גמר הגברים בטורניר ווימבלדון 2016
נתיב כפרי 11 ביולי 2016
ענפים נוספים
1 דק׳ קריאה
זה היה צפוי ועם זאת מפתיע. עוד בסיבוב השלישי, כשקוורי הדיח את נובאק ג'וקוביץ', מי שהיה אמור להניף את הגביע הרביעי בקריירה, היה ברור שיש פייבוריט חדש בתמונה. אנדי מארי, שרק פגש את נולה בגמר הרולאן גארוס לפני חודש ותשעה ימים והפסיד לו, הפך לשחקן הראשון בעידן ג'וקוביץ' שיכול לקחת תואר משמעותי בלי לגבור על המדורג ראשון בעולם או בלי לעבור אותו בדרך (כפי שקרה בכל טורניר גדול מאז ווימבלדון 2013). לפתע שמו של פדרר הוזכר שוב כמועמד, כשגם ראוניץ' זכה לתזכורת בכותרת קטנה בתקשורת האנגלית. אבל מול "התקווה הבריטית האחרונה", כפי שקראו למארי במסיבת העיתונאים, התייצב היום שחקן עולה בן 25 המתנשא לגובה של שני מטרים פחות ארבעה סנטימטרים שהעיף את קוורי ברבע ואת פדרר בחצי, בחמש מערכות, כשבאחת החבטות שלו נמדדה עצמה של 230 קילומטר בשעה. כך שראוניץ' הוא יריב מסוכן וראוי להערכה.
בסופו של יום, כמו שכולם חשבו מראש, העדיפות תמיד הייתה לצידו של הסקוטי המדורג מספר 2 בעולם, השחקן היחיד בסבב שמהווה כרגע אתגר אמיתי לג'וקוביץ'. הוא השתעשע עם קיריוס בשמינית, ברבע רקד טנגו-מארש של חמש מערכות עם טסונגה, שתי המערכות היחידות שאיבד לאורך כל הטורניר ולבסוף תקתק את זה מול ברדיך בשלושער של שש-שלושים. אז מה זה אומר בעצם? זה אומר שהוא בא יותר רענן מהיריב שלו, מוכן לתת את המשחק הכי טוב שלו בגמר. מה זה אומר מצד המתמודד? שיש לו גמר גראנד סלאם ראשון בקריירה והוא יכול ליהנות מהכותרות. מה זה אומר מבחינת המשחק? בואו נראה:
מארי שיחק טניס מאוזן ושקט. הוא קרא קריאות בנקודות מכריעות והשתדל להמנע ממבט אל הקהל, אל האומה ששמה עליו את יהבה ואת הלחץ האדיר של תקוות האי הבריטי. פה ושם הוא חבט בעצמו וברצפה, מכה אחת שנתן לעצמו בראש, אבל היה הרבה יותר רגוע מהמותחן המרגיז מול טסונגה ברבע. היריב שלו עמד גם הוא בלחץ, לרוב, ובאמת נתן תצוגת טניס שהוכיחה שהוא לא פלופ, שהוא ראוי לגמר ושוב הזכיר לנו שהוא זה שניצח את פדרר, אם כי פדרר יותר איבד את המשחק בכוחות עצמו, או מתוך חוסר כוחות. חבטות אדירות, יציבות נדירה ואפילו 7 אייסים עזרו לו לשמור כמעט על כל חבטות ההגשה שלו. לעתים זה אף היה נראה משחק שקול לחלוטין, כשהוא מאבד נקודה אחת אם בכלל בחבטות ההגשה.
מארי מצידו חיפש את נקודות התורפה של היריב. הוא הצליח למצוא אותן. נקודת השבירה הראשונה הגיעה במצב של 3:3 על נקודת ההגשה של ראוניץ'. ברגע שמארי עלה ליתרון 4:3 משם זה כבר היה דרך קלה להשיג את המערכה הראשונה. בנקודה האחרונה מארי העיף את הקנדי מצד לצד והכניס לו כדור פשוט מהקשת. 1-0 מארי. על אף התעלות פה ושם של ראוניץ', שלא נתן למדורג שני בעולם לברוח לו יותר מידי. במערכה השנייה זה הלך קשה יותר. דווקא משום שלסקוטי הייתה נקודת שבירה כבר במערכת ההגשה הראשונה של היריב שלו אחרי שוויון עקשני ויתרון בשגיאה כפולה. ראוניץ' הראה שהוא לא פראייר ונשאר בציפורניו על כל חבטות ההגשה שלו, גם במצב של יתרון נוסף למארי בהגשה של ראוניץ' במצב של 3:3 שוב. כך זה נמשך עד שהמערכה הגיעה לשוויון 6:6.
בשובר השוויון העלה מארי הילוך ונתן כמה חבטות ברמה הגבוהה ביותר שלא היו מביישות גם את ג'וקוביץ'. את הלחץ מארי ניהל טוב יותר, רק שבמערכה השלישית שוב איבד 2 אפשרויות שבירה. אבל היא הגיעה. מארי שבר את ראוניץ' בשובר שוויון נוסף שבו ניצח 7:2 שוב, כשהוא לא רואה ממטר את היריב שלו. הוא שיחק טניס חכם יותר, שקול יותר וטוב יותר מהקנדי המדורג 7 בעולם. מצידו של ראוניץ', הוא מסוגל להגיע למקום הראשון או השני בעולם מתישהו בעתיד, אם יוכל להמשיך לשפר אלמנטים נוספים במשחק שלו ואת חכמת המשחק. וכמובן שזה תלוי בכושרו של נובאק. כי כרגע לא נראה שאפשר לקחת לו כל כך מהר את הכתר מהראש.
לראוניץ' יש לעתים ירידות מתח קיצוניות. מה שעומד לזכותו זו חבטה ראשונה מאיימת וכמובן יכולת אסטרטגית טובה, וטכניקה שברגעים הכי טובים במשחק היא מהרמות הכי גבוהות. היום היה זה היום של מארי, רגע שהוא זכה בו בזכות אחרי דרך ארוכה ועם טניס של מספר 1 בעולם. זהו תואר הווימבלדון השני של הסקוטי והגמר השלישי שלו בחמש שנים וכמובן תואר הגרנד סלאם השלישי שלו בקריירה. אז חשבנו קצת על ג'וקוביץ', חשבנו עוד קצת על פדרר, וטיפה על ראוניץ'. היום זה אנדי מארי שנמצא על בימת המנצחים של טורניר הטניס הכי גדול בעולם – כאלוף ווימבלדון 2016.
