"בואו נמשוך לה בעטינים ונשתה את מה שיוצא". "בואו נבשל את הביצה שלה". "בואו נבעט בכדור, זה בטוח יתפוס".
לפעמים קצת קשה להבין מה בדיוק עבר בראשם של הוגי הרעיונות הללו. אבל, כמו הביצים והחלב, גם הכדורגל הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו. היום ננסה להבין לפחות מה היה התהליך סביב המצאת המשחק הכל כך מטופש הזה שאנחנו כל כך אוהבים.
ביום רביעי האחרון חגג מועדון הכדורגל הישן בעולם (לפי פיפ"א) את יום הולדתו ה-161. למעשה, שפילד FC הוא מועדון הכדורגל הראשון שיש ראיות ברורות להקמתו וקיומו, ושנשאר פעיל עד ימינו אנו. המועדון עצמו לא היה הישגי במיוחד ולמעשה אפילו לא היה מקצועני באף שלב של קיומו. הוא גם לא בדיוק היה הראשון לשחק כדורגל, או לפחות לא הראשון לשחק משחק כלשהו שנקרא "כדורגל". החשיבות שלו להיסטוריה של המשחק שאנחנו מכירים היום היא אחרת לגמרי.
למעשה, הראיות המוקדמות ביותר לקיומו של מועדון כדורגל מקורן במאה ה-15. הן לא בדיוק קונקרטיות – נמצאו רשומות של חברה לונדונית מאותה תקופה, בהן צוין ששכרה עובדים שתפקידם "שחקני כדורגל". אין יותר מידע מזה בנושא, מה שמשאיר המון מקום להשערות ומעט מקום לקביעות חד משמעיות בנוגע לקיום מועדון כדורגל.
ראיות נוספות נמצאו במהלך השנים לקיום מועדונים שהוקמו והתפרקו – באדינבורג הוקם בשנת 1824 מועדון הכדורגל הראשון שתיאר עצמו ככזה. בשנת 1841, אז התפרק אותו מועדון, שוחק גם המשחק המתועד הראשון בין שני מועדונים כדורגל. החוקים של המשחקים באותה תקופה לא ברורים במיוחד.
הישארו מעודכנים
שפילד FC זכה למעמדו בפיפ"א בעיקר בזכות העובדה שהוא המועדון המתועד בצורה הטובה ביותר מהתקופה הזו. הוא הוקם על ידי שני חברי מועדון קריקט ששיחק כדורגל במהלך הפגרה כדי לשמור על כושר, ואותם שני חברים גם ניסחו מסמך שהיווה את הבסיס לחוקי המשחק של היום – חוקי שפילד. הכדורגל של אמצע המאה ה-18 היה מין הכלאה בין הכדורגל של היום לבין פוטבול. הוא כלל מושגים כמו פייר קאץ' וטאצ'דאון, השערים היו רק דרך משנית להשיג נקודות, והדיפת הכדור בעזרת היד לאורך כל המגרש הייתה חוקית לחלוטין – ריצה עם הכדור, לעומת זאת, הייתה אסורה.
המשחק החדש המשיך לתפוס תאוצה וב-1863 הוקמה בפאב קטן בלונדון התאחדות הכדורגל האנגלית. עם זאת, החוקים שלה היו שונים מהחוקים של שפילד, שנשארה הגורם הדומיננטי יותר במפת הכדורגל האנגלית. המשחק הראשון שהוגבל לתשעים דקות היה מפגש בין שפילד FC לנבחרת ששלחה ה-FA, שהתקיים תחת חוקי ה-FA. את פרק זמן זה אימצה גם שפילד לחוקים שלה. עם הזמן, חוקים כמו פייר קאץ' והדיפת הכדור עם היד נשארו מחוץ למשחק, כשגם שפילד וגם לונדון עושות זאת במקביל. עד שנת 1877, כשסוף סוף אוחדו שני הסטים של החוקים, המשחק הפך למשחק של בעיטות בלבד.
באותה שנה המצב היה ברור לכולם: זה לא יכול להימשך כך. לאט לאט, והרבה בעזרת הטורניר שאנחנו מכירים היו כגביע האנגלי, התאחדות הכדורגל הלונדונית צברה יותר ויותר השפעה, וגם בשפילד הבינו בסופו של דבר שיש צורך באיחוד שני המשחקים לסט אחד של חוקים. שפילד, למשל, הכניסה את האפשרות לזרוק כדורי חוץ בכל כיוון ולא רק בזוויות ישרות. גרסת הנבדל של ההתאחדות הלונדונית, שדרשה שלושה שחקנים יריבים בין הכדור לשער, היא זו שנכנסה לחוקי 1877.
עם הירידה במעמדה של התאחדות שפילד, והקשיים הכלכליים של המועדונים בה, היא לבסוף התפרקה והוטמעה בתוך התאחדות הכדורגל האנגלית. ב-1882 התאחדויות הכדורגל של ארבעת מדינות הממלכה המאוחדת יצרו את ועידת התאחדויות הכדורגל הבינלאומית, שהמשיכה לחדש ולשפץ את החוקים הקיימים. במסגרת אותה ועידה, למשל, נקבע ההבדל בין בעיטה חופשית ישירה לבין בעיטה חופשית בלתי ישירה (לפני כן, כל הבעיטות החופשיות היו בלתי ישירות). את החוקים המחודשים של אותה ועידה אימצה במלואם גם פיפ"א, שהוקמה ב-1904.
למרות ההתפרקות של שפילד, היא נשארה גורם משפיע במיוחד על הכדורגל. איש שפילד, צ'ארלס קלג, עמד בראש ה-FA עד מותו בשנת 1937. רוב החוקים של המשחק שקיימים עד היום, מקורם בשפילד, ורוב שינויי החוקים בשפילד מצאו את דרכם ללונדון גם לפני האיחוד.
כדורי חוץ, בעיטות חופשיות כעונש על עבירות, כדורי קרן והאיסור על שער ישירות ממצב נייח, מקורם בשפילד. עקב נטישת הפייר קאץ' (היכולת לתפוס כדור שנבעט לאוויר ולהרוויח בכך כדור חופשי), גם משחק הראש הופיע לראשונה בשפילד. ב-1863 הייתה שפילד הראשונה שהחליטה על הגבלת הקבוצות ל-11 מול 11 שחקנים.
לא רק חוקים הומצאו בשפילד, אלא גם טכניקות משחק. המצאת חוק הנבדל דרשה שחקן שיחכה לכדור עומק שיחתוך את ההגנה – כך נוצרה עמדת החלוץ, ובתגובה גם עמדת הבלם שנאלץ בימיו הראשונים לשמור על החלוץ. שפילד הייתה הראשונה להוסיף משקופים לשערים – ובכך פתחה את האפשרות ליצור את תפקיד השוער. טכניקת הבעיטה המסובבת הופיעה לראשונה בשפילד, וכך גם שורשי משחק המסירות המודרני ותחילת דרכם של המערכים המודרניים. המשחק הראשון עם מערך מוגדר וברור התקיים בשנת 1871, כששפילד עלתה מול לונדון עם שני בלמים, שני שחקני אגף, חלוץ אחד, וחמישה קשרים.
על אף שנמסה בתוך הגוף המנהל של הכדורגל, ועל אף שהיום היא לא בדיוק גורם דומיננטי – הפעם האחרונה שקבוצה של שפילד שיחקה בליגה הראשונה הייתה בשנת 2007 – את מעמדה כמולדת הכדורגל, קצת קשה להעמיד בספק.
