אם היה עדיין בין החיים, ריימונד קופה היה חוגג היום יום הולדת 86. ידוע בעיקר בזכות היכולת הנפלאה שלו עם הכדור, השליטה בו ובמשחק, והעין לאיש הפנוי ולשער, קופה היה לאחד השחקנים הטובים בהיסטוריה בעמדתו, ועושה המשחק הטוב ביותר בשנות החמישים. פורץ דרך בתחומו, הוא היה הצרפתי הראשון שזכה בפרס כדור הזהב. הצרפתי הראשון שזה בגביע אירופה. הכדורגלן הראשון שזכה בעיטור הכבוד הצרפתי, אחד מאבות תפקיד ה"שחקן החופשי" בין קו הקישור להתקפה, וחלק מקבוצת הגלקטיקוס הראשונה בהיסטוריה.
התחלה קשה
נולד ב-13 באוקטובר 1931 בעיירה הקטנה (כיום כ-12 אלף תושבים) נו-לה-מין בצפון צרפת, למשפחת מהגרים פולנים, כפי שניתן להסיק משמו בלידה, ריימונד קופאצ'בסקי. שמו קוצר לקופה בזמן שלמד בבית הספר, אך שם הוא לא נשאר לזמן רב. בגיל 14 כבר נאלץ ללכת בעקבות סבו, אביו ואחיו ולעבוד במכרות הפחם באזור, על מנת לעזור בפרנסת המשפחה. באוטוביורגפיה שלו דאג קופה להבהיר שהוא לא קיבל בברכה את העבודה במכרות, ולמעשה גם איבד אצבע בעקבות תאונה שם, אך הבין את החיוניות שלה. הכדורגל היווה בריחה בשביל ריימונד הצעיר, וכישרונו יוצא הדופן התגלה מהר מאוד בצרפת. בגיל 17 כבר קיבל מקום בקבוצה הבוגרת של אנז'ה(שכמה וכמה שנים לאחר מכן תקרא לאצטדיונה הביתי על שמו), ואחרי שנתיים בליגה השנייה עשה את השדרוג לריימס, קבוצת על בצרפת ואף באירופה באותה תקופה. בחמש שנים בריימס זכה קופה בשתי אליפויות צרפת, אך את הפריצה האמיתית שלו הוא בכלל לא עשה במדי הקבוצה.
מעמד של כוכב
את הכינוי "נפוליאון" העניק לו עיתון המארקה. איך המארקה הגיע אליו בכלל? בשנת 1955 נבחרת צרפת קיימה משחק ידידות באצטדיון צ'מרטין בספרד. הופעה יוצאת מן הכלל שלו וניצחון 2-1 צרפתי משכה את תשומת הלב של התקשורת הספרדית ובעצם של כל אוהדי הכדורגל בספרד. שנה לאחר מכן כולם כבר הכירו את נפוליאון הקטן מריימס, שבמלותיו של ז'וסט פונטיין, "היה מוסר רק כשהוא היה מסיים לכדרר". תואר בינלאומי אחד הוא הביא לריימס, שזכתה בגביע הלטיני(טורניר שאירגנה פיפ"א עבור מועדונים מפורטוגל, צרפת, ספרד ואיטליה) עם ניצחון 2-0 על מילאן בגמר 1955 שהיה היוקרתי ביותר באותה תקופה באירופה. זה היה נכון עד השנה שבאה לאחר מכן.
הישארו מעודכנים
גלקטיקו
בגמר גביע האלופות הראשון, בשנות 1956, הייתה זו ריימס של קופה שהגיעה עד הגמר ובסופו של דבר הפסידה לריאל מדריד של אלפרדו די סטפנו. ריימס עלתה כבר ליתרון 2-0 מהיר, ולא איבדה צעד גם כשריאל חזרה לשיוויון 2, אבל גם את היתרון הבא של ריימס הצליחה ריאל להפוך ולנצח 4-3. בקיץ 56', החליט סנטיאגו ברנבאו, הוגה שעל פי הפילוסופיה שלו עובדת ריאל עד היום, לצרף כוכבי על מבחוץ, אסטרטגיה פורצת דרך בזמנו. כחמישים מיליון פרנק(לפי קופה, באותה תקופה היה זה מחיר של שלושה בתים) שולמו לריימס כדי לבצע את ההעברה של נפוליאון הקטן לריאל מדריד. בכך צירף ברנבאו את ריימונד קופה וגם פרנץ פושקאש, ויצר את חמישיית ההתקפה הקטלנית ביותר שידע הכדורגל האירופי אולי עד היום: פאקו חנטו, הקטור ריאל, ריימונד קופה, פרנץ פושקאש ואלפרדו די סטפאנו. מאחורי הגלקטיקוס ההם, ריאל מדריד זכתה בשתי אליפויות ספרד ושלוש אליפויות אירופה רצופות.
גם הפעם, ההופעה הגדולה ביותר של קופה בתקופה הזו הייתה בנבחרת. קופה היווה עזרה גדולה לנבחרת צרפת שסיימה שלישית באותו מונדיאל ונעצרה למעשה רק אצל ברזיל, בה שיחק כוכב עולה אחר בשם אדסון אראנטס. אולי אתם מכירים אותו בתור פלה. בכל מקרה, קופה עזר גם לחבר ספציפי אחד לנבחרת: ז'וסט פונטיין קיבל ממנו את רוב הבישולים ל-13 השערים שלו במונדיאל הזה. זהו כמובן שיא השערים למונדיאל אחד, שעדיין לא התקרב ללהישבר. קופה נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר וביסס עצמו כקשר ההתקפי הטוב ביותר של שנות החמישים.
אחרי השיא
אחרי הזכייה בגביע אירופה של 1959, נגד קבוצתו לשעבר, החליט קופה לחזור לריימס ושם לסיים את הקריירה. הוא המשיך לשחק עד שנת 1967, בה פרש בגיל 35. ריימס זכתה בשתי אליפויות נוספות כשהוא לשירותיה ואף ירדה לליגה השנייה לשנתיים, לפני שחזרה לעונתו האחרונה. קופה סיים את הקריירה עם 541 הופעות ליגה ו-123 שערים בכל המועדונים בהם שיחק. בנבחרת קופה רשם 48 הופעות ו-18 שערים, האחרון שבהם במסגרת יורו 1960 באוסטריה.
לאחר הפרישה קופה פתח מותג לבוש ספורט משלו (בשם המפתיע משהו "קופה") שהצליח לא מעט באותה תקופה, ובסופו של דבר בשנת 1991 פרש לפנסיה ועבר לגור באי קורסיקה.
