אלפרד האיוש (1 בפברואר 1878 – 12 בנובמבר 1955) היה שחיין הונגרי ממוצא יהודי, אדריכל מפורסם, שחקן ומאמן נבחרת הונגריה בכדורגל והאלוף האולימפי הראשון בשחייה. הוא זכה בשתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה הראשונה בעידן המודרני בשנת 1896, והיה לזוכה הצעיר ביותר (בן 18) באותה אולימפיאדה. נוסף לכך, היה מאוחר יותר לאחד משני ספורטאים האולימפיים שזכה במדליה גם במקצוע ספורט אולימפי וגם באומנות, מדליית כסף באדריכלות באולימפיאדת פריז 1924 (באולימפיאדות הראשונות ניתנו פרסים גם באומנויות כגון: כתיבת שירה, אומנות ואדריכלות).
האיוש נולד בבודפשט, הונגריה בשם ארנולד גוטמן. בגיל 13 החל ללמוד שחייה תחרותית, לאחר שאביו טבע בנהר הדנובה. הוא בחר בשם המשפחה ההונגרי "האיוש" (Hajós) שהתאים, בצורה מסוימת, לעיסוקו הספורטיבי, ומשמעותו "מַלָּח".
בשנת 1896, בגיל 18, היה סטודנט לאדריכלות בהונגריה, בעת שהתקיימה האולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני באתונה, יוון. האיוש התקבל לתחרויות האולימפיות, אולם האישור מטעם האוניברסיטה להיעדרותו לא הגיע בקלות. מסופר כי לאחר שהגיע למשרד דקאן האוניברסיטה כשבאמתחתו מדליות הזהב בהן זכה, לא בירך אותו הדקאן לשלום; במקום זאת אמר לו: "מדליות הזהב שלך אינן מעניינות אותי, אך אני להוט לדעת כיצד תעבור עכשיו את הבחינות".
עוד קודם לזכייה זו, זכה האיוש במקום הראשון באליפויות אירופה בשנים 1895 ו-1896, בתחרויות 100 מטר בסגנון חופשי. בהיותו אתלט רב תחומי, זכה בשנת 1898 במקום הראשון באליפות הונגריה בריצת 100 מטר, וכן בריצת 400 מטר משוכות ובזריקת דיסקוס. בשנים 1901–1903 שיחק בתפקיד חלוץ נבחרת הכדורגל הלאומית של הונגריה, ובשנת 1906 שימש מאמן הנבחרת ההונגרית.
לאחר שסיים את לימודיו נודע האיוש אף כאדריכל מחונן. הוא עיצב ברכות אולימפיות ובנה את הבריכה המקורה הראשונה באירופה, ולצד זאת תכנן ובנה גם מבני ציבור רבים. את עושרו הרב ואת כישרונו הגדול ניצל לטובת אוכלוסיות חלשות: הוא תכנן בתי יתומים רבים, וגם היה הראשון להקים בבודפשט בית ספר לעיוורים ולחירשים. עד ימינו קרויים מבנים ורחובות בהונגריה על שמו. הישגיו ופרסומו הצילו את חייו בתקופת השואה, אז הוברח מן הגטו ההונגרי. בנו היחיד היגר מהונגריה והוא עצמו גידל את נכדו עד שנפטר בשנת 1955.
מתחם הבריכה הלאומית של הונגריה הממוקם בבודפשט נקרא ע"ש, במתחם זה נבנה "היכל התהילה" של ענפי ספורט המים של הונגריה ושמו של אלפרד האיוש מונצח שם עד היום.
