ניקולה אנלקה חוגג את יום הולדתו ה-39 וזה הזמן לעבור על הקריירה של החלוץ הצרפתי שידע הרבה עליות ומורדות בקבוצות רבות ברחבי העולם.
אנלקה נולד בצרפת ושיחק באקדמיית הנוער של פריז סן ז'רמן, כבר בגיל צעיר התגלה אנלקה כחלוץ נהדר ומי ששם לב לפוטנציאל היה ארסון ונגר, אז, מאמן צעיר שהגיע לארסנל והחליט להביא את אנלקה לאנגליה. מהר מאוד אנלקה השתלב אצל ארסן ונגר ואף לקח חלק חשוב בעונת הדאבל של ארסנל בעונת 97/98, אנלקה נבחר לשחקן הצעיר המצטיין של הפריימר ליג וזה היה רק עניין של זמן עד שהחלוץ הנהדר יעבור לקבוצה גדולה יותר, אכן כך קרה ואחרי 3 עונות באנגליה נדד אנלקה לספרד לשחק במדיה של ריאל מדריד ששברה עבורו את שיא ההעברות שלה כששילמה עליו 22 מיליון ליש"ט. בריאל מדריד הסיפור כבר היה מורכב יותר מבחינתו של הצרפתי, הגיע בקול תרועה רמה אך מהר מאוד הסתכסך עם האוהדים ואף ספג עונה השעיה ארוך ממאמנו דאז ויסנטה דל בוסקה לאחר שאנלקה נעדר ממספר אימונים בקבוצה. לקראת סוף העונה דל בוסקה נתן את ההזדמנות לאנלקה ואכן החלוץ חזר להבריק וחלק גדול מהזכייה של ריאל מדריד בליגת האלופות באותה עונה יחידה של אנלקה במועדון הייתה בזכותו.
אחרי עונה אחת בלבד בספרד חזר אנלקה לשחק בקבוצת נעוריו פריז סן ז'רמן לאחר שהיא שילמה עבורו 20 מיליון ליש"ט ובכך זכה אנלקה לחוזה ארוך טווח שאורכו כ-6 שנים. בניגוד לציפיות, אנלקה לא הרשים כל כך בקבוצת נעוריו ואחרי שנה וחצי בצרפת הושאל לליברפול וגם שם לצערו הרב של החלוץ לא הצליח להשאיר חותם בחצי שנה בה שיחק באנפילד. קיץ אחר כך נשאר אנלקה בפריימר ליג לאחר שנקנה על ידי מנצ'סטר סיטי ששילמה עבורו 13 מיליון ליש"ט, שאז היוו שיא מועדון עבור הסיטיזנס. במנצ'סטר סיטי אנלקה חזר לככב והבקיע 29 שערי ליגה בשתי עונות שלו, בלי לזכות בשום תואר משמעותי וקבוצתו סיימה בתחתית טבלת הפריימר ליג. אנלקה פתח עונה נוספת במנצ'סטר סיטי ואף שיחק לא רע בכלל, אך בינואר של אותה עונה החליט אנלקה לצאת לארץ חדשה וחתם בפנרבחצ'ה הטורקית, מאז הגיע שיחק נהדר בטורקיה ועזר לקבוצתו לזכות באליפות. למרות חיזורים רבים של קבוצות באנגליה אנלקה החליט להמשיך בפנרבחצ'ה על מנת לשחק בליגת האלופות אך עונתו השנייה של אנלקה במועדון הייתה לא טובה וכבש 10 שערים בלבד וקבוצתו איבדו את האליפות לגלאטסאריי.
בקיץ 2006 חזר אנלקה לפריימר ליג, הפעם לבולטון שגם כן שברה עבורו שיא מועדון לאחר שקנתה אותו ב-8 מיליון ליש"ט. אנלקה מהר מאוד התרגל לכדורגל האנגלי והיה הכובש הבכיר של בולטון ובעיקר בזכותו סיימה הקבוצה במקום השביעי וזכתה להשתתף בגביע אופ"א עונה לאחר מכן. לצערו של אנלקה, שוב פעם העונה השנייה שלו בבולטון הייתה מגומגמת, אנלקה אומנם כבש 10 שערים עד ינואר אך קבוצתו הייתה במאבקי התחתית, אנלקה שרצה לשחק בקבוצה בכירה יותר עבר לצ'לסי על מנת למלא את מקומם של דרוגבה וקאלו שבאותה עת השתתפו בגביע אפריקה עם נבחרתם. אנלקה לא היה חלק משמעותי כל כך בצ'לסי למרות היעדרותם של חלוצי הבלוז והסיוט נמשך כאשר החטיא את הפנדל המכריע בגמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד. הפעם, בניגוד לעונות קודמות דווקא העונה השנייה של אנלקה הייתה יותר טובה מהראשונה. דרוגבה נפצע לתקופה ארוכה ומי שפתח בחוד היה אנלקה שכיכב וכבש 19 שערי ליגה שזיכו אותו לתואר מלך השערים של הפריימר ליג לראשונה בקריירה שלו. לאחר חזרת דרוגבה נדחק אנלקה ולא זכה לקרדיט אותו קיבל בתחילת העונה ועזב אחרי 3 עונות את הסטמפורד ברידג'.
מאז שעזב את הבלוז אנלקה בעיקר נדד ברחבי העולם, תחילה חתם בסין בתור מאמן-שחקן, אחר כך עבר למשך חצי עונה לאיטליה לשחק במדי יובנטוס, שם לא הצליח להרשים כל כך. חזר לפריימר ליג בהעברה חופשית לווסט ברומיץ' ואז בשנת 2014 שיחק במומבאי סיטי ההודית שם גם פרש ממשחק מקוצעני.
הישארו מעודכנים
כשחקן אנלקה תמיד ידע עליות ומורדות, פעם משחק נהדר, פעם פחות, פעם אהוב על הקהל ופעם שנוא וכך היו גם חייו האישיים של אנלקה. בשנת 2004, במהלך ביקור של אנלקה באיחוד האמירויות החליט החלוץ הצרפתי להתאסלם ואימץ את השם בילאל עבדול סלאם, אנלקה מאוד האמין בדת המוסלמית ואף ביצע את צום הראמאדן למרות קריירת הכדורגל שלו שלפעמים לא אפשרה לו לבצע את כל מצוות הדת כמו שצריך. אנלקה היה בתוך סערה גדולה בשנת 2014, כאשר שיחק במדי ווסט ברומיץ' וכבש שער במשחק מול ווסטהאם חגג אנלקה עם תנועת ה-"קאנל" הידועה כתנועה אנטישמית. החגיגה של אנלקה עוררה זעם בממלכה הבריטית והחלוץ ספג קנס בגובה 80,000 ליש"ט ואף הושעה מ-5 משחקים. כמה חודשים לאחר הסערה החליט אנלקה להתראיין ואמר שאין שום קשר בין החגיגה שלו לבין זה שהוא שונא יהודים, לטענתו החגיגה הייתה רק הקדשה לחבר טוב שלו בצרפת. מהר מאוד החלו השמועות על כך שאנלקה נמצא מבלה עם דיודנה, קומקאי אנשטישמי בצרפת שלא חוסך בבדיחות וקללות על העם היהודי במהלך הופעותיו והשמועות על כך שכיוון את החגיגה שלו נגד הקהילה היהודית התחזקה משמעותית.
הקריירה שלו מעולם לא הייתה כל כך מובנת וכך גם חייו האישיים של החלוץ, אולי עם קבלת החלטות אחרת ועם קצת טיפה יותר נאמנות לקבוצות בהם שיחק הקריירה שלו הייתה נראית אחרת.
