על ראול גונזאלס, החלוץ הספרדי האלמותי
קשה למצוא כעת סמלים ספרדיים מובהקים בכדורגל. לואיס אנריקה, גווארדיולה, מנדייטה ופויול פרשו. חואן קרלוס ואלרון בדרך לשם ואלו שנשארו עדיין לא במעמד הגבוה של להיקרא סמל מובהק (טוב נו לאיקר קאסיאס אפשר לקרוא ללא ספק סמל של הבלאנקוס). חלוץ אחד, שאף אוהד ריאל מדריד לא חשב שאי פעם ייאלץ לעזוב את המועדון, מרוויח את לחמו הרחק הרחק מבירת ספרד אבל לנצח ייזכר כאחד מגדולי השחקנים שלבשו את החולצה הלבנה של מדריד למרות שאת הקריירה התחיל בכלל מעבר לכביש. החלוץ המדובר הוא כמובן ראול גונזאלז בלאנקו או, כפי שכל אוהד כדורגל מכיר אותו, פשוט ראול.
ראול נולד ב27.6.1977 במדריד והחל את הקרירה המקצועית שלו בקבוצת סאן קריסטובל שממוקמת בשכונה בעלת אותו שם במדריד. בגיל 13 הוא עבר לאקדמיה של אתלטיקו מדריד אבל לא ממש מצא את עצמו אצל הקולצ'ונרוס ובגיל 15 הגיע לקבוצת הנערים של ריאל מדריד. כאשר בגיל 17 הוא חתם על חוזהו המקצועי הראשון אצל הבלאנקוס ושולב בקבוצת המילואים השלישית של המועדון אפילו הוא לא חשב שחודש וקצת לתוך עונת 94-95 הוא ימצא את עצמו בגיל 17 מצוות בהרכב הפותח של הקבוצה הראשונה יחד עם איבן זאמוראנו כמחליפו של אמיליו בוטרגניו שהבין שהילד הולך לקחת לו את המשבצת.
הכניסה של ראול להרכב לא נבעה חלילה מפרוטקציות כאלה או אחרות פשוט ב7 המשחקים שהוא הספיק לשחק בליגה הרביעית במילואים של ריאל הוא הרשית לא פחות מ-13 פעם ודאג להראות למאמן הקבוצה הראשונה חורחה ולדאנו שיש על מי לסמוך בחוד. ב29.10.94 ראול רשם לעצמו בישול ראשון בליגה כאשר בישל לזאמוראנו בנצחון על סראגוסה בחוץ וכבר שבוע לאחר מכן הוא מצא את הרשת במשחק הבית הראשון שלו, ועוד איזה משחק, הדרבי מול אתלטיקו. בעונתו הראשונה הוא כבש "רק" 9 שערים ב28 הופעות שהביאו לבלאנקוס אליפות אבל בהמשך הדרך הפך לכובש מצטיין בריאל מדריד (תוך כדי חגיגת השער המפורסמת שלו בה הוא מנשק את טבעת הנישואין שלו)
(AP Photo/Santiago Lyon)
עם שיאים שכעת נשברו על ידי המכונה ששמה כריסטיאנו רונאלדו (אליו נגיע בהמשך). ראול זכה באינספור תארים עם ריאל ואף הפך לקפטן המועדון אחרי עזבת פרננדו היירו עד שבעצמו עזב את הבלאנקוס בקיץ 2010, מהלך שנתן לכריסטיאנו רונאלדו את החולצה מספר 7 אותה לא העז לבקש כל עוד ראול במועדון.
הישארו מעודכנים
במדי נבחרת ספרד ראול מעולם לא זכה בתואר אם כי צבר 102 הופעות וכבש 44 פעמים עבור "לה רוחה". יש האומרים שדווקא פרישתו מהנבחרת ב2006 נתנה חיים מחודשים לספרדים ובכך פתחה דלתות לדור הזהב שרמס כל מה שעמד בדרכו בין 2008 ל2012.
בקיץ 2010 ראול, שכבר פרש מהמדים הלאומיים עוד ב2006, עבר לראשונה בקריירה שלו מחוץ לספרד. שאלקה 04 היה המועדון שזכה בשירותיו ובשנתיים שהספרדי בילה שם הוא הרשית 28 שערי ליגה ב66 הופעות וגם סגר סוג של מעגל קטן ואישי עבור עצמו כאשר ב21.5.11 זכה עם הגרמנים בגביע המקומי, בעונתו הראשונה כאשר בספרד הוא לא הצליח לשים את ידיו על ה"קופה דל ריי" אף פעם.
ב22.10.11 גם קבוצה ישראלית זכתה לטעום מנחת רגלו (וראשו) של ראול כאשר הוא כבש צמד מול הפועל ת"א והפך לכובש הגדול ביותר במפעלים אירופאים (שיא ששוב הספיק להישבר על ידי כריסטיאנו רונאלדו ולאו מסי)
בסוף עונת 2011-2012 ראול הודיע כי פניו מיועדות מחוץ לאירופה ושהוא לא יחדש חוזה עם ה"רויאל בלוז", בשאלקה שקלו להוציא את החולצה מספר 7 לפרישה ורק לא מזמן היא הוחזרה לסגל וניתנה למקס מאייר הצעיר.
ראול המשיך את הנדידה שלו ליבשת אסיה כאשר הגיע לקבוצת אל-סאד הקטארית וכבר בעונתו הראשונה עזר להם לזכות באליפות מקומית. אחרי עונתו השניה הוא הודיע כי ישים קץ לקריירה בת 20 השנה ויתלה את הנעליים.
חודשים בודדים החזיקה מעמד הודעת הפרישה של ראול כי ב30.102014 המטאדור הספרדי חזר לשחק כדורגל ושוב נדד ליבשת אחרת. ארה"ב קראה לו לאתגר אחרון אחד בהחלט וראול נענה לקריאה ב4.4.2015 הוא פתח את העונה של הNASL במדי הניו יורק קוסמוס וסחף את המועדון לגמר הפלייאוף של הליגה.
כעת כשבעוד מספר שעות הוא יעלה על הדשא באצטדיון "שוארט" בניו יורק לגמר הNASL הוא ינסה להביא לעצמו תואר קבוצתי מספר 23 בקריירה ולסמן וי על לפחות תואר משמעותי אחד בכל קבוצה בה שיחק בבוגרים. מנגד הוא ייתקל באוטאווה הקנדית (אותם הקוסמוס טרם ניצחו העונה) שתנסה להרוס את החגיגה אבל ראול, כמו ראול, פשוט לא יכול לרדת מהמגרש בשקט, זהו אופיו של כל מטאדור והיוצא מן הכלל לא יקרה דווקא בארה"ב הרחוקה. ביום שני בבוקר כשהוא (ככל הנראה) יחזיק את הזכרון הטרי והאחרון ביותר של הקריירה הנהדרת שלו, הוא ללא ספק יזיל דמעה (יחד עם מיליוני אוהדי כדורגל) ברגע שיגיע למתחם האימונים ויאסוף את התיק שלו בפעם האחרונה מחדר ההלבשה.
צפו בחלק מחבריו של ראול נפרדים ממנו לקראת משחקו האחרון:
ראול גונזאלס בלאנקו
התארים הקבוצתיים: אליפות ספרד (6), גביע בין-יבשתי (2), ליגת האלופות (3), סופר-קאפ אירופאי (1), סופר-קאפ ספרד (4), גביע גרמני (1), סופר-קאפ גרמני (1), אליפות קטאר (1), גביע האמיר של קטאר (1), אליפות האביב של הליגה השנייה בארה"ב (1), גביע "ווסנאם" (1).
תארים אישיים:
תגלית העונה :1994-95
השחקן הספרדי הטוב ביותר ב"לה ליגה": 5 זכיות (שיא)
שחקן השנה באירופה: 3 זכיות
איש המשחק של הגביע הבין יבשתי: 1998
מלך השערים העולמי של IFFHS לשנת 1999
הכובש הספרדי המצטיין של "לה ליגה" : 4 זכיות
מלך השערים בספרד: 2 זכיות
מלך השערים בקופה דל ריי: 2 זכיות
מלך שערי מוקדמות יורו 2000
נבחרת הטורניר של יורו 2000
מלך שערי ליגת האלופות: 2 זכיות
שיאים והישגים נוספים:
מלך ההופעות של ריאל מדריד-741 הופעות
מלך ההופעות של ריאל מדריד בליגה-550 הופעות
מעולם לא הונף לעברו כרטיס אדום במשחק רשמי
