גמר ליגת האלופות, אירוע ללא ספק עצום בקנה מידה עולמי בספורט, אולי אפילו המשחק הגדול ביותר בכל התחרויות שקיימות, כן יותר מהמונדיאל. גמר ליגת האלופות של אירופה כמובן. אבל בשאר היבשות לא ממש מתכננים לשבת בשקט ולתת לגמרים שלהם ליפול מתחת לרדאר, גם להם יש גם צ'מפיונס וגם שלהם אטרקטיבי לא פחות, לפחות מבחינת יצירת עניין לציבור המקומי, כעת הגיע הזמן שגם אתם תכירו את האלופות שבדרך.
לפני שנציג לכם את המשחקים, קבלו פרט פיקנטי קטן, חוץ מבליגת האלופות של אירופה, ביתר היבשות גם הגמר הוא בשיטת בית-חוץ במגרשיהן של הקבוצות ולא משחק בודד במגרש נייטרלי, לתשומת ליבה של UEFA היקרה (תרתי משמע).
גמר ליגת האלופות של אפריקה
גמר ליגת האלופות של אפריקה מפגיש בין טראג'י אל טוניסי (או בשמו המוכר יותר אספרנס טוניס) לבין אל-אהלי אל מסרי, אחד המועדון הגדולים ביותר לא רק באפריקה אלא בכל העולם הערבי, ואם למדוד אותם לפי תארים, אז גם בכל העולם כולו. המשחק הראשון שוחק כבר בקהיר ושלושה כדורי עונשי מ-11 מטרים שנשרקו שם קבעו 3:1 לאל אהלי שניצלה 2 מהפנדלים שניתנו לה כשגם היריבה הטוניסאית מוצאת את הרשת מנקודת ה-11.
הגומלין ייערך בבירת טוניסיה, טוניס, ואספרנס תנסה לנצח 2:0 כדי למחוק את הפיגור. אצל המארחת, אותה מאמן מועין שעבאני, ניתן למצוא בסגל את השוער מועז בן שריפה שאמנם לא היה בסגל למונדיאל אבל חבר הנבחרת, כשיתר הכוכבים הם יאסין חניסי, חיילין שעלאלי ואניס באדרי, אולי השם הגדול ביותר שנמצא במועדון הזה וזכור בטח לאוהדי הכדורגל מתקופתו במוסקרון הבלגית. אל אהלי, מנגד, מחזיקה סגל מרשים שכולל את מוחמד אל שנאווי, שוער נבחרת מצרים במונדיאל האחרון, מרוואן מוחסן הנפלא שמילא את מקומו של מוחמד סלאח הפצוע ברוסיה, אחמד פתחי הותיק, סלאח מוחסן (אין קשר למוחמד) שהיה השחקן היקר ביותר בליגה המצרית עד לפני מספר חודשים והוא בן 20 בלבד ועלי מעלול שעבורו זה יהיה סוג של דרבי מקומי שכן המגן הטוניסאי הגיע למצרים מספאקס וכל משחק מול טראג'י הוא חוויה עבורו.
הישארו מעודכנים
אז כן, אל אהלי מחזיקה ביתרון כפול וגם עדיפה על הנייר, האם היא תזכה בתואר? התשובות הערב (שישי) החל מ-21:00.
הימור המומחה: תיקו 1:1 שמעניק את התואר למצרים.
גמר ליגת האלופות של אסיה
גמר ליגת האלופות של אסיה מפגיש לנו את פרספוליס האירנית מטהרן ואת קאשימה אנטלרס היפנית. מכיוון שיבשת אסיה פזורה למרחק די עצום, ההגרלה חילקה את ליגת האלופות ל-2 חלקים, החלק של המפרץ והמזרח התיכון והחלק של מערב אסיה. לכן קיבלנו את המאבק הנ"ל ולא דרבי סיני למשל או קרב אדיר בין אל סאד של צ'אבי לבין אל הילאל הסעודית, וכו'. במשחק הראשון היפנים קיבלו מקדמה בזכות צמד הברזילאים שלהם (לאו סילבה וסרג'יניו) אבל הטיול לאירן ממש לא יהיה קל שכן לא מעט מועדונים גדולים יותר קפאו באצטדיון האזאדי המפורסם בטהרן והובסו על ידי פרספוליס.
אם נעבור על הסגלים, ניתן יהיה למצוא אצל האירנים את שוער הנבחרת עלירזא בייראנוואנד שהטיין במונדיאל כשלצידו הבלם הנפלא ג'לאל חוסייני ששיחק גם הוא ברוסיה. תוסיפו לתערובת הזו את אדם חמאטי שאמנם נולד בקנדה ושיחק במדי אוניברסיטת ריירסון אחרי קריירת נוער בטורונטו FC אבל הוא אירני לכל דבר ואחרי השאלה לא מוצלחת לקבוצת המילואים של ניס, הוא הלך לחפש שיקום במולדת הוריו ומצטיין בפרספוליס. דמות קאלט נוספת בסגל הוא השוער המחליף הקרואטי בוז'ידאר ראדוסביץ' שבעיני האוהדים נחשב לאחד השחקנים האוהבים במועדון למרות שכאמור מתפקד על תקן שוער מחליף. התשוקה שלו וההקרבה במשחקים שכן פותח (או סתם הדרבון יתר שלו מהספסל) תפס את ליבם של האוהדים. שם נוסף ששחקני קאשימה צריכים להיזהר ממנו הוא בשאר רסאן, שחקנה של נבחרת עירק שכיכב בליגה המקומית שלו כבר בגיל 14 (!!) במדי אל קווה אל ג'אוויה, איתה גם לקח אליפות. רסאן גם חבר קבע בנבחרת ארצו מגיל 17 וגם במדי פרספוליס הספיק לעשות לא מעט צרות ליריבותיה כשהוא מככב באחד האגפים, בעיקר השמאלי כאשר שותפו לאגף המקביל סיאמק נמאטי ייעדר מהמשחק מחר (שבת 17:00) מכיוון שהורחק במשחק הראשון ביפן.
אם כבר הזכרנו את יפן, אז האנטלרס אמנם קבוצה יפנית שמורכבת מרוב מוחלט של שחקנים מקומיים, אבל מי שנותן את הקצב הם שלושת הברזילאים של המועדון. לאאנדרו אמנם פצוע ולא ישחק, אבל השתיים הנוספים, לאו סילבה וסרז'יניו, כבשו במשחק הראשון כאמור והם מתכננים לעשות צרות גם בבירת אירן. יחד איתם נמצאים בסגל שחקנים מאוד ותיקים כמו הבלם גן שוג'י (7 שנים המועדון), המגן דאייגו נישי (גם 7 שנים במועדון), יאסושי אנדו (11 שנה במועדון), הכישרון בן ה-19 הירוקי אבה שתוצר מחלקת הנוער והצמד הותיק, הקשר והקפטן מיצואו אוגאסאווארה והשעור היטושי סוגהאטה שסוגרים כל אחד מהם לא פחות מ-20 שנה בקאשימה אנטלרס, פשוט מדהים! שחקן נוסף שחזר הביתה אחרי סיבוב בגרמניה הוא המגן אצוטו אוצ'ידה אבל הוא פצוע וייעדר מהמשחק.
הימור המומחה: פרספוליס לא תפסיד בבית וגם תנצח, השאלה היא האם זה יהיה בתוצאה שתספיק למחוק פיגור 2:0. לדעתי, לא, מה שיעניק את התואר ליפנים.
גמר ליגת האלופות של דרום אמריקה (קופה ליברטאדורס)
אמנם המפעל הזה לא נושא את שם ה-Champions League בתוכו, אבל הוא אכן המקביל הלטיני והסקסי לדבר ההוא שריאל מדריד גרפה שלוש שנים ברצף עכשיו. השנה לראשונה בתולדות המפעל, הגמר יפגיש את בוקה ג'וניורס וריבר פלייט הארגנטינאיות שגם ככה היריבות ביניהן היא בין העוצמתיות ביותר בעולם הספורט, בדרום אמריקה בטוח!
בניגוד לשני המפעלים שראינו קודם, כאן עדיין לא שוחק המשחק הראשון (שבת 22:00, הגומלין כעבור שבועיים גם ב-22:00) ויבשת דרום אמריקה, מדינת ארגנטינה והעיר בואנוס איירס נכנסו כולן למצב חגיגי של שבועיים של שיכרון חושים! עד כמה המשחק הזה עוצמתי? קבלו 2 סיפורים מרוסיה הקרה בנוגע להתמודדות הזו. הראשונה די בנאלית אבל מדגישה את חשבות המפגש כאשר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אישר כי יגיע לצפות במשחק הגומלין ושריין לעצמו כיסא ביציע ה-VIP של האסטאדיו אנטוניו וספוצ'יו ליברטי, הידוע בשמו הקליט יותר ,אל מונומנטל", ביתה של ריבר פלייט שמארחת את הגומלין. הסיפור השני הזוי יותר ויגרור לא מעט הדי המשך בעתיד הקרוב. שחקנה של זניט סנט פטרסבורג, לאנדרו פארדס, הוא אקס בוקה ואוהד מושבע של הקבוצה. במחזור האחרון בליגה הרוסית, הקשר שכבר היה עם כרטיס צהוב, ביצע פאול סתמי באמצע המגרש בדקה ה-83' וראה צהוב שני. בהתחשב בזה שהוא קשר אחורי דרום אמריקאי, הנתון הזה לא היה אמור להיות מפתיע מדי אלא שלאחר מכן הגיע הבקשה הבאה מצידו, "אם כבר אני מורחק מהמחזור הקרוב, תנו לי לטוס לארגנטינה לראות את הסופרקלאסיקו". מאותו רגע בחנו את הפאול שלו מכל זווית אפשרית והגיעו למסכנה שאת העבירה מאחור שהוא ביצע הוא לא באמת היה חייב לעשות, מה שיצר קונספירציה שהוא גרם להרחקתו במכוון כדי להגיע לצפות בבוקה אהובתו במגרש הביתי שלה. הנהלת זניט זעמה עליו, האוהדים דווקא חצוים שכן היו קולות שאמרו "זר פרחח שיושב על משבצת הזרים (גם בכדורגל יש חוק רוסי) שעושה טובה שמשחק ורק גורף משכורת עתק" בזמן שאחרים אמרו "משחק אחד נסתדר בלעדיו, הוא מפגין כאן תשוקה לכדורגל ואפשר להבין אותות, אם ברבע מההקרבה הזאת הוא ייצא להגן על סמל המועדון שלנו, הרווחנו פייטר חסר פשרות", ופארדס אכן אחד כזה.
מבחינת הסגלים, בוקה על הנייר יותר חזקה עם שחקנים כמו כריסטיאן פאבון (שהחלים מפציעתו וישולב במשחק הראשון אם כי עדיין לא בטוח אם 90 דקות מלאות), דריו בנדטו, נהיטאן נאנדס, ווילמר באריוס ומעל כולם קרלוס טבז הותיק שיש קולות שאומרות שאם בוכה תזכה בתואר, החלוץ יודיע על פרישה מיידית כדי להיזכר כאחד שפרש בשיא, אחרי ניצחון על היריבה המרה בגמר הגדול ביותר שהמועדון הזה יכול להגיע אליו. ריבר מצידה אמנם פחות חזקה מבחינת סגל, אבל גם מחזיקה בשחקנים לא רעים סטייל פרנקו ארמאני, חואן קינטרו, רפאל סנטוס בורה, לוקאס פראטו ונאצ'ו סקוקו הותיק.
אבל הדיבור הוא לא רק על כדורגל כאן, והשחקנים על הדשא. האוהדים הם אלו שיפיקו האווירה הגדולה ביותר במפגש הזה לטוב ולרע (בתקווה שיסתיים כמה שיותר ספורטיבי ופחות אלים) והגדול, זו תהיה חגיגת כדורגל נהדרת בכל העולם.
הימור המומחה: בגמר שכזה, כשהכל מונח על הכף, פערי האיכות שלטובת בוקה מצטמצמים. המשחק הראשון יהיה ב-"בומבונרה" ושם הקבוצה הביתית תנצח, לתת ניחוש לגומלין במונומנטל קשה מעכשיו אבל אם להמר מעכשיו על הזוכה בתואר, אז בסופו של קרב עיקש, קרליטוס אכן יודיע על פרישה ברגע השיא שלו, עם הזכייה של בוקה בגביע.
