הכוח מגיע מהמוח – רפאל נדאל לאן?
דוד בלאייב
2 באפריל 2017
ענפים נוספים
1 דק׳ קריאה
לכבוד חזרתו מעוררת הכבוד של רפאל נדאל לאליטה של הטניס, להלן טור מיוחד שמסביר כיצד השור חזר
שנת 2017 מאירה פנים לרפאל נדאל: הוא הגיע לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה לאחר שחזר מפציעה שהשביתה אותו במשך זמן רב, וכעת הוא נמצא במרחק נגיעה מגמר טורניר מיאמי. כל המומנטום החיובי הזה מגיע בדיוק בזמן לפני פתיחתה של עונת החימר, שבה הוא נחשב הטוב בהיסטוריה. הרולאן גארוס שבו הוא זכה 9 פעמים בעבר יתחיל בעוד פחות מחודשיים (רק מרגרט קורט זכתה ביותר גראנד סלאמים במקום אחד – 11 פעמים באוסטרליה), השור הספרדי נמצא בהכנותיו לקראת האירוע האפי – וזה נראה טוב.
לאחרונה נדאל סבל מפציעות, עובדה שידועה לכל שוחרי הענף. הפציעה גרמה לו להיראות כקשיש שהגוף שלו כבר לא מתפקד – האיש שהצליח להגיע לכדורים בלתי-אפשריים ושהדביק אנשים למסך עם רוח הלחימה הייחודית שלו, נסדק. אנשים הספידו שהשור ממאיורקה כבר לא יחזור, ואף אודה שגם אני חטאתי בכך. חשבנו שהשליטה הלא נורמלית בחימר כבר לא תחזור, ושעם פציעתו של פדרר שנגמרה לה היריבות הגדולה ביותר שידע הענף – שהסתיים לו דור. כאשר משהו נגמר אנו פוחדים, מהלא ידוע, מהערפל שאנו מחויבים ללכת דרכו בתקווה שבסופו נקבל משהו טוב יותר, למרות שעמוק בפנים אנו בטוחים שדבר כזה לעולם לא יחזור.
איזה כיף שטעינו. הוא אמנם לא מתעלה לרמות השיא שלו כמו פעם, אבל בגלל שאנדי מארי ונובאק ג'וקוביץ' משחקים לא טוב, זה מספיק. הוא פייבוריט בכמעט כל משחק שהוא משתתף בו, אך עלינו להיות זהירים בדברינו. בשנה שעברה, הגיע רפא לאדמת צרפת על החימר שהוא כל כך אוהב ונאלץ לפרוש כבר בסיבוב השלישי בעקבות פציעה בפרק כף היד. פציעה זו גרמה לו לא להשתתף גם בווימבלדון, ולאליפות ארה"ב הפתוחה הוא חזר לא בשיאו, כאשר כבר בסיבוב הרביעי הוא הודח – מה שאומר שבפעם הראשונה מאז 2004, בגיל 30, עברה שנה שלמה מבלי שהוא הגיע לרבע גמר גראנד סלאם.
כאמור, הספקולציות עלו מעל פני השטח, והפניקה שהוא יפרוש הייתה באוויר, ולא רק הוא, שגם יריבו השווייצרי יפסיק לשחק טניס. אמרו לעצמם אוהדי הטניס: "ועכשיו מה? נאלץ להסתפק ב-'קרבות' בין ג'וקוביץ' למארי, או להתפלל לכך שקיריוס וזברב יהפכו להיות גדולים? אנחנו רוצים לראות אגדות! אנחנו רואים טניס בדיוק בשביל זה. כל השנה אנחנו מחכים לזה וגם את זה לוקחים לנו?". אלוהי הטניס הקשיבו לקריאתם הרמה של האוהדים, והחליטו שהם רוצים לטובתם. הם משאירים אותם.
שנת 2017 הגיעה. כשנה שיש עליה הרבה ציפיות משנת הספורט הנפלאה וההזויה הקודמת (שנת הלסטר כפי שפשוטי העם מכנים אותה), היא נפתחה בצורה הטובה ביותר שאפשר. לא רק שהאחיות וויליאמס קיימו מפגש איחוד, גם גמר ה-"פדאל" (פדרר+נדאל) המפורסם קרה. דווקא בטורניר הראשון של השנה, דווקא לאחר שנדאל ופדרר סבלו מפציעות מתמשכות – אי אפשר היה לכתוב תסריט כל כך מושלם. כאילו כל הכוכבים הסתדרו בצורה האידיאלית, רק בשביל אותם 3 שעות ו-37 דקות של משחק מדהים. משחק שהתוצאה בו לא הייתה חשובה מלכתחילה, אלא עצם המעמד שאליו השחקנים הגיעו. אמנם השחקן הטוב מבין השתיים גם זכה להניף את צלחת האליפות, אבל זה באמת לא חשוב – כי אם היה זה קורה לצד ההפוך, זה לא היה מוריד מגודל המעמד.
נחזור להווה, לאליפות מיאמי הפתוחה, בה רפאל נדאל הוא כרגע פייבוריט גדול מאוד לזכייה. הוא הגיע עד לשלב הגמר, כשבדרך הוא אף פוגש ומדיח את דודי סלע. הוא נמצא בכושר טוב מאוד, אך השאלה העולה מכך היא איך? איך הוא הצליח לחזור למה שהיה לפני 5-6 שנים לאחר תקופת פציעות כה קשה? יש שיגידו שהזמן מחוץ לטניס מילא לו את המצברים, אך אני טוען שזו היריבות. היריבות בינו לבין פדרר.
הוא תמיד היה שם איתו. שניהם שלטו בטניס ללא עוררין והיוו כפנים של הספורט הלבן, ולמרות שהיה הילד ה-"פחות מוצלח" מביניהם, תמיד עובדה זו גרמה לו לרצות לעבוד חזק וקשה כדי להפוך את סטטוס הקוו, כדי להיות הטוב ביותר. אז מה קרה מאז? ג'וקוביץ' עלה לשלטון הענף, ופדרר, שאז לא היה בשיאו, איבד מעט את הביטחון ואת הכוח הפיזי (צעיר הוא בטוח לא) – וזה גרם גם לנדאל באופן לא מודע להוריד את הרגל מהגז. נוסיף גם את שיטת הניקוד האכזרית שמאלצת שחקנים לשחק הרבה מאוד טורנירים במהלך כל שנה (מינימום של 18 טורנירים, שמירת נקודות ועוד), דבר שלא רק מתיש את הספורטאים עצמם, אלא גם את הקהל, אבל את זה אפשר להשאיר לדיון אחר.
עכשיו כשהלורד השווייצרי והנמסיס הנצחי שלו חזר, רפאל נדאל מצא את הכוחות הפנימיים כדי גם הוא לחזור לקדמת הבמה. הוא התגבר על כל הפציעות (טפו טפו טפו) ונראה כי הוא כשיר כדי לזכות בעוד רולאן גארוס – העשירי במספר. כשפדרר מעולם לא ניצח אותו על אדמת אליפות צרפת וכשג'וקוביץ' ומארי פשוט לא חדים, זוהי ההזדמנות של השור הספרדי להמשיך לשכתב את ההיסטוריה. לחזק את שמו לדורות הבאים כאחד מהשחקנים הנפלאים שדרכו אי פעם על מגרש הטניס. רפאל נדאל – תנצל את ההזדמנות. יכול להיות שלא תקבל אותה פעם נוספת.
