בתחילת המילניום הנוכחי בספרד, עוד לפני שמסי וכריסטיאנו רונאלדו השתלטו לחלוטין על הליגה הטובה בעולם, הייתה קבוצה אחת שלא ניתן היה להתעלם ממנה. קראו לה ולנסיה ובין השנים 2000-2004 היא זכתה בשתי אליפויות מקומיות, הגיעה פעמיים לגמר ליגת האלופות וזכתה בגביע אופ"א.
אך, הכסף הגדול של שני המועדונים הגדולים החזירו את ה"לה-ליגה" למאבק דו-ראשי. ולנסיה לא יכלה להתחרות בסכומים הגבוהים ושחררה שחקני בית רבים. המחליפים שהגיעו במקומם היו פחות טובים וכך החלה ההתדרדרות של העטלפים. נקודת השפל במדרון החלק הגיעה אשתקד, כשולנסיה פתחה את העונה עם ארבעה הפסדים רצופים. האוהדים במסטאייה פחדו מירידה לליגת המשנה, אך התאוששות של העטלפים בחצי השני של העונה הצילה אותם מירידה, והם סיימו את העונה במקום ה-12.
את העונה הנוכחית ולנסיה פתחה בסערה והשכיחה את הקבוצה הכבויה שאכזבה את יושבי המסטאייה בשנים האחרונות. הקבוצה טרם הפסידה העונה וניצבת במקום השני בטבלה תוך שהיא מקדימה את שתי נציגות העיר מדריד ואת סביליה. שלוש קבוצות שולנסיה ראתה את גבן דרך קבע בעונות האחרונות. רק ברצלונה מקדימה את העטלפים בארבע נקודות. אך, אם מישהו חושב שולנסיה פתחה את העונה בצורה כזו בגלל לוח משחקים קל, אז טעות חמורה בידיו. אין קבוצה אחרת בליגה הספרדית ש"זכתה" לקבל פתיחת עונה קשה כזו.
מלבד ברצלונה, ולנסיה שיחקה מול כל הקבוצות הבכירות בספרד: ריאל מדריד (תיקו 2:2), אתלטיקו מדריד (תיקו 0:0), סביליה (0:4), ריאל סוסיאדד (2:3) ואתלטיק בילבאו (2:3). ולנסיה מודל 2017/18 היא קבוצה התקפית וכשרונית והקהל במסטאייה, אך גם הקהל הניטרלי אוהב לראות אותה. לולנסיה יש את ההתקפה השנייה בליגה והיא מפגרת בשער אחד בלבד אחרי ברצלונה. ולנסיה נמצאת בתקופה מצוינת והיא סופרת כבר ניצחון חמישי ברציפות בליגה, ושישי אם סופרים את הניצחון על סרגוסה בגביע המלך באמצע השבוע. כשבכל משחקי הליגה הללו ההתקפה של ולנסיה הבקיעה לפחות שלושה שערים.
אוהדי ולנסיה צריכים להודות למרסליניו, המאמן הספרדי שהגיע למועדון אחרי שלוש עונות בצוללת הצהובה של ויאריאל. המאמן בן ה-52 הגיע למסטאייה אחרי שבעונות האחרונות מאמנים התחלפו בקבוצה בקצב מסחרר ואף אחד מהם לא הצליח להשאיר חותם. אך, מרסליניו שינה את ה-DNA של הקבוצה והחדיר תקווה ואמונה לחניכיו, דבר שהיה חסר כל כך ללבנים בעונות האחרונות. המאמן שינה את סגל הקבוצה, אך מבלי לפתוח את הכיס ולהוציא סכומי עתק על רכישת שחקנים. גולת הכותרת של חלון ההעברות עבור העטלפים הייתה קבלת שחקנים בהשאלות ונראה כי כל שחקן שהגיע השתלב בצורה מושלמת בתלכיד שניסה ליצור המאמן.
הישארו מעודכנים
בגזרת המושאלים הגיעו למסטאייה מאינטר ג'ופרי קונדוגביה הקשר הצרפתי המצוין וג'ייסון מוריו הבלם הקולומביאני. אל חוליית ההגנה הצטרף גם גבריאל פאוליסטה הברזילאי, אך היהלום שבכתר הוא גונסאלו גדש הפורטוגלי, שהגיע מפאריס סן ז'רמן. הקשר הבין כי בעיר האורות יהיה לו קשה למצוא את מקומו בין הכוכבים השונים והעדיף לצבור ניסיון בטרם יקפוץ אל המים העמוקים.
כדי להשלים את הפאזל ההגנתי מרסליניו רכש את נטו, השוער הברזילאי הנהדר ושמר על צמד המגנים הספרדים: חוסה לואיס גאיה ומרטין מונטויה. בכל הקשור להתקפה הפורייה של ולנסיה אין ספק כי האדם שראוי לשבחים הוא סימונה זאזה, החלוץ האיטלקי שנחשב לפלוף כשהגיע לפרמייר-ליג הראה סופסוף את הפוטנציאל הטמון בו. החלוץ כבש שמונה שערים ונבחר לשחקן חודש ספטמבר. יחד איתו בהתקפה סנטי מינה המוכשר, רודריגו וקרלוס סולר הצעירים.
על אף כל החידושים נראה שהעוגן של העטלפים לא השתנה והיא מתבססת על דני פארחו, הקפטן הותיק שמנווט את הקישור בצורה מדהימה. כאמור, ולנסיה שיחקה מול מרבית מועדוני הפאר של ספרד, וכעת היא פונה לעבר משחקים נוחים יותר לפחות על הנייר. כידוע בליגה הספרדית שום משחק אינו באנקר וכדי להמשיך להתמיד ולשהות בצמרת עד סיום העונה העטלפים יהיו חייבים לשמור על מאזן טוב גם מול הקבוצות הקטנות שנלחמות על חייהן בתחתית. המשחק הקרוב שלהם יהיה מול אלאבס שהפסידה בשמונה מתוך תשעת משחקיה האחרונים. אך הראש של ולנסיה הוא בקרב מול ברצלונה בעוד חודש, קרב שאליו ולנסיה רוצה להגיע כשהיא קרובה כמה שיותר לסגנית האלופה מקטלוניה.
האוהדים במסטאייה אולי חולמים על אליפות, ועל אף החוזק של שתי האימפריות ששולטות בכדורגל הספרדי, ראינו שזה אפשרי לפני ארבע עונות כשאתלטיקו זכתה בתואר. אך, הדיבורים על כך מוקדמים וודאי שמרסליניו לא מעז לעלות אותן על בדל שפתיו. מבחינתו מקום ברביעיית הצמרת גם בסיום העונה יהיה ללא ספק הישג מבוקש, בדרך לתוכנית ההבראה של ולנסיה.
