בלית ברירה
יאן מלניקוב
17 במאי 2019
כללי
1 דק׳ קריאה
מבין ארבעת הליגות הגדולות של אמריקה, ה-NBA היא בקלילות הגלובלית מכולן. שחקנים ממגוון רחב של מדינות משחקים בה כיום, ומעל 200 מדינות מקבלות את שידורי סדרת הגמר בכל שנה. אך בשנות 2019, בגמרים האזוריים של ה-NBA, אוהדי הכדורסל במדינה אחת, שכנה של שכנה שלנו, יאלצו להסתפק במפגש הענקים בין יאניס אנטטוקומפו לקוואי לנארד. ככה זה כשטרוריסט ידוע משחק באחת הקבוצות בגמר המערב.
אנס קאנטר הוא מתנגד ידוע של השלטון הטורקי. ובמדינות כמו טורקיה, מתנגד שלטון נתפס כשווה ערך לפעיל בארגון טרור. משפחתו הוכרחה לבייש ולנתק כל קשר פומבי איתו, והוא עצמו כבר לא מתקרב לאירופה – כזכור, כשהניו יורק ניקס טסו לשחק בלונדון, קאנטר לא הצטרף מחשש לחייו.
אל הניקס הגיע קאנטר מאוקלהומה סיטי, זכר לטרייד הלא מוצלח של סאם פרסטי עבור כרמלו אנתוני. טרייד אחר, שנתיים לאחר מכן, סגר את הסיפור שלו בניו יורק, גם אם לא באופן ישיר אלא יותר כתופעת לוואי. דיאנדרה ג'ורדן הותיק הגיע מדאלאס, במהלך ששלח את חד הקרן, הלא הוא קריסטאפס פורזינגיס, לדאלאס מאבריקס. דייוויד פיזדייל בחר לקחת את הניקס לכיוון הצעיר יותר, ודיאנדרה ג'ורדן שימש כמנטור המושלם עבור לוק קורנט או מיטשל רובינסון, כשתפקידו העיקרי היה ללמד אותם את רזי משחק ההגנה.
הבחירה מספר 3 של דראפט 2011 נדחק שוב אל השוליים, בדיוק כפי שקרה לו ביוטה עם הגעתו של רודי גובר, ובאוקלהומה עם עלייתו של סטיבן אדאמס. הוא לא שמר בסוד את אי שביעות רצונו, למרות שלא ביקש טרייד והדגיש רבות כמה הוא אוהב את הניו יורק ניקס וכמה הוא מעריך את תקופתו בקבוצה. אך לבסוף, בדדליין הטריידים, 18 מיליון הדולר שנשארו בחוזהו הפכו לקשים מדי לביצוע טרייד, והניקס שחררו אותו.
ספסל של זאק קולינס ומיירס לנארד פשוט לא הספיק לבלייזרס בתחום הגבוהים, עם כמה שהשלישייה הגדולה שלהם הייתה חזקה לאורך כל העונה – דמיאן לילארד, סי. ג'יי מקולום ויוסוף נורקיץ' הובילו את פורטלנד לצמרת המערב. קאנטר חתם בטרייל בלייזרס שבוע לאחר שנחנתך מהניקס, וההשפעה ללא ספק הורגשה. פורטלנד אמנם לא הפכה לקבוצת ריבאונד אימתנית בין לילה, אבל קאנטר נתן לה בדיוק את הדחיפה שהייתה צריכה באלמנט הזה של המשחק. עם קאנטר על המגרש, אחוז הריבאונד התקפה של פורטלנד היה גבוה בכארבעה אחוזים מאשר בלעדיו.
אבל קאנטר עמד לשחק חלק חשוב הרבה יותר. אלה היו אמנם נסיבות מצערות במיוחד, אבל האיש שנדחק לשוליים למשך כל הקריירה המקצוענית שלו, זכה סוף סוף להזדמנות בהצגה הראשית בעקבות הפציעה של יוסוף נורקיץ'. וכמו עוד כדור תועה שמגיע מהטבעת, קאנטר אסף אותה בשתי ידיים.
הוא אמנם לא שחקן הגנה גדול, וזה בניסוח עדין. אך אפשר לסמוך על האיש שמתמודד פנים אל פנים מול שלטון העריצות של ארדואן, שהוא לא יפחד מאף קושי שתפגיש איתו ה-NBA. ומאפיין האופי הזה הוא בדיוק זה שמשלב אותו מצויין עם הרוצחים השקטים מצפון מערב אמריקה. לא ראסל ווסטברוק, לא ניקולה יוקיץ', לא משחק שביעי בדנבר ולא ארבע הארכות ישברו את הרוח של פורטלנד, ואנס קאנטר זוכה סוף סוף להיות חלק אינטגרלי ממשהו מיוחד שכזה. גם אם זה קרה בלית ברירה.
