רגע לפני הדראפט הקרוב של ה-NFL שייערך ב-29 באפריל, החלטנו אנוכי ואורי בן נון לעושות לכם הכרות עם השחקנים שאמורים לאייש את המקומות הגבוהים בדראפט. אז אחרי שעברנו על הרצים, היום תכירו את חמשת שחקני קו ההגנה המרשימים ביותר הניתנים להתגייס לקבוצות שונות בליגה הגדולה.
אך לפני זה, אם במקרה שכחתם או לא ידעתם, מה זה בעצם אומר דראפט ב-NFL? אז ככה, הקבוצה שסיימה את העונה האחרונה עם המאזן הכי גרוע היא זו שבוחרת ראשונה שחקן מכללות שנרשם לדראפט וכן הלאה. לדוגמה קליבלנד בראונס, סיימה את עונת 2016 עם המאזן הכי גרוע בליגה (1-15) ולכן היא תבחר ראשונה. יש שבעה סיבובי בחירה וכל אחת מהקבוצות תבחר שחקן אחד בכל סיבוב. ישנם מצבים שקבוצות עושות טרייד של שחקנים תמורת בחירות דראפט.
מחזור הדראפט הקרוב אמור להיות מחזור טוב במיוחד בעיקר בשל העומק הגדול של שחקנים טובים בכל עמדה. בעמדת קו ההגנה ישנם כמות מטורפת של שחקנים ברמה גבוהה שיכולים לסדר אימה גדולה על הקוורטרבקים (הזורקים) ברחבי הליגה הגדולה, ליגת הNFL.
הסבר קצר על עמדת הדי-ליין: חומה אנושית של שחקני הגנה (בד״כ 3-4 שחקנים על המגרש) הנמצאים מאחורי פס תחילת המהלך. מטרתם היא לחדור ולפרק את קו ההתקפה הניצבת מולם לפני אותו פס ולהגיע אל השחקן אשר ברשותו הכדור, להפילו ולעיתים גם להפיל את הכדור מידיו. אותו קו בנוי משני שחקני קצה קו הגנה (דיפנסיב אנד) הניצבים בקצוות הקו, ועד שני טאקלי קו הגנה (דפנסיב טאקל) שבין שני שחקני הקצה.
במחזור 2017 ניצבים להם שמות של שחקני קו הגנה אימתיים ומפחידים, לאו דווקא בגלל הגודל שלהם אך גם בגלל הזריזת הניכרת שלהם, תכונה החסרה אצל רוב השחקנים בתפקיד זה.
הישארו מעודכנים
אז הנה לכם דירוג חמשת שחקני קו ההגנה הטובים ביותר במחזור הדראפט הקרוב:
5. טאקו צ׳ארלטון, מישיגן, #33
לשמוע את השם הזה עושה אותי רעב, בערך כמו שהוא רעב על המגרש. מבין החמישיה שבחרתי, צ׳ארלטון הוא הגבוה ביותר (1.98 מטר). צ׳ארלטון מופיע לא מעט בצידי המגרש מחכה שלא ישימו לב אליו, וחודר ישירות אל עבר הקוורטרבק. בארבעה עונות במישיגן, הספיק לצבור 19.0 סאקים ו91 טאקלים ב33 משחקים. הוא מאוד מודע לסביבתו, ומסוגל להעמיד פנים שהוא תפוס ולא מסוגל להגיע. אך בכל זאת, אני מרים גבה לגבי הדומיננטיות שלו. ללא ספק מדובר בשחקן המגיע עם גובה, נוכחות ומהירות, אבל כל זה לא היה ניכר לרוב במכללתו. אי-הדומיננטיות שלו עלולה לפגוע לו במקום בדראפט, אך תתן לו גושפאנקה אל עבר קבוצות איכותיות אשר חסר להם שחקן בעל נוכחות שיפתיע ויפעיל סירנות ליריבים.
השוואה לשחקנים מקצועיים: מימדיו מזכירים את קארלוס דאנלפ (מהבנגלס), מהירותו את מוחמד ווילקרסון (מהג׳טס), וכוח הדומה לקאמרון ג׳ורדן (מהסיינטס).
4. דרק בארנט, טנסי, #9
טנסי ממוקמת בבית התקפי חזק, אך דבר זה לא מנע מחומת האנוש בארנט לחדור ולהפיל שחקנים להפסד יארדים, כך שבשנתו הראשונה ב2014 במכללת טנסי הוא היה הראשון ב״טאקלים להפסד יארדים״ בSEC. את הדינאמיקה של בארנט ניתן לראות איך שרק מתחיל המהלך, הוא לא חזק מדי אך מצליח לחדור למעבר לקו ההתקפי בעיקר בזכות המהירות שלו. לעיתים הוא מביא יחד איתו שחקני קו התקפה שיירמסו בטעות את הקוורטרבק שלהם. דבר אחד שיכול להדאיג קבוצה ולחשוב פעמיים אם לבחור בו תהיה היכולת האיטית שלו להתרגל לקבוצה היריבה. יש החושבים שזה לא דבר שלילי בהכרך בגלל הסופרבול האחרון, אך דבר זה יכול לפגוע קשות ביכולת של קבוצתו להטיל אימה על יריבתה.
השוואה לשחקנים מקצועיים: מימדיו מזכירים את אוליבייר ורנון (מהג׳ייאנטס), מהירותו את פרוסטי ראקר (מהקרדינלס).
3. ג׳ונאת׳ן אלן, אלבמה, #93
שני השחקנים שציינתי לפניו ניכרים מאוד בשל מהירותם הלא סבירה. לעומת זאת, אלן שהמהירות אינה הדבר הבולט אצלו, יודע איך להתמצא בכל פינה שבה יהיה בקו ההגנה. אלן ששיחק בהגנה הטובה ביותר במכללות ארה״ב נראה כבנאדם הקשוח בקו ההגנה, וניכר מאוד בגלל התכונה הבולטת שלו לרמוס ולבלבל את שחקן קו ההתקפה השומר עליו. גם אם הוא מועד ונראה שהוא לא משתלט על נפילתו, הוא מסוגל להשפיע ולהביא לסאק או לטאקל להפסד יארדים. בתור שחקן שנכנס למכללת אלבמה כליינבקר חיצוני, גובהו של אלן (1.91 מטר) עלול לשחק נגדו במהלך הדראפט, שכן זה גובה פחות סדיר לתפקידו. עוד לא ידוע יותר מדי על יכולתו לעמוד בדאבל טים בשמירה (ששני שחקני קו התקפה ישמרו עליו), וגם על נגישותו לצד השני של המגרש במקרה של מהלך באותו איזור במגרש.
השוואה לשחקנים מקצועיים: מימדיו מזכירים את קאמרון ג׳ורדן (מהסיינטס), מהירותו את סנ׳דריק מארקס (מהג׳גוארס), וכוח הדומה לזיגי ענסה (מהליונס).
2. סולומון ת׳ומאס, סטאנפורד, #90
כשהסתכלתי על השחקן לראשונה, לא ראיתי יותר מדי גוף אבל ידיים בטוח היו שם. ללא ספק מדובר בשחקן בעל כוח רצון עצום. כמו אלן, ת׳ומאס גם הוא בגובה 1.91 מטר שזה לא גבוה כלל בתפקיד. לעומת זאת, ת׳ומאס רזה הרבה יותר מאלן (124 ק״ג) וזה דבר שטיפה מדאיג כי אין לדעת מה אדם הכבד ממנו יכול לעשות לו בגלל זה. יש לו ערבוב טוב מאוד של התכונות הבולטות שניכרו למועמדים שלפניו: הוא מהיר מאוד, חזק פיזית ומנטלית, בולט, ניכר לעין, מומחה במודעות למצב במגרש, וכמובן ידיים שתופסות מפילות ומאיימות על כל אחד שבא מולו. ת׳ומאס הצטיין בקומביין שנערך לא מזמן, והרשים מאוד ברוב המקצות שם: 30 סטים של הרמת משקולת של 102 ק״ג, 126 אינץ׳ בקפיצה למרחק, ו6.95 שניות בתרגיל הקונוסים. ניתן להבחין באתלט שיכול להתאים להמון קבוצות שצריכות תמנון יבשתי מהיר וחזק שיחבק את הקוורטרבק היריב אל הרצפה.
השוואה לשחקנים מקצועיים: מימדיו מזכירים את מייקל בנט (מהסיהוקס), מהירותו את רייאן קריגאן (מהרדקינס), וכוח הדומה לשלדון ריצ׳ארדסון (מהג׳טס).
1. מיילס גארט, טקסס איי אנד אם, #15
בכל דירוג שתראו, זה הבנאדם שכבר כולם בטוחים שיהיה הראשון שייבחר בדראפט לפני כולם. מה הסיבה? התוצאות בקומביין. השיג 4.64 שניות בריצת ה40 יארד, 33 סטים של הרמת המשקולת (102 ק״ג), הגיע ל41 אינץ׳ בקפיצה לגובה (יותר גבוה מהרסיבר המוכשר חוליו ג׳ונס) , ול128 אינץ׳ בקפיצה לרוחק (יותר רחוק מאיי ג׳יי גרין), הוא בחמישייה המצטיינת בכל אותם מקצות השנה בתפקידו. גארט גם חטוב מאוד ולא סתם בשביל להראות טוב בחוף הים, ניכר לראות עליו את האתלטיות הרבה שלו גם מבחינת מהירותו וגם מבחינת יכולת החדירה שלו. הרבה אומרים עליו שהוא דומיננטי אפילו יותר מג׳אדביון קלאוני הענק, אך גם קלאוני לא היה מושלם בשנתו הראשונה בליגה. הקריפטונייט של גארט כנראה זה ההתפרצות שלו, ברגע שיאבד את זה הוא עלול להראות שונה לחלוטין, הוא יחזור להיות אותו חתיך בחוף הים שהבנות מתעלקות עליו ולא הבריון בעל מימדי הגיבור-על שהוא כיום. הפוטנציאל של גארט עצום ויכול להביא אותו לרשימות ושיאים בהם מופיעים ג׳וליוס פפרס, רג׳י ווייט, ואולי גם ג׳ו גרין האגדיים. רגע אחד של אי ריכוז, חוסר שחרור מהיר מהשומר עליו, או חוסר השקעה תביא לאכזבה ענקית. אני מאמין ומקווה שהוא יילמד מהטעויות של אלו שנכנסו לליגה לפניו, ויישאף להסתחבק עם אותם אגדות בהיכל התהילה.
השוואה לשחקנים מקצועיים: מימדיו מזכירים את אברסון גריפין (מהויקינגס), מהירותו את ג׳סטין סמית׳ (שחקן עבר מהניינרס), וכוח הדומה לצ׳ארלס ג׳ונסון (מהפאנת׳רס).
ישנם עוד רבים בתפקיד זה שעלולים עוד להבחר בסיבוב הראשון, אך בדירוג של טופ 5 חייבים לוותר על רובם. אנשים כגון מאליק מקדוול, הסון רדיק (שמשחק גם כליינבאקר), טאקריסט מקינלי, וטים וויליאמס הם שמות גדולים אף הם וסביר להניח שייבחרו בתחילת הדראפט.
כתבה זו היא חלק מסדרת כתבות שלי ושל אורי בן-נון על היכרות עם השחקנים העתידיים לשחק בNFL בשנה הקרובה. להלון שאר הכתבות בסדרה:
הכירו את הרצים: http://bit.ly/2nJck8M
