רג'ובינציה – יובנטוס החדשה
קבוצת העדכונים בוואטסאפ תוצאות, הרכבים וכתבות — ישר לנייד, בלי רעש הצטרפו
בתהליך שהחל כבר ב-2010, החלה יובנטוס לעשות שינוי פנימי שהתוצאה שלו היא השתלטות מוחלטת על הזירה המקומית. בדרך, יובה הופכת למותג חדשני ומוביל גם באירופה. האם זה יביא לה גם את הגביע עם האוזניים הגדולות? כתבתו של נתיב כפרי
בקיץ 2006 נפל דבר בכדורגל האירופי. קבוצת הצמרת יובנטוס, שהייתה אלופת איטליה ואחת הקבוצות החזקות באירופה הורשעה בפרשת השחיתות, הידועה בשם הקאלצ'יופולי, שעסקה בהשתתפות פעילה של מספר קבוצות בהטיית משחקים. כתוצאה, הוסרו ממנה שתי האליפויות האחרונות והיא הורדה אל הליגה השנייה. מסע העזיבה לא אחר להגיע. חלק מהכוכבים הגדולים של יובה עברו לקבוצות הצמרת בספרד, וחלקם התפזרו בליגה המקומית. אבל העוגנים של הקבוצה, ובראשם הקפטן דל פיירו והשוער ג'יאנלואיג'י בופון נשארו כדי לסייע לזברות לשוב לסריה א' כבר אחרי עונה אחת. עד ל-2010, לא היה תהליך ברור בקבוצה. אבל מאז מינויו של אנדראה אניילי לתפקיד הנשיאות, החלה מגמה חדשה ביובנטוס, שתוביל אותה חזרה אל המושכות בארץ המגף.
אנדראה אניילי, בנו של נשיא המועדון בעבר אומברטו אניילי, החל את תפקידו ב-2010. הוא ייצב את המערכת והחל לבצע מקצה שינויים בסגל. השיא היה בעונת 2011/12, עונתו האחרונה של אלסנדרו דל פיירו הוותיק והראשונה של אנדראה פירלו במועדון. בנוסף, ההבאה של ארתורו וידאל בעונה זו ושל פול פוגבה (חינם אין כסף) בעונה הבאה תיצור את הבסיס להצלחות המועדון בשנים האחרונות. אחרי שחיפש את המאמן המתאים, מצא אניילי את המועמד האידאלי עבורו, אנטוניו קונטה. קונטה, שהיה שחקן עבר במועדון, היווה חזרה למסורת, לדרך שאבדה 6 שנים מוקדם יותר. בסיום עונת 2011-12, זכתה הגברת הזקנה באליפות והחלה בשרשרת של 5 זכיות רצופות בסקודטו. אך יותר מכך, היא זכתה ברג'ובינציה.
קבוצת הנעורים, כך ניתן לתרגם את שמה של יובה לעברית, הפכה לקבוצה שמשתלטת על תמונת הכדורגל באיטליה. בעוד היא מצליחה לשלב צעירים (מהעבר) כמו וידאל, פוגבה, מוראטה (ובהווה) ודיבאלה ולהפוך אותם לשחקנים מובילים באירופה (את פוגבה מכרה יובנטוס חזרה למנצ'סטר יונייטד ברווח נקי של 110 מיליון אירו! וידאל עבר לבאיירן מינכן ומוראטה חזר למדריד), ממשיכות היריבות שלה לבעוט בדלי (רומא) או לא לייצר מומנטום מספיק חזק (נאפולי) כדי להיאבק בהגמוניה של הביאנקונרי. את השיטה המצליחה של קונטה (שהיום משכפל אותה בצ'לסי) ממשיך מסימילאנו אלגרי בצורה מצוינת זו עונה שלישית ברציפות ומוביל את יובה לשיא של זכייה שישית באליפות המקומית, שנראית בלתי נמנעת.
בנוסף לתהליך ההצערה והשילוב המדויק של מאמנים, מנהיג אניילי מדיניות רכש שהולכת ומשתכללת. מחוץ, הוא משיג סכומים נאים על שחקנים שנמכרים לאריות היבשת. מבית, הוא רוכש את שחקני הליבה של היריבות, מחלישן ומעצים את המועדון. אם פוגבה עוזב ליונייטד, פיאניץ' המצוין מגיע מרומא להחליפו. אם מוראטה חוזר למדריד, אזי החלוץ מרקו פיאצה יגיע במקומו. ואם היה נראה שיובנטוס פראיירית שהשיבה את מוראטה (נכס ששווה לפחות 60 מיליון) הביתה למדריד תמורת סכום סעיף הרכישה החוזרת של 35 מיליון אירו, הרי שהיא מרוויחה בעסקת המחליף מדינמו זאגרב שעולה לה 23 מיליון אירו בלבד. והוא אף צעיר בשנתיים.
במלים אחרות, יובה הונה את עצמה נכון מבחינה אסטרטגית וטקטית. יש לה מחליף ראוי בכל עמדה. ולראייה, שני עמודי התווך של הגנת הברזל שלה, קיילני וברצאלי, פצועים ולא שיחקו אתמול. אבל בנטיה המצוין, שהחליף את קאסרס המזדקן ששוחרר בקיץ (ללא ספק טרייד מצוין על שחקן טוב מקודמו שעלה רק 3 מיליון אירו) גורם לכך שלא נזכור אפילו שרואני, בלם העתיד המצוין של הכדורגל האיטלקי, פותח בכלל על הספסל. ובעצם ליובנטוס מחליפים ברמה של הרכב ראשון בכל עמדה – גם בהגנה, גם בקישור וגם בהתקפה (מצטרף כאן גם מנדז'וקיץ', שרק עליו ניתן לכתוב טור שלם).
יובנטוס היא גם מותג כדורגל מוביל באירופה. אולי הסימן הכי טוב לכך הוא ההחלטה להחליף בעונה הבאה את סמל המועדון. אבל היא גם מובילה מגמות בכדורגל האירופי. בעולם של 4-3-3 עם שלושה חלוצים בקבוצות רבות ביבשת, מחזירה יובנטוס את החלוץ השני לאופנה. השילוב בין דיבאלה והיגוואין עובד מצוין. במשחק נגד פאלרמו אמש הם פרגנו אחד לשני, והראו עד כמה הם משלימים יחידת התקפה ברמה הגבוהה ביותר. דיבאלה כבש כדור חופשי פנטסטי בשמאלית קטלנית, אחר כך התכבד בבישול להיגוואין, ובדקה ה-89 היגוואין החזיר בבישול מצוין בעקב לעמיתו בן ה-23, שהשלים צמד. בעוד בריאל מפחדים לתת למוראטה לפתוח על חשבונו של בנזמה הבינוני ובברצלונה משגיחים על שחקני טריו האם אס אן בחרדה קדושה, ביובה לא חוששים לתת לכישרון הצעיר לדבר. ולצד הנעורים, גם ה"זיקנה" מקבלת כבוד. בלי להרגיש שהוא כבר בן 39, בופון ממשיך להיות עמוד התווך של ההגנה השנייה בטיבה ביבשת, וגם היום הוא השוער היציב ביותר בעולם.
יובנטוס אמנם לא מובילה את טבלת השערים בין 4 הליגות הגדולות. יש לה 53 שערי זכות, אחד יותר מצ'לסי עם אותו מספר משחקים אך אחד פחות מריאל מדריד עם 5 משחקים יותר. אבל היא ממעטת לעשות טעויות. ארבעת הפסדיה בליגה אינם פקטור מול 21 ניצחונות (מהם 6 בששת המחזורים האחרונים), ואילו בצד ההגנתי רק באיירן ספגה פחות מ-17 שערי החובה של יובה (12 שערי חובה ב-5 משחקים פחות). בנקודות היא מובילה באופן יחסי על כל ה-3 האחרות – 63 נקודות לעומת 60 לצ'לסי ובאופן יחסי 61 נק' לבאיירן או ריאל. היא הקבוצה העוצמתית ביבשת. במגמה שלה לזכות בעונות הקרובות בליגת האלופות היא עשתה קפיצת מדרגה. לפני שנתיים הייתה בגמר והפסידה, והעונה יש לה את החלוץ השלישי הכי פורה באירופה – היגוואין (19 שערים בסריה א'). וכשמסי, סוארס וכריסטיאנו רונאלדו נמצאים מאחור, יש ליובה הרבה סיבות להיות אופטימית.
היא לא משחקת כדורגל סקסי במיוחד, אבל הוא מאוד יעיל. למעשה, יובנטוס היא שריד יחידי במינו של הכדורגל האיטלקי הישן, עם טוויסט מודרני. וזה מה שהופך אותה בעצם לאחת הקבוצות הקטלניות בעולם. ובעוד כולנו ממשיכים להתלהב מהסקס אפיל של באיירן, ברצלונה וריאל, ממשיכה יובנטוס להתגבש כאלופת אירופה עתידית ההולכת וקרבה. ובאותו סגנון איטלקי בדיוק היא תגיח בשקט ותפרוץ בזעם בדיוק ברגע המתאים. כשלא נצפה לה. כך היא מפת הכדורגל, מלאה הפתעות ושינויים הסמויים מן העין, רוויה בלוחות טקטוניים, לחץ בליבה ופעילות סיסמית עשירה עד שמגיע הר געש מתפרץ ורעידת אדמה שמשנה שוב את מפת הכדורגל. חכו ליובנטוס החדשה, היא עוד תתפרץ.
