כולנו מתפעלים מאגדות ספורט שמושכות הרבה מעבר לגיל הפרישה הממוצע, בעיקר אם הם מצליחים לשמור על אותה רמה. פרנצ'סקו טוטי בכדורגל, דירק נוביצקי בכדורסל ועוד לא מעט דוגמאות כאלה ואחרות ניתן לתת. בהוקי קרח יש אחד שבגילו המופלג (כן גם לענף הזה) עדיין ממשיך לתת בראש ברמות גבוהות. שמו הוא יארומיר יאגר והוא בן 46 היום.
יארומיר יאגר נולד ב-15.2.1972 בעיר קלאדנו שבצכוסלובקיה (כיום בשטח הצ'כי של המדינה המפוצלת). הואהחל את הקריירה המקצועית כבר בגיל 15 בקבוצתו המקומית HC קלאדנו ובגיל 17 הפך להיות לשחקן הצעיר ביותר בנבחרת צ'כוסלובקיה. כבר בגיל צעיר מאוד, 18 ליתר דיוק, הוא נבחר בדראפט של ה-NHL והגיע לליגה הטובה ביותר בעולם. הוא הפך להיות לשחקן הצ'כוסלובקי הראשון שנבחר בדראפט מבלי שיאלץ לערוק קודם למערב מכיוון שבדיוק באותם שנים מסך הברזל היה בתהליך נפילה (כמו גם הפיצול של צ'כוסלובקיה לצ'כיה ולסלובקיה. יאגר הגיע לדראפט בונקובר ונדהם לגלות שנבחר בסיבוב הראשון במקום החמישי על ידי הפיטסבורג פנגווינס. הפנגווינס רצו לאליפות באותם שנים ויאגר היה כינור שני לחמישייה הנפלאה שלהם, יותר נכון לטריו ההתקפי הראשי. פיטסבורג גרפה שני אליפויות רצופות (1991, 1992) והווינגר הצעיר לא ידה את נפשו מרוב אושר שכך מתחילה הקריירה המפוארת שלו.
יאגר, ששם משפחתו מפורש כ-"צייד" (מגיע מ-Jager הגרמני) רשם לעצמו כבר אזכור קטן בספר השיאים של ה-NHL כשהפך לצעיר ביותר שמבקיע בסדרת גמר הסטנלי קאפ למרות ששערו היה שער גארבג' טיים של אחד המשחקים שפיטסבורג כבר הובילה ב-3 הפרש. כדי ללמוד אנגלית מהר יותר, יאגר החל לשמוע ולדקלם קבוע את תחזית מזג האוויר שהיה שומע בתחנת ההרדיו המקומית, משחקי שבץ-נא עם חבריו לחדר ההלבשה היו דרך נוספת לשבור את המחסום הלינגוויסטי שנעמד בפני הנער המוכשר. מה שעוד יותר עזר להתאקלמותו הייתה הצבתו של בן ארצו יירי הרדינה לצידו בקבוצה וכחלק מהטריו ההתקפי שלו בזמן שיאגר כבר החל לקבל את הכינוי מאריו ג'וניור (Mario JR) זכר למריו למיו האגדי אחרי שאוהדי הפנגווינס שמו לב ששמו מרכיב את אותן האותיות בסדר שונא (Jaromir).
המשך הקריירה של יאגר רק המשיך לתפוס תאוצה. בעונת 94-95 הוא הפך בעל הניקוד הגבוה ביותר בליגה באותה עונה (נקודה שווה שער או בישול) כשבצוותא עם אריק לינדרוס רשם 70 כאלה אך זכה בתואר מכיוון ש-32 מהם היו שערים לעומת 29 בלבד של האמריקני. בעונה שלאחר מכן הוא השאיר את כל העולם פעורי פה אחרי שרשם לא פחות מ-149 נקודות עונתיות (פי 2 ממה שנתן לו את התואר שנה קודם לכן) והפך לאירופאי שרושם הכי הרבה נקודות בכל הזמנים, שיא שעד עכשיו עומד על שמו. בעונת 97-98 הוא גם זכה לכבוד גדול לאחר שנבחר להיות הקפטן של המועדון אחרי שרון פרנסיס עזב.
בארבע השנים הבאות יאגר הפציץ בכל פראמטר, הוא היה הכובש המצטיין בכל אחת מהעונות, זכה בתואר ה-MVP ב-1999 והוביל את נבחרת צ'כיה למדליית זהב אולימפית באולימפיאדת החורף של 1998 בנגאנו, יפן.
הישארו מעודכנים
אבל גם סיפור האהבה הזה, כמו הרבה אחרים, עתיד היה להסתיים. הכוכב הכי גדול של הפנגווינס בכל הזמנים, מריו למיו, חזר מפרישה. יאגר אמנם שמר על תואר הקפטן לתדהמת האוהדים אבל שני הסטארים לא הצליחו לשחק יחד והאגו של שניהם התפוצץ לפנגווינס בפנים. יחד עם משכורתו המופרזת של הצ'כי לפיטסבורג לא נותרה ברירה, הכוכב הצ'כי הועבר בטרייד לוושינגטון.
את סיכום הקריירה שלו במדי הקאפיטלאס בין 2001-2004 אפשר לסכם בסמילה אחת: כישלון. יאגר היה חתום על חוזה עתק של 11 מיליון דולר לשנה אבל בפועל וושינגטון פספסה את הפלייאוף פעמיים, בפעם השלישית הודחה על ידי טמפה ביי המפתיעה ויאגר עצמו היה רחוק משיאו. בסופו של דבר כשוושינגטון ניסתה להיפטר ממנו הם גם לא הצליחו שכן החוזה הענק שלו היה מכשול. ב-2004 היו אלה הניו יורק ריינג'רס שבאו לעזרה וגאלו את וושינגטון מייסוריהם כשלקחו את הצ'כי לא לפני שגרמו לו לוותר על מיליון אחד ולוושינגטון לשלם עוד 4 מ' כל שנה של החוזה שלו כדי שהעסקה תתקיים. למזלם של הריינג'רס בדיוק נכנסו חוקי תקרת השכר החדשים (אחרי ששביתה של עונה שלמה גרמה להרבה שחקנים לשחק באירופה כשיאגר עצמו חוזר לקלאדנו האהובה וממשיך עוד קצת באוונגארד אומסק הרוסית). למרות התקופה הקשה, משהו שאי אפשר היה לקחת ממנו זה את היכולת בנבחרת, יאגר שוב הוביל את צ'כיה להישגים כשלקח אותה עד לזכייה באליפות העולם ב-2005 וקיווה שזה יעשה לו ריסטרט לקריירה בגיל 33.
לרבים היו ספקות לגבי הריינג'רס שהציגו סגל של כוכבים מזדקנים ושחקנים אלמוניים אבל יאגר הבטיח ש-"אתם עוד תופתעו ואנחנו נגיע רחוק". ניו יורק טסה במהירות הבזק לפלייאוף כנגד כל הציפיות כשיאגר כובש את עשרת השערים הראשונים שלו בכמות שיא מינימלית של דקות משחק על הקרח, אבל המזל לא היה עם ניו יורק (כמו כמעט בכל ענף ספורט) כשפציעות של יאגר ועוד 3 שחקנים משמעותיים גרמו לכך שהם יודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול היריבה האיזורית מניו ג'רזי. הריינג'רס העריכו את תרומתו של יאגר ואחרי פרישתו של מרק מסייה הפכו אותו לקפטן הקבוצה. ב-14.11.2007 יאגר הפך להיות השחקן שכבש בהכי הרבה ארנות שונות של ה-NHL כשהבקיע בארנה ה-53 שלו סה"כ.
בקיץ של 2008 יאגר קיבל תפנית ראשונה בקריירה כשנותר שחקן חופשי אחרי שחוזהו בניו יורק הסתיים. הצ'כי החליט שבגיל 36 זה רגע מתאים לחשוב על סיום קריירה והביע עניין בחזרה לאירופה למועדון אביו, קלאדנו. אבל בסופו של דבר הווינגר הנפלא חתם באוואנגארד אומסק הרוסית (שוב) ומונה לקפטן הקבוצה. באומסק חווה יאגר את אחת החוויות הטראומטיות ביותר בקריירה שלו כאשר שחקנה הצעיר של הקבוצה (שבהמלצתו של יאגר כבר נבחר בדראפט על ידי הניו יורק ריינג'רס), אלכסיי צ'רפאנוב, התמוטט לפתע ליד הצ'כי על ספסל הקבוצה ונפטר.
יאגר עצמו הכריז שהוא רוצה לשוב ל-NHL ושהוא היה צריך הפסקה קלה מלו"ז 82 המשחקים העמוס של ארה"ב. בקיץ 2011, בגיל 39, חתם יאגר על חוזה לשנה אחת במדי פילדלפיה והוביל את הפליירס לפלייאוף, שם הודחו על ידי מי שלקחה את האליפות של הקונפרנס בסופו של דבר, ניו ג'רזי. כשחוזהו פג, הוא המשיך לנדוד בליגה וחתם במדי דאלאס (גם כן לשנה) ובכך בגיל 40 שיחק לראשונה בקבוצה מהקונפרנס המערבי.
יאגר אמר לאחר מכן שהוא בכלל רצה להגיע למונטריאול אך הקנאדיינס לא היו מעוניינים בו (טעות פטאלית). בזמן שב-NHL שוב הייתה שביתה (שומרים שם על עקביות) יאגר חזר לקלאדנו אך לקבוצה שכבר הייתה בבעלותו ורשם בה חצי עונה נהדרת עד שחזרו המשחקים ב-NHL והוא חזר לדאלאס. בקיץ 2013 יאגר שוב חזר למזרח והגיע בטרייד לבוסטון ברויינס. עם הקבוצה הנפלאה בצהוב-שחור, צבעים שהוא לא הספיק לאהוב עוד מימי פיטסבורג, יאגר דהר בגיל 41 כל הדרך לגמר הפלייאוף ובכך רשם שיא נוסף של הפרש בין הופעות בגמר הסטאנלי קאפ כשהעמיד אותו על 21 שנים בין ההופעה הקודמת במדי פיטסבורג לנוכחית במדי בוסטון.
אחרי שבוסטון הפסידה בגמר לשיקאגו חוזהו של יאגר לא חודש ורבים חשבו שהווינגר הותיק שכאמור היה בן 41 כבר יודיע על פרישה מכובדת, אך ליאגר היו תוכניות אחרות. חוזה לשנה אחת בלבד (הרי מי יהמר על יותר) במדי הניו ג'רזי דווילס הכריז על כך שיאגר ממש לא סיים את הקריירה שלו. בשנה הזו במדי הדווילס הוא שבר כמעט כל שיא אפשרי, אליהם היה תמיד קרוב אך לא לגמרי שם. הוא הפך להיות הכובש המבוגר ביותר של שלושער בליגה בגיל 42 ו-322 יום ובמהלך העונה עלה ממקום 13 למקום שישי ברשימת המבקיעים בכל הזמנים של הליגה.
היכולת הנפלאה הזו זיכתה אותו בחוזה לשנה נוספת בניו ג'רזי. בחלון ההעברות של חורף 2015 הועבר יאגר בטרייד לפלורידה פנת'רז ואחרי שהמשיך להתקדם בטבלת השערים והנקודות בכל הזמנים קיבל מהפנת'רז חידוש חוזה לשנה נוספת. יאגר המשיך להתקדם בטבלאות ועלה למקום שני בנקודות ביום הולדתו ה-45 בשנה שעברה כשרשם את הנקודה ה-1900 שלו.
בקיץ הקודם יאגר שוב נותר שחקן חופשי והעלה ציוץ אגדי בו כתב "שחקן חופשי ב-1994, כולם מתקשרים אליי. שחקן חופשי ב-2017, אף אחד לא מתקשר". אז יאגר חיכה בסבלנות לתחילת העונה וממש במחזורים הראשונים שלה קיבל טלפון מהמנג'ר של הקלגארי פליימס והשאר היסטוריה, את עונת 2017-18 הוא פתח במדי הפליימס (ובכך שיחק בפעם הראשונה בקנדה) והכריז "אשחק עד גיל 50".
אבל לאט לאט היכולת שלו החלה לדעוך (הגיוני בגיל 45) והוא רשם 7 נקודות בלבד ב-22 משחקים עד כה בקלגארי. לפני שבועיים הועבר יאגר בהשאלה לקבוצה שכבר הפכו להיות בבעלותו, HC קלאדנו בה החל את הקריירה ובמשחק הבכורה שלו הוא רשם 3 אסיסטים במדי הקבוצה הצ'כית.
אז כן, בגיל 46 יאגר אולי כבר לא מספיק טוב כדי לככב ב-NHL אבל להמשיך לשחק בקלאדנו זה משהו שהוא נכון לעכשיו מסוגל לעשות גם עד הגיל אותו קבע לעצמו בתחילת העונה הנוכחית. בכל מקרה, ימשיך עד 50 או יפרוש הוא לנצח ייזכר כאגדת הוקי שלא יהיו עוד כמוה לעולם.
