציף עם השחקנים והכי גרוע, לא הצליח בעצמו להעמיד 11 שחקני הרכב ראויים שיצאו לדרך.

את הפאדיחה הבינו די מהר, המאמן והצוות שאיתו הלכו הביתה מוקדם מהצפוי, על הקווים עמד באופן זמני וואליד באדיר, אחריו מונה גיא לוי שכמו תמיד הגיע בקול תרועה ולא ממש הצליח להרים את הקבוצה חזרה ותכניות כמו מינוי מנג'ר עלו באוויר. לא לקח הרבה זמן עד שלא אחר מאלי גוטמן נחת חזרה בהפועל ת"א. בהתחלה הכל היה נראה ורוד, גוטמן יהיה ביציע ויתפקד כמנג'ר, גיא לוי ימשיך על הקוים וההרמוניה הנחמדה שצויירה לא הצליחה בדיוק להגשים את עצמה. הכל קורה מהר, אלי גוטמן חזרה על הקווים, הקבוצה מדשדשת בתחתית ובשנייה האחרונה שורדת בליגה –  זו הפועל תל אביב של השנים האחרונות.

אך מנגד, ולמרות ההדרדרות המשמעותית שהמועדון חווה, ההכנות לעונה הקרובה נעשות בצורה שקטה יותר והכי חשוב – מסודרת. אלי גוטמן מביע את חותמו בהבאת שחקנים ישראלים שיעזרו לקבוצה כדוגמת חן עזרא, התמקדמות בעמדת הקישור והבאת שחקני רכש זרים לעמדות הרצויות וסיום הסאגה סביב החלוץ ארון שוינפלד שחתם במועדון ל-4 שנים נוספות. כמובן שאי אפשר שלא לציין את הניסיונות להחזיר את עומר דמארי, שכמובן ידוע וזכור לכולנו איזו הצלחה הייתה לו באדום, שחקן שבהחלט יכול לתרום ולהשפיע בדרך חזרה של המועדון לקדמת הבמה.

ובחזרה למציאות:

האדומים חזרו ממחנה האימונים לאחר שהציגו כדורגל טוב, ניצחו במשחקי ההכנה והגיעו גם לגביע הטוטו הישראלי מוכנים ומגובשים, וצלחו את המשחק הראשון בנצחון על בני יהודה. כל אלה מעידים על שינוי חיובי במועדון וה0:0 מול רעננה לא אמור להוציא את הרוח מהמפרשים.

לא אמהר לצאת בהצהרות ולהכריז שהקבוצה התל אביבית חוזרת לעניינים וכבר בעונה הקרובה ניראה אותה מתמודדת על אליפות, אך זהו בהחלט שלב משמעותי בקיומו של המועדון הגדול. לא פעם ראינו קבוצה שמגיעה אחרי מחנה מוצלח, פותחת עונה בגביע הטוטו עם רצף נצחונות ומגיעה לליגה וגם נעלמת כאילו כלום לא היה לפני כן.

הצרות הכלכליות עדיין מציקות ונושפות חזק בעורפו של כבירי, שמבחינתו מחתים שחקנים וממשיך להראות שהכל טוב, אין חובות ומצבה של הקבוצה משתפר.

זה לא סוד שכל קבוצה עם צרות כלכליות לא מחזיקה מעמד גם על המגרש וגם מחוצה לו, כך בעצם הבעיות ממשיכות להתגלגל ומספיק שחודש אחד לא ישלמו משכורות הכל יצוף החוצה, ואולי כל הבניה הזו תיהרס בשנייה.

עונת הכדורגל הקרובה היא מבחן חשוב עבור החבר'ה באדום, החל מראשי המועדון ועד לשחקן האחרון. הקהל צמא להצלחה ומבחינתם פלייאוף עליון בתוספת ניצחון בדרבי אחד יהיו שיפור משמעותי ואולי אפילו רמז למה שניראה בעתיד.

הדרך של המועדון לחזור לפסגה לא קצרה, אך אפשרית. אם ימשיכו במתווה שקורה כרגע, ידעו להיות סבלניים ולהתמקד בעיקר ולא בכל מה שמסביב, נוכל להכריז סופית שהפועל תל אביב חזרה ובגדול.

קידום שחקנים צעירים והשארת הסגל הנוכחי יוכלו להוכיח לכולם שאפשר גם בלי שמות גדולים