הו הא מה קרה? 40 שנה לרגע היסטורי
חורן סריבקיאן
17 בפברואר 2017
כללי
1 דק׳ קריאה
1
קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב לא תמיד הייתה מאריות אירופה. זה שכעת היא נחשבת בליגה של הגדולות (אל תתייחסו למצבה העונה אלה בכללי) זה משהו שהוא התחיל לפני תקופה קצרה יחסית. בשנות השבעים המועדון הישראלי היה "סתם עוד אחד" ברשימת הקבוצות ביבשת כאשר צסק"א האימנתית שלטה ללא עוררין בזירה היבשתית.
באותם ימים התנהלה המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה, עוד לפני כן הסובייטים, אשר ראו בישראל חברת אמת של המאריקאים השנואים, נתנו תמיכה מלאה לאויבי ארץ ישראל ממדינות ערב הסמוכות וניתקו כל קשר דיפלומטי עם מדינתנו. בפן הספורטיבי זה התבטא בכך שגם ברנו הצ'כית סירבה להגיע לארץ ולשחק בת"א ונענשה על כך בהפסד טכני. את משחק הגומלין העתיקו ראשי ההתאחדות האירופאית לכדורסל לעיירה הבלגית ווירטון מכיוון שהצ'כים סירבו להנפיק אשרות כניסה לשחקנים של הצהובים. מכבי ת"א דילגה מעל המשוכה הצ'כית כדי לגלות שלמחורת מצפה לה קרב של "דוד מול גוליאת" (כפי שתואר בעיתון "מעריב") מול צסק"א.
כל זה קרה ביום הולדתו ה-23 של כוכב הקבוצה הצהובה, מיקי ברקוביץ', שהגיע חד מחדור מוטיבציה למשחק הקובע. עבור תושבי ישראל זה לא היה סתם עוד משחק כדורסל, זאת הייתה מלחמה על שמה הטוב של המדינה. מין פלטפורמה נוספת לבוא ו"להכניס" לסובייטים "קטנה" על היחס המשפיל שלהם כלפינו.
למשחק הגדול הגיעו הקבוצות חדורות מוטיבציה כל אחת כדי להוכיח לשנייה עליונות ספורטיבית וגם להעביר מסר מעבר לספורט, הרוסים, הפייבוריטים הברורים במפגש פתחו את המשחק בצורה נפלאה עבורם והדיבורים ביציעים של אולם הספורט הקטן של ווירטון היו על מה היה ההפרש לטובה המכונה באדום לבן, אבל כך לא היה!
חתן יום ההולדת, ברקוביץ', כיכב והוביל את קלעי הצהובים עם 20 נק', אליו הצטרפו ג'ים בוטרייט עם 18, טל ברודי עם 15 ועם המשפט האלמותי בסיום המשחק, "אנחנו במפה ונישאר במפה, לא רק בספורט, בהכל"!, לו סילבר קלע 14, אולסי פרי תרם 10 משלו, מוטי ארואסטי נתן 6, בוב גריפין 5, ואריק מנקין סיים עם 3 משלו, לא פחות חשובות מה-20 של מיקי. 23 הנקודות של סרגיי בלוב יחד עם ה-14 של אנטולי מישקין, הכוכב הגדול השני של הקבוצה, התגמדו לעומת התוצאה הסופית, 91:79. 12 נק 'הפרש על אחת הקבוצות הגדולות ביותר בתולדות היורוליג. ביציעים נשמעו קריאת שהפכו לקאלט, "הוא הוא מה קרה, צסק"א אכלה אותה" שאגו הגרונות החוגגים בצהוב-כחול כאשר עשרות אלפים נהרו לכיכר רבין (בשמה הקודם: כיכר מלכי ישראל) כדי לחגוג את הניצחון הנפלא.
אותו משחק הוביל בסופו של דבר את המסלול לבלגראד, שם באולם פיוניר מכבי הניפה את גביע אירופה לאלופות וסימנה את שמה בין הגדולות של אירופה. מאז, היחסים בין ישראל לרוסיה חוו קרבה רבה, המפגשים בין מכבי ת"א לצסק,א נשארו טעונים על רקע ספורטיבי בלבד, קריאת ה"הו הא" לנצח יישארו בלקסיקון אוהדי הכדורסל בצהוב-כחול ואת התאריך האלמותי של ה17.2.77 אף תושב ישראל כבר לא ישכח.
סגור לתגובות.
