ממקדונלד'ס בקולג' לפרמיירליג בפחות משנתיים – סיפורו המרתק של לואה לואה

המון סיפורי הצלחה בחיים הגיעו בעקבות עבודה קשה, התעקשות בלתי פוסקת על החלום וחוסר הרצון לוותר. אבל אצל גיבור סיפורינו, ההצלחה הגיעה דווקא מכיוון לא צפוי במיוחד.הזוי ככל שיהיה, אבל אמיתי – מקדונלד'ס.

כדי להבין רגע מה מי ומו, צריך להכיר את סיפור חייו הלא שגרתי של לומאנה טרסור לואה לואה (זהו שמו, ולא מדובר בגיבוב מילים רנדומליות).

שחקן הכדורגל הקונגולזי חי בארץ מולדתו עד גיל 9 בערך, ואז עבר לאנגליה יחד עם משפחתו. הוא אמנם היה אתלט מוכשר, אך לא התעניין כלל בכדורגל. "בן דוד שלי אז שיחק בלוטון. נהגתי לעזור לו כשחקן, אך לא באמת התעניינתי בכדורגל באותה התקופה. הייתי יותר מתעמל. המורה שלי בבית הספר ראה אותי משחק ואמר לי שיש לי עתיד בענף. הוא היה הראשון שהאמין בי ונתן לי זוג נעלי כדורגל. הוא לקח אותי למבחנים בווסטהאם, לייטון אוריינט ולוטון אבל הן סירבו לקחת אותי כיוון שלא הייתי מספיק טוב. המשכתי לשחק כדורגל בקולג', ובאחד המשחקים השופט היה במקרה גם סקאוט של קולצ'סטר יונייטד. באותו משחק כבשתי גול לאחר ריצה של כל המגרש. השופט התערב איתי שהיה מדובר במהלך חד פעמי, אבל ביצעתי זאת שוב. אחרי המשחק הוא נתן לי מספר טלפון ואמר שאני חייב לבוא למבחנים בקבוצה, אך לא הייתי מעוניין יותר מדי לאור דחיית המועדונים האחרים בזמנו. למרות זאת, המשכתי לעבוד קשה ולשחק ובאחד הימים פגשתי את מיקי קוק, שהיה אז מאמן קבוצת הנוער של המועדון. הוא שכנע אותי לבוא למבחנים ולהגיע בשעה 11 למתחם האימונים, אך הגעתי ב-1 בצהריים. עם כל הכנות, באמת לא הייתי מעוניין בזה. כשהגעתי, הוא אמר לי שאני לא מספיק רציני כדי להפוך לשחקן מקצועי ושהפסדתי את הצ'אנס שלי. באותה התקופה הקולג' סיפק לנו את ההתנסות הראשונית בעבודה מכל סוג שהיא, ובעקבות המבחנים בקולצ'סטר, לא בחרתי מקום משלי, והוצבתי רנדומלית במקדולנד'ס. ביום הראשון לעבודה, נאמר לי לנקות את השירותים ובדיוק אז זה הכה בי – הבנתי שאני חייב לעשות קריירה מהכדורגל! צלצלתי לקוק כל יום במשך חודש עד שהוא קיבל אותי בחזרה ונתן לי את ההזדמנות האחרונה. הצטרפתי למחלקת הנוער ומעולם לא הבטתי לאחור מהנקודה הזו והלאה". אמר הקשר/ חלוץ במסגרת ריאיון שנערך עמו באתר "Cross The Line"

(Evening Standard)

האמין כל הדרך לליגה הבכירה

באותו הריאיון הוא מספר על אמונתו העיוורת באלוהים. "כשאתה שם את מבטחך באלוהים, אין כזה דבר שנקרא מזל. התנ"ך אומר שאנחנו יכולים לעשות את כל הדברים שלנו דרך האל שמחזק אותנו. הוא תמיד היה שם בשבילי ואני תמיד האמנתי שאלוהים נתן לי את הכישרון"

האמונה הזאת, כך נראה, הובילה אותו בכל צעד במהלך הקריירה שלו. הוא בהחלט אהב כדורגל,  ובסך הכל רצה להמשיך לשחק. הוא לא האמין שישר לאחר קולצ'סטר הוא יגיע לניוקאסל, והוא הגיע. הוא אמנם כבש 14 שערים באותה עונה טובה בקבוצה מהליגה השלישית באנגליה, אבל לעבור ישר לליגה הראשונה? מה שתרם לו במיוחד, היא העובדה שעוזר המאמן בקבוצה היה מאמנו בקולצ'סטר, מיק וודסוורת'. אבל בכל זאת, איך שלא תסתכלו על זה, היה הוא בובי רובסון אגדת הכדורגל שהחליט להביאו לקבוצה ועוד בסכום של 2.25 מיל' פאונד, מחיר שגם היום ייחשב ליקר עבור שחקן מהליגה השלישית. "אני רואה אותו ככישרון מיוחד. הוא חייב ללמוד איך לשחק עם השחקנים שלצידו אבל כרגע הוא כישרון מיוחד וחדש.  צריך ללמוד איך לטפל בו ולטפח אותו, אבל אנחנו קונים לטווח הארוך כישרון ושחקן מאוד מבטיח". אמר דאז. וכשבובי רובסון מדבר ככה, אין בכלל צל של ספק בנוגע לכישרון שהיה ללואה לואה בין הרגליים. אך למרות כל זאת, הוא לא הצליח להשתלב בצורה טובה בניוקאסל. אולי המעבר החד היה קשוח מדי בשבילו, המשחק פתאום עם כוכבי על ("שיחקתי עם שחקנים כמו רוב לי ואלן שירר. היו פעמים שהייתי פשוט יושב ובוהה באלן שירר, כי לא הייתי בטוח שזו המציאות") אולי זה האופי שלו שמסרב לעבוד קשה ואולי זו פשוט הרצון העז שלו לשחק ש"הרס לו" בניוקאסל. הוא מיעט לשחק בהרכב הפותח, והתעמת על כך עם רובסון. הוא טען שהגיע לו יותר צ'אנס, מה שהרגיז מאוד את המאמן. ב-4 שנים שלו בניוקאסל הוא שיחק כ-88 משחקים כשרק 21 מהם היו כמחליף וכבש 9 שערים.

אבל למרות זאת, ניכר כ הוא מעריך את התקופה שהייתה לו שם, במיוחד ממה שלמד מרובסון. "הוא היה אחד מהמאמנים הגדולים ביותר שיש".

לאחר מכן לואה לואה עבר לפורטסמות', ששם בילה את שנותיו הטובות ביותר בפרמיירליג. תחילה הושאל לשם באמצע עונת 2003/4 ויחד עם יעקובו, טדי שרינגהאם, אפילו אייל ברקוביץ' ועם הארי רדנאפ כמאמן, בעונתה הראשונה של הקבוצה ממחוז המפשייר אי פעם בליגה הבכירה, סיימו במקום ה-13. לאחר מכן הוא נקנה ב-1.75 מיל' פאונד והמשיך לשחק במועדון עד שנת 2007 וסיפק עונות לא רעות בכלל. הוא כבש אמנם רק 15 שערים ב-72 משחקים, אך היה ברור לכולם שמדובר בכוכב. הוא היה דריבליסט בחסד, כבש שערים יפים והצליח להתפרסם גם בעקבות אירועים קצת שנויים במחלוקת. בין אם זו חגיגת השער המוזרה שלו, שכללה סלטה ועוד תנועות ריקוד מוזרה שאפילו הובילה לפציעה שלו במשחק בו כבש את שער השוויון מול ארסנל, בין אם הדריבל שהטריף את רונאלדו עוד כשהיה במנצ'סטר יונייטד ומיד לאחר מכן צחק לעברו, או פשוט התשוקה שגרמה לו לעתים לאבד עשתונות (הורחק ל-3 משחקים ונקנס ב-5000 פאונד בגלל עימות מול שחקן בלקבורן, רב עם שופטים לא פעם). פעם אחת אפילו נעצר ע"י המשטרה בגין תקיפת אדם במועדון, ובמהלך תקופתו במועדון, בעת שהותו באפריקה במסגרת משחק נבחרתו הוא גם הספיק לחלות במלריה ולהיעדר לכמה משחקים "חשבתי שאני הולך למות אבל אלוהים נתן לי דחייה" אמר בזמנו.

אבל אחד האירועים המשמעותיים ביותר בקריירה שלו קרו גם כן בתקופתו בקבוצה. בשנת 2006 בנו אוליבר, מת מדלקת ריאות בהיותו בן 18 חודשים בלבד. הדבר אירע במהלך שהותו באליפות אפריקה. כדי לא לפגום בסיכויי נבחרתו, משפחתו העדיפה להימנע מהבשורה הנוראה ונודע לו על כך רק שבועיים לאחר מכן, כשהפסד  עם נבחרתו קונגו למצרים ברבע גמר האליפות. "אני חשבתי שאבא שלי התקשר כדי לנחם אותי בעקבות ההספד, אבל הרגשתי ישר בטון הדיבור שלו שמשהו היה שגוי. אני עדיין לא מאמין. אני עדיין בשוק. כשנסעתי למצרים, השארתי ילד שמח ובריא בן 17 חודשים, וכשחזרתי הוא פשוט הלך. לא ישנתי חמישה ימים. אין שום דבר שמישהו יכול לומר לי כדי להעביר את הכאב". הוא אמר מיד אחרי הטרגדיה בריאיון ל-"Mirror". קל זה בטוח לא היה, אין פה בכלל שאלה. האובדן של בנו, הקרוב אליו ביותר באופן בלתי צפוי שכזה היה יכול לרסקו. "אבל ואובדן בלתי צפויים מערערים, מבלבלים וקשים מנשוא, כגון נכות פתאומית, מוות של ילד וכדומה. אנשים החווים אובדן עוצמתי מסוג זה חשים שמשהו בתוכם מת ושהם מאבדים שליטה על עצמם ועל חייהם. בנוסף, עלולות לצוף חרדות ותחושות דכדוך ודיכאון" כותבים באתר האינטרנט של מכון תל אביב לפסיכותרפיה. הדיכאון היה כל-כך חמור שהוא אפילו שקל לפרוש, אבל נעזר באנשי המועדון המסור והמשיך לשחק. אחד הבולטים שעזרו לו הוא לא אחר מאברם גרנט שלנו, שהיה באותה התקופה המנהל המקצועי של המועדון. "אברם הוא איש ברמה גבוהה וחבר טוב בשבילי. הייתה לי תקופה גרועה לאחר מות הילד שלי והייתה לי ירידה גדולה באהבה שלי לכדורגל. חשבתי על פרישה. דיברתי עם אברם המון והוא אמר לי להמשיך לחייך והדברים יסתדרו בשבילי"

וכך קרה. הוא לא נתן לדיכאון להשפיע עליו והמשיך בחיים. הכדורגל היה שם בשבילו גם שנים רבות לאחר מכן. אחרי פורטסמות' הוא עבר לאולימפיאקוס, שיחק בליגת האלופות והמשיך לנדוד בין קבוצות רבות באירופה ומחוצה לה. ב-2011 חזר לאנגליה ושיחק בבבלקפול שהייתה בליגה השנייה ופספס איתה עלייה בחזרה לפרמייר ליג בסוף העונה לאחר הפסד לווסטהאם. קבוצתו האחרונה הייתה אלסנאק יסילובה הטורקית שבה שיחק בעונת 2017/18.

מחוץ למגרש

לואה לואה הוא דמות מעניינת, צבעונית ובעיקר מלאת סיפורים. הרי כמה עוד שחקני כדורגל זכו לכבוד הגדול בדמות שיר עליהם?

בנוסף לכך, שחקן העבר העיד על עצמו כנוצרי ש"נולד מחדש", כלומר אדם נוצרי שחידש או "אישר" את מחויבותו לאמונה מחדש. "נולדתי למשפחה נוצרית. כל הזמן שמעתי על האהבה של אלוהים וגדלנו בתוך הכנסייה, מה שנתן לי את הידע על ישו. מסיבות אישיות, לא ראיתי את אמא שלי למשך 17 שנה (!) וכשראיתי אותה שוב, לא יכולתי להאמין איזה שינוי ראיתי בה. זה היה הרגע שידעתי שאלוהים קיים בעקבות השינוי בחיים של אמא שלי. הדבר הכי טוב שאמא שלי נתנה לי הוא ספר תנ"ך והתחלתי ללמוד את זה. התנ"ך הוא לא רק ספר, אלא הרבה יותך מכך. אלו המילים של אלוהים, אז התחלתי לנסות להבין את מה שהוא אומר לי, וזה שינה את חיי לחלוטין".

עצם היותו מהגר קונגולזי תרמה רבות לתרומתו בקהילה. הוא תמך רבות בילדי קונגו החלשים והקים את קרן לואה לואה שבמסגרתה בנה אכסניה, מגרש ספורט ובית חינוך בקינשאסה שבארץ הולדתו כדי לספק לילדים יתומים הזדמנות שניה במסגרת חינוכית וטיפולית.

וכמה מילים לסיום.

אין לדעת לאן הקריירה של לואה לואה הייתה מגיעה אם אכן היה מתעניין בכדורגל כמו שצריך. אם היה מתנהג כמקצוען, מקשיב קצת יותר לרובסון או פשוט נושך שיניים וממשיך הלאה. אבל מה שבטוח, הסיפור המיוחד שלו נותן השראה למיליוני ילדים ברחבי הגלובוס שחולמים יום אחד להגיע לליגה הטובה בעולם, הפרמיירליג.

מערכת jsport עושה מאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו ולהעניק להם קרדיט בולט והוגן, אולם יתכנו מקרים שבהם לא ניתן לאתר את המקור או שזהותו אינה ידועה, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות אלינו בכתובת המייל  [email protected]

אוהד רוזלסקי

כתבה קודמת

האבסורד של קארסון

הכתבה הבאה

לאומית – ר״ג ניצחה את פ״ת לאחר מהפך

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *