אז ROH וNJPW רצים במדיסון סקוואר גארדן והופכים לחברת ההיאבקות הראשונה חוץ מהWWE שעושה את זה. ואחרי שנים שהWWE לא הצליחו לעשות Sold Out הם מצליחים ב30 דקות.
ג׳ף קוב (c) נגד וויל אוספריי (c) על אליפות הטלוויזיה והאליפות במשקל פתוח
ג׳ף קוב ואוספריי נתנו הצגה. אוספריי היה אחראי על החלק האתלטי בעוד שקוב היה הפאוורהאוס של הקרב. אחרי הרבה מאוד שטיקים לקראת סיום ג׳ף קוב מצליח לעשות סופר טריפ אוף די איילנדז ולהפוך לאלוף כפול.
ראש נגד דלטון קאסל
ראש פשוט קודח את קאסל ומנצח תוך 20 שניות מצלצול הפעמון. ולישוב שלפני שנה קאסל היה אלוף עולם.
מאיו יאווטני (c) נגד קלי קליין על אליפות הנשים
מאיו מנסה לספק את הסחורה אבל קלי קליין פשוט זזה בסלו-מו כל הקרב. קלי מכניסה את הקי-בומב וזוכה באליפות (ושוברת לי את הלב). ככה הורגים מחלקת נשים!!!
פליפ גורדון, ג׳וס רובינסון ומארק האסקינס נגד בולי ריי, סילאס יאנג ושיין טיילור.
הקרב הזה לגמרי היה מישמש לא מובן ששילב סטוריליין לא טוב עם הארדקור וחשב שזה יחפה על זה. רואים שזה צוות הבוקינג של רינג ורואים שהם פשוט ניסו לדחוף את הקרב הזה כתור פילר של זמן אבל לדעתי לשים את אישיי סוזוקי בסלוט הזה היה רעיון יותר טוב. למי שמתעניין פליפ הצמיד את בולי עם 450 אחרי שרשרת פינישים של הקבוצה שלו
הישארו מעודכנים
טאיג׳י אישימורי (c) נגד דרגון לי נגד בנדידו על האליפות במשקל קל
הם פשוט נכנסים לעמוק של היאבקות פסיכית ומהירה ומתמצתים לקהל הניו-יורקרי מה זה ג׳וניורים. כל ספוט מבוצע בצורה מדויקת ומושלמת ובסוף דרגון לי מנחית את הדנסוקדורה על בנדידו וזוכה באליפות. למרות שהזמן של הקרב היה פחות מ10 דקות הוא היה מעולה כמו קרב ג׳וניורים של 20 דקות והסוף היה מפתיע ואף אחד לא ציפה לו (אבל לפחות זה כנראה מרמז שהירומו ולי יקבלן קרב חוזר)
גרילז אוף דסטיני (c) נגד פי.סי.או וברודי קינג (c) נגד הבריסקואים נגד איוויל וסאנאדה על אליפות הזוגות של שתי החברות.
הקרב הזה הוא בראוול מסובך אבל הוא כן מעביר סיפור מעבר ללנסות לרצוח את היריב. הגרילות משתלטים על הקרב לאט לאט ולמרות הניסיונות של כל הקבוצות לעצור בעדם לנצח הם מנצחים עם סופרבומב על קינג ובכך משיגים עוד אליפות לפנתאון. קרב טוב סך הכל והוא נועד להאט אץ העניינים אחרי הקרב המפוצץ של הג׳וניורים. אחרי הקרב אנזו וקאס מנסים להכנס אבל נהדפים ועושים טיזר על הצטרפות לרינג אוף הונור.
זאק סייבר ג׳וניור (c) נגד הירושי טאנאהאשי על אליפות בריטניה
הקרב הזה הוא בדיוק מה שהייתם מצפים מהזוג להציע לכם. פרורסו במיטבו. השניים לא מספרים סיפור עם הגוף אלא אגדה. הם בונים את זה לאט לאט ומעלים הילוך כל כמו מהלכים עד שהם מגיעים לנקודות הסיום והארמבאר של זאק מסיים את טאנאהאשי.
טטסויה נאיטו (c) נגד קוטה איבושי על האליפות הבין יבשתית
נאיטו ואיבושי משתעשעים אחד עם השני בהתחלה ואז הם מתחילים לקחת את זה רציני ומנסים להרוג אחד את השני עם מכות שנכנסות כמו מהלומות פטיש וריברסלים משום מקום עד שבסוף הקמיגויה מכריעה את נאיטו ואיבושי סוף סוף זוכה באליפות מרכזית.
ג׳יי לית׳ל (c) נגד מאט טייבן נגד מארטי סקארל על אליפות העולם של רינג אוף הונור
הקרב הוא קרב סולם מרהיב בחצי הראשון שלו אבל בחצי השני הוא יותר כמו מתאבק שעף ממנו והספוטים הופכים לצפויים ומאוסים ובסוף טייבן מנצח בצורה הכי אנטי-קליימקטית שיש. טייבן ולית׳ל עושים בראוול על ראש הסולם ואז טייבן דופק ללית׳ל את הראש ולוקח את האליפות. בקלות יכלו לוותר פה על 5-10 דקות.
ג׳יי ווייט (c) נגד אוקאדה על האליפות במשקל כבד
אוקאדה ממוטט את ג׳יי בחצי הראשון, הבעייה היא שג׳יי באמת הופך לגופה ואוקאדה נאלץ לסחוב אותו. בחצי השני ג׳יי מתעורר לחיים והם מוציאים ספוטים פנטסטיים אבל לא מספיק בשביל לחפות על הטעם המר של תחילת הקרב. בסוף אוקאדה מסיים את הקרב עם ריין מייקר וטומבסטון וזוכה באליפות. הקרב מוכיח שג׳יי צריך עוד קצת זמן להתבשל לפני שהוא חוזר להיות האלוף הראשי.
לסיכום, האירוע הזה הוא מישמש של שתי גישות די שונות להיאבקות. בעוד שNJPW מצליחים לעבוד עם הגישה של רינג אוף הונור, רינג אוף הונור לא מצליחים לעבוד עם הגישה של NJPW. בנוסף האירוע מסמל אבן דרך לאינדיז שהם יכולים להלחם בWWE אבל בו זמנית גם גרם לרינג אוף הונור וNJPW לאבד את הכוכבים הכי גדולים שלהם שהביאו אותם למצב הזה.
