משחק החיים

חייהם של חונאס גוטיירס וסטיליאן פטרוב קשורים לא רק בעובדה ששניהם נולדו באותו תאריך (5 ליולי) וגם לא לעובדה שמאחורי שניהם ישנה קריירה בהחלט מרשימה באחת מהליגות הטובות בעולם (הפריימרליג), אלא בעובדה ששניהם אובחנו כחולי סרטן, שניהם חשבו שהקריירה שלהם הגיעה לסיומה ושניהם זכו לנצח את המחלה ולחזור להריח את הדשא הכל כך אהוב עליהם מקרוב.

 

תהליך ההחלמה של שני השחקנים אמנם דומה, אך כל אחד בדרכו נפרד בצורה שונה מקבוצתו.

נתחיל עם סיפורו של הארגנטינאי, חונאס גוטיירס, אשר הגיע בשיא הקריירה שלו לסגל נבחרת ארגנטינה במונדיאל 2010. גוטיירס קיבל את הבשורה על מחלתו כבר במהלך שנת 2012, אך החליט לחשוף זאת רק כשנה מאוחר יותר. באותה שנה הודיע הארגנטינאי על פרישה מכדורגל וחזרה למולדתו, על מנת להתמודד עם המחלה יחד עם תמיכת משפחתו. מאמני, שחקני ואוהדי ניוקאסל קיבלו את הבשורה בהלם וכולם חיזקו את השחקן לפני עזיבתו.

גוטיירס, שהגיע לאנגליה בעונת 2008, נשר עם הקבוצה לליגת המשנה ועזר לה לחזור כשנה אח"כ לליגה הבכירה, היה אחד השחקנים המוערכים בקבוצה ולאף אחד לא היה ספק שברגע שהמחלה תיעלם סופית מגופו, הוא יחזור ללבוש את מדי הפסים של הקבוצה.

מרגע הודעתו על המחלה יצא גוטיירס ל14 חודשים קשים מאוד של טיפולים ושיקום שהשיא היה בכריתת אחד מאשכיו על מנת למנוע מהמחלה להתפשט בגופו. לאחר לא מעט טיפולים כימותרפיים שבסופו של דבר עזרו, חונאס גוטיירס חזר לשחק כדורגל בדצמבר 2014, במדי קבוצת המילואים של ניוקאסל, כאשר ביציע יושבים חבריו מהקבוצה הבכירה מעודדים ומחכים לחזרתו לזירה האמיתית.

"אני מרגיש טוב, שמח ונהנה מכל אימון ומכל אימון אחר"

לאחר עוד כמה הופעות בקבוצת המילואים חזר גוטיירס בהדרגה לסגל הבכיר של ניוקאסל והשתלב לאט לאט במשחקים. השחקן המוכשר המשיך לשחק באנגליה עד כאשר הותר חוזהו בתחילת עונת 2015. 7 שנים שירת נאמנה את ניוקאסל עד אשר החליטו ראשי המועדון על פרידה.

 

 

אמנם סיפור לחימתו של פטרוב התחיל כשנה יותר מוקדם, ניצחונו הגיע הרבה יותר מאוחר והיה הרבה יותר קשה.

במהלך משחק ליגה שגרתי במהלך עונת 2012, הבולגרי דיווח לצוות הרפואי על כאבי ראש חריגים שהוא מרגיש כבר לא מעט זמן, דבר שהוביל את רופא קבוצתו (אסטון וילה) לבקש ממאמן הקבוצה אישור חריג לקחת את השחקן לבדיקות קצת יותר מקיפות בבית חולים. תחושתו של הרופא הייתה מוצדקת ולאחר הבדיקות התבשר פטרוב שהוא חולה בלוקמיה (סרטן הדם). הבולגרי הבין איך חייו הולכים להשתנות ומיהר להודיע על פרישה מכדורגל, על מנת להתרכז בטיפולים הקשים שיבואו.

" אני עכשיו אתחיל להילחם על חיי ותאמינו לי שאלחם"

פטרוב בהחלט נלחם וכמו שהוא הפגין יכולות יוצאות דופן על המגרש, כך גם על מיטת הטיפולים. במהלך כל הזמן הזה, הבולגרי שמר על קשר ישיר עם קבוצתו ואף הופיע מדי פעם למשחקיה במבט חושש שהתחלף מהר מאוד לנרגש, כאשר ראה את כמות האהדה והאהבה שקיבל מאוהדי הקבוצה.

למרות הטיפולים הקשים שעבר, פטרוב גייס את כוחותיו והצליח להשיג תרומות למלחמה בסרטן, שהרגע הזכור ביותר היה כאשר סלטיק (קבוצתו לפני אסטון וילה) אירגנה משחק התרמה וכל הקהל נעמד על הרגליים כשהבולגרי נכנס למגרש והתחיל לשיר את שירו של פטרוב. עוד מהלך שמראה על החיבור המדהים שנוצר בין השחקן למועדון הוא כניסתו של פטרוב לצוות האימון במחלקות הנוער.

סטיליאן פטרוב הראה את נחישותו ויכולתו לעמוד ברגעים קשים, אך לרגע לא וויתר על חלומו הגדול, שהוא לחזור לשחק כדורגל.

"אני מתרגש מאוד, אך יודע שהסיכויים אינם לטובתי"

4 שנים לאחר גילוי המחלה פטרוב הצליח לנצח סופית והודיע שהחלים לגמרי ממחלת הלוקמיה.

 

 

עד כאן סיפוריהם של גוטיירס ופטרוב מאוד דומים ומשניהם אפשר לקבל השראה מדהימה, שמוכיחה שהכל אפשרי אם רק נרצה להאמין.

אין ספק שגם העובדה שהקשר בין המועדון לשחקן נשמר לאורך כל התקופה הקשה, מוכיחה שללא תמיכה היה קשה מאוד להגיע לתוצאות המשמחות.

על הודעתו של פטרוב שהוא חוזר לשחק התבשרנו לפני כמה חודשים, כאשר הבולגרי הודיע שהוא החלים מהמחלה ומתכוון לחזור לאימונים במטרה לחזור למגרשים.

על אוהדי אסטון וילה עברה עונה מסוייטת שסופה הייתה בירידת ליגה, אך מעט לאחר סיום העונה קיבלו האוהדים מקום לתקווה, כאשר יצאה הודעה משותפת של המועדון והשחקן, על כך שסטיליאן פטרוב יחזור לסגל הקבוצה בליגת המשנה ומטרתו תהיה להחזיר את הקבוצה לליגת הבכירה כמה שיותר מהר.

גם אוהדי ניוקאסל חוו שנים לא קלות בליגה וסיפור האגדות שלהם התקדם בכיוון הנכון, כאשר בסוף עונת 2014/15 מי אם לא חונאס גוטיירס הפגין את יכולתו המופלאה ועזר לקבוצה לשרוד עונה נוספת בליגה. הזיווג נראה נכון וגוטיירס ראה את עצמו עוד שנים במועדון. אך חלומות לחוד ומציאות לחוד. מעט אחרי ההישרדות הדרמטית בליגה, גוטיירס קיבל הודעת שחרור מהמועדון, דבר אשר נראה לגיטימי לשחקן שאינו הרבה לשחק הרבה בעונות האחרונות וגם התקרב לעונותיו האחרונות בשיאו.

לאחר שהתאושש מההלם על שחרורו מהקבוצה, הארגנטינאי החליט לחשוף כמה דברים מאחורי הקלעים וגילה שאת הודעת המועדון הוא קיבל בהודעת טקסט. מכאן והלאה גוטיירס יצא למלחמה השנייה של חייו, המלחמה על שמו הטוב. לאחר הטענות על הודעת שחרור מבזה, שכמובן התנערו ממנה במועדון האנגלי, נדהמו לגלות תביעה מהשחקן על כך שההחלטה לסיים את חוזהו בקבוצה אינו היה על רקע מקצועי אלא היה נסיון התנערות ממנו עקב מחלתו.

גוטיירס טען בתביעתו שהחל מרגע הודעתו על המחלה וגם כאשר היה כבר כשיר וזמין לסגל הקבוצה, המאמן קיבל הוראה לשתפו כמה שפחות על מנת שלא יופעל סעיף בחוזהו אשר כלל חידוש אוטומטי לשנים הבאות.

בניוקאסל הוכו בתדהמה וכמובן הכחישו כל קשר למציאות, אך בסופו של דבר בית המשפט מצא את טענותיו של הארגנטינאי כנכונות ובשנת 2015 הורו על המועדון לשלם לשחקן פיצויים של כ2 מיליון ליש"ט.

 

 

אין ספק שסיפור מלחמתם וניצחונם של שני השחקנים הוא סיפור השראה מדהים שמוכיח לנו שגם מחוץ לדשא, האהבה והתמיכה מהסובבים חשובים ביותר והכדורגל הוא הרבה יותר ממשחק עם כדור.