אחרי קיץ מטורף שטרף לגמרי את כל הקלפים בכמעט כל הקבוצות היא שוב חוזרת הלילה בכל הכוח עם משחקים מאוד מסקרנים. קליבלנד נגד בוסטון, לברון נגד אירווינג והאלופה גולדן סטייט ווריורס נגד יוסטון שם נמצא את סטף קרי נגד ג׳יימס הארדן. לפני שנפתח את העונה, אנו בצוות JSPORT, גאים להציג בפניכם את הפריוויו לליגה. לשם כך כינסו לכאן את מיטב מוחות הכדורסל שלנו, עידו רבינוביץ, עומרי אליה, יאן מלניקוב, עלאא בוכארי, רון חיון ואליסף גליס על מנת ולנסות לחזות את כל המתרחש בעונה הקרובה. איזו קבוצה תדהים את כולם? איזו קבוצה תאכזב? האם ראסל ווסטברוק ישייט לעבר תואר MVP נוסף או שמא נקבל אחד חדש? כל התחזיות לעונת 17-18 בהמשך הכתבה.
עונת 2016-17 לא סיפקה לנו הפתעות גדולות. גולדן סטייט דרסה את דרכה אל האליפות, כשמנגד עומדת קליבלנד בפעם השלישית ברציפות שמובלת על ידי לברון בפעם השביעית ברציפות. אפילו בדרך לגמר לא היו שום הפתעות: למעשה, הקבוצה היחידה שניצחה מדורגת גבוהה ממנה הייתה יוטה המדורגת 5, שבשלב הזה של העונה כבר הייתה הקבוצה הטובה יותר מבין השתיים.
האוף-סיזן, לעומת זאת, היה פיצוי ראוי בהחלט. באחד הקיצים הכי פוריים ומלאי אקשן בשנים האחרונות, הליגה עברה מתיחת פנים רצינית. כל זה בזמן שהלוחמים מאזור המפרץ יושבים בנוח ומסתכלים על כל הליגה מתהפכת כדי למצוא דרך לנצח אותם. הקבוצות הטובות יותר מאחדות את כוכבי העל אליהן, והחלשות רק מחפשות להפוך לחלשות יותר כדי להביא את קוטל הווריורס הבא מהדראפט.
כנראה שגם השנה לא צפויות לנו הפתעות (וטוב שכך, כי אם הן היו צפויות.. הן לא היו הפתעות). גולדן סטייט היא עדיין הכי טובה בהפרש רציני, למרות כל הסופר-קבוצות שנוצרו. המערב רק הגדיל את הפער שלו מהמזרח כאשר ארבעה מהאולסטארים של המזרח בעונה שעברה ערקו למערב. למזלנו, לא חייבים הפתעות כדי שהליגה תהיה מעניינת.
לפני שנכריז על אלופה חדשה (או ישנה?), המון קבוצות התחזקו, המון קבוצות נבנו והמון קבוצות נחלשו והולכות ללוטרי דראפט ומתכוננות לעונת טאנקינג.
הישארו מעודכנים
התחזית של יאן:
גולדן סטייט תמשיך לשלוט במערב ובליגה, יוסטון תעבור במעט את הספרס בזכות ההתקפה הנפיצה והעומק היחסי, דנבר תפתיע ותזכה ביתרון ביתיות מעל אוסף הסוליסטים של אוקלהומה, מינסוטה תשבור את הבצורת הארוכה בליגה, יוטה תישאר קבוצת פלייאוף בהובלת ריקי רוביו, ופורטלנד תצליח להידחף בזכות לילארד ומקולום קצת מעל הקליפרס ששוב יסתבכו עם פציעות. הלייקרס ינסו באמת לנצח העונה, קונלי וגאסול סוף סוף יתעייפו מלסחוב את הגריזליס, דניס סמית' יספק לנוביצקי אחלה של שותף לפרוש איתו. פיניקס תתקשה שוב וסקרמנטו מגיעה חסרת ציפיות במערב חזק מאי פעם.
בוסטון הקבוצה העמוקה יותר ותזכה בקרב צמוד על ראשות המזרח. טורונטו תחווה ירידה, מילווקי תזנק. הקבוצתיות והאימון החזק של מיאמי יחזירו אותה לפלייאוף, ושארלוט של קמבה ווקר ומאליק מונק תשתחל פנימה לפני דטרויט שאמנם השתדרגה עם אייברי בראדלי אך איבדה את מרכוס מוריס. אינדיאנה ואטלנטה הפכו לקבוצות אמצע-תחתית אחרי שאיבדו את הכוכבים שלהן, אורלנדו עדיין לא התקדמה והשלישייה האחרונה מציגה עליבות שאין כמוה.
כאשר יתר הצוות נדרש לבחור מי יהיו המפתיעות והמאכזבות בכל קונפרנס הדעות היו חלוקות כצפוי.
המפתיעה במזרח
עומרי: מילווקי באקס
שאני מתכוון להפתעה של הבאקס איני מתכוון לעוד עלייה לפלייאוף ממקום סביר ומטה (8-6), והדחה בסיבוב הראשון. חניכיו של ג'ייסון קיד סבלו מהרבה פציעות (ועדיין יסבלו עד חזרתו של פארקר בסביבות ינואר/פבואר), אך עושה רושם שהחבורה הצעירה הזאת רק הולכת ומתגבשת למשהו גדול. הגריק פריק יאניס אנטטקומפו, שנעדר מאליפות אירופה האחרונה, רק הולך ומשתפר מעונה לעונה וביחד עם קריס מידלטון, גרג מונרו וג'אברי פארקר כשיחזור אני מאמין שהם יהיו לא פחות מאלופי המזרח בתום העונה הסדירה! היכן נעלמו קליבלנד, בוסטון ואפילו וושינגטון? קליבלנד מזמן הבינה שאת הכסף סופרים רק בפלייאוף (גם הסגל המבוגר יעשה את שלו), הסלטיקס אמנם עשו בנייה מרשימה אך יקח להם זמן להתחבר וושינגטון עדיין תלויים כמעט באופן מוחלט בוול ובביל מה שלא יספיק.
נ"ב- פילידלפיה תהיה בפלייאוף!
עידו: מיאמי היט
לאחר עונה מאוד תמוהה בשנה שעברה, ההיט נכנסים לשנה החדה במומנטום טוב מהעונה שעברה, לאחר שספולסטרה החל ליישם את השיטה של "4 בחוץ 1 בפנים" בסביבות אמצע העונה שעברה, שיטה שמבודדת את חסן וייטסייד בצבע ונותנת לו להתעלל בגבוהים העומדים מולו והארבעה שבחוץ מרווחים את הפרקט ההיט ניצחו 30 מה-41 משחקים האחרונים שלהם.
בנוסף הכימיה של הקבוצה מדהימה, דיון וייטרס סוף-סוף ממש את הפוטנציאל הטמון בו כאשר הרכז לידיו הוא גוראן דראגיץ' הפנטסטי, רכז שחושב על למסור ואז לקלוע בעצמו (וייטרס שיחק לפני רק עם קיירי ו-ווסטברוק, שני שחקנים שלא משלימים אותו טוב) והמאמן אריק ספוסטרה הוא מהטובים ב-NBA ואפילו לא התחלנו לדבר על קלי אוליניק ובאם אדאבאיו, שני שחקנים שהצטרפו הקיץ שמתאימים בדיוק לתרבות המנחילים ריילי וספולסטרה.
אליסף: פילדלפיה סבנטיסיקסרס
דינאמיות צעירה וחביבה. כשם שבשנה שעברה גילינו לטובה את הצמד אמביד את סאריץ׳, כך נגלה בלי נדר לטובה את הצמד סימונס את פולץ.
יאן: מילווקי באקס
במזרח לא אמורות להיות הפתעות גדולות. אני כן צופה פריצה קצת מוקדמת יותר של מילווקי, שתתחיל לפחות להתקרב לרמה של שתי הראשונות בקונפרנס ותעקוף את וושינגטון וטורונטו. למרות הפציעה של ג'בארי פארקר, כלים התקפיים לא חסרים שם – בין היתר המועמד ל-MVP יאניס אנטטוקומפו, הסקורר האנדרייטד (עדיין) קריס מידלטון, ופוסט סקורר מצויין מהספסל בדמות גרג מונרו. כמובן, הפיצ'ר הבולט של הקבוצה הזו הוא עדיין מוטת הכנפיים העצומה של כל שחקן בה, מה שהופך אותה לקבוצה שלא קל לתקוף מולה.
רון: וושינגטון ויזארדס
לא מפתיעה שהם יהיו בצמרת, אך לדעתי זאת השנה שלהם לפרוץ קדימה ולהיות כח משמעותי במזרח, להשתמש בפציעות של קליבלנד/זמן ההסתגלות של בוסטון כדי לנסות לגנוב מקום ב-2 הראשונות, בדרך לגמר מזרח ראשון לג'ון וול.
עלאא: פילידלפיה ומילווקי באקס.
מילווקי ופילי שתי קבוצות צעירות, במילווקי, יאניס אנטטקומפו, משתפר משנה לשנה והשנה ינסה לזכות בתואר השחקן המצטיין של העונה שקובי בראיינט אתגר אותו דרך הטוויטר. בפילי, ג'ואל אמביד, בן סימונס, מרקל פולץ ודריו סאריץ' ינסו להחזיר את הסיקסרס למפה מאז אלן אייברסון. החבורה הצעירה הזאת תנסה להישאר בריאה במשך כל העונה ויקוו לעונה מצוינת ולהמשיך לסמוך על התהליך.
המפתיעה במערב
עומרי: דנבר נאגטס
בניגוד למזרח ששם אני צופה מהפך של ממש במערב אני מתקשה לראות קבוצה חדשה שתפתיע את הקונפרנס. בהנחה שג"ס ,OKC, יוסטון, סן אנטוניו יסיימו ברביעייה הראשונה (סגלים עדיפים בפער משמעותי משאר הקבוצות במערב), אני צופה לנאגטס את המקום החמישי (כן גם לפני הוולבס של טאונס ובאטלר) והמאוד מכובד יש לומר. הקאדר שרץ כל כך יפה אשתקד נשמר (למעט עזיבתו של גלינארי לקליפרס), וניקולה יוקיץ', וויל בארטון, קנת' פאריד וכמובן הרכש הנוצץ פול מילסאפ ינצלו את האבידות בקיץ של יוטה וקליפרס כאשר דנבר תהיה יותר רעננה גם מ-ממפיס המזדקנת.
עידו: דנבר נאגטס
משום שכל כך הרבה כוכבים עברו מהמזרח למערב, ההעברה של פול מילסאפ לנאגטס עברה מתחת לראדאר, לשמחתם של אוהדי הנאגטס הם קיבלו את הגניבה של הקיץ. מילסאפ הוא ווטרן בליגה שמשחק בסטייל דומה לכוכב העולה של הנאגטס, ניקולה "הג'וקר" יוקיץ', סגנון שהוא בעיקר קליעה מחצי מרחק וגם לעיתים מקו השלוש, משחק פוסט חזק עם ארסנל של טריקים בשביל להטעות או היריב ולרוץ להתקפות מתפרצות. מילסאפ הוא בדיוק מה שדנבר היו צריכים: מנהיג שכבר מכיר את הליגה ויוכל ללמד את השחקנים הצעירים דבר או שניים וישתלב בקלילות עם הליבה של השחקנים שהנאגטס בנו שם.
הקבוצה הזאת מושלמת לכדורסל המרווח והמודרני שכולם מנסים להתוות בקבוצותיהם, צוות האימון כבר לא מתעקשים על קנת' פאריד ואמנואל מודיאיי שתפקידם כבר מיותר בקבוצה וסביר להניח ששניהם יעברו בטרייד לטובת צעירים/בחירות דראפט.
אליסף: לוס אנג׳לס לייקרס
משפחת קרדשיאן של הכדורסל הכניסה את בנה המוצלח לליגה וכעת אביו האובססיבי לא מפסיק לחפור על כמה לונזו ייכסח. אבל לונזו כעת מצטרף לחבורת צעירים בעלת כוחות נחמדים לצוץ איפה שהוא בתוך בועת המעבר לפלייאוף.
רון: אל איי קליפרס
ראיתי כמה דירוגים שבחלקם הקליפרס היו אפילו מקום 8-9, בלי פציעות משמעותיות לשחקנים המשמעותיים (זה "אם" גדול אבל אפשרי), בעיקר בלייק גריפין, התקרה שלהם מאוד גבוהה. במשחקים בהם כריס פול היה פצוע בשנים האחרונות, גריפין הראה יכולת מאוד גבוהה של ניהול משחק, עכשיו כשהבמה שלו והוא רשמית הגו-טו-גאי של הקבוצה, אני רואה אותו נותן עונה גדולה ואת הקליפרס במקום החמישי ופייט יפה בסיבוב הראשון.
עלאא: אל איי לייקרס
למרות המון קבוצות צעירות כמו מינסוטה ופילידלפיה (כן אני יודע שפילי זה במזרח), הקבוצה המפתיעה במערב תהיה הלייקרס בשבילי. קבוצה צעירה עם כשרונות מדהימים עכשיו בתוספת של לונזו בול וקייל קוזמה שתי בחירות הדראפט המדהימים ונתנו הופעות מצוינות בליגת הקיץ ובקדם העונה.
יאן: דנבר
במערב, שימו לב לעלייה המטאורית של הדנבר נאגטס. העלייה של הנאגטס הגיעה כמעט כתופעת לוואי לפריצה כמעט משום מקום של הסנטר ניקולה יוקיץ'. הסנטר הסרבי התפוצץ לחלוטין והפך באמצע העונה שעברה לשחקן התקפה מהשורה הראשונה, וכנראה הפליימייקר הטוב ביותר בעמדתו. כשהוא מוקף בסקוררים טובים ויעילים, עם מאמן התקפה מצויין ותוספת חדשה ונוצצת בדמות פול מילסאפ שתיצור קו קדמי מהטובים בליגה, וכמובן עם הגנה משופרת, הדנבר נאגטס יחזרו להיות תחרותיים ואף יילחמו על יתרון ביתיות בפלייאוף.
המאכזבת במזרח
עומרי: שיקגו בולס
זה נכון שיש לבולס נסיבות מקלות (העזיבות של וייד ובאטלר), אך הקבוצה שמזוהה בעיקר כווינרית צפויה לדשדש עמוק עמוק בתחתית ואני לא פוסל אף את המקום האחרון במזרח. בחמישייה שככל הנראה תכלול את קריס דאן שאיכזב בגדול בעונת הרוקי שלו וזאק לווין שנפצע כל חודשיים וגם ככה מתקשה לשמור על יציבות למעט תחרות ההטבעות יש לשיקגו את כל הסיבות להיכשל ובגדול בעונה הנוכחית, גם אטלנטה, ברוקלין ואורלנדו יתנו לה פייט בתחתית.
עידו: מילווקי באקס
רבים הצופים והפרשנים המסתנוורים מהחמישייה "הארוכה" של הבאקס, אך למען האמת אותי הם לא מרשימים כלל. ההייפ סביב רוקי העונה שנה שעברה מלקולם ברוגדון לא מוצדק ואני צופה לו ירידה ביכולת בעונה השנייה, יאניס "הגריק פריק" אנטטקונמפו לא פיתח זריקה אמינה משום טווח שרחוק יותר מ-5 מטר סביב הטבעת ובכלל רוב הליין-אפ של הבאקס מתקשה בקליעה מאוחרי קשת השלוש.
הבאקס לא החתימו איזה פרי אייג'נט ראוי לציון ולא שיפרו את הקבוצה דרסטית דרך הדרך, הציפיות הגבוהות יאכזבו אותם והם לא יסיימו בטופ 4 כפי שהם צפויים.
אליסף: טורונטו ראפטורס
מלבד דרוז׳ן ולאוורי שבמילא מתחלש מידי עונה, אין ספסל רציני מספיק. גם אם הם עולים לפלייאוף, אני לא מצפה שיעברו את השלב הראשון שם.
יאן: טורונטו ראפטורס
בטורונטו כבר הספיקו להתרגל למעמד של אחת הקבוצות הטובות במזרח. אין ספק שקייל לאורי ודמאר דרוז׳ן הם צמד סקוררים מהשורה הראשונה, ויונאס ולנצ'ונאס סנטר מצויין בפני עצמו, אבל הבעיה של הקבוצה הזו מאז ומתמיד הייתה חוסר יציבות. דרוז׳ן מסתמך על זריקות קשות מאוד, לאורי נוטה לחלוטין להיעלם בהרבה מאוד משחקים, ואיבאקה עדיין לא נכנס לעניינים והוא ממילא כבר בירידה שנמשכת בערך מאז עונת הגמר של 2012. ההגנה של טורונטו גם היא נקודת חולשה ויכולה לפגוע בה במהלך העונה. הקבוצה הזו עדיין תלויה מאוד בלאורי ודרוז׳ן. כשהם טובים, טורונטו יכולה לנצח כל קבוצה. כשהם לא – זה מחזה מכוער.
רון: טורונטו
אחרי כמה עונות בטופ של המזרח ולמרות האכזבות בפלייאוף, לדעתי השנה תתחיל הנסיגה אחורה. עם העלייה של מילווקי הצעירה ו-וושינגטון המלוכדת, וללא חיזוק משמעותי בקיץ, אני רואה את טורונטו מגיעים במקרה הטוב למקום החמישי והדחה מאוד מאכזבת בסיבוב הראשון, והמשך נסיגה בשנים קדימה עם עליית הכוחות הצעירים במזרח.
עלאא: קליבלנד
במזרח, נתחיל דווקא במאכזבת, שבשבילי היא תהיה קליבלנד. הקאבס ינסו לחזור לגמר השנה, ועם בוסטון המתחזקת, והבאקס המשתפרים, למרות מזרח "חלש" יחסית למערב. קליבלנד לא התחזקה, להיפך היא דווקא נחלשה. לברון לא הופך להיות צעיר יותר. קיירי אירווינג עזב, קווין לאב נשאר אותו דבר ודרק רוז ינסה להישאר בריא, ואייזיאה תומאס ינסה להחלים במהירות. למרות שהקאבס הביאו את דויין ווייד משיקאגו, ג'יי אר סמית' מתחיל להמשיע את קולו כשירד לספסל והקאבס ינסו לגבש את הקבוצה אם ירצו לחזור לגמר השנה.
המאכזבת במערב
עומרי: ניו אורלינס פליקאנס
שנה שעברה הפליקאנס האשימו את תחילת העונה הגרועה שעברו בניסיונם הכושל להגיע לפלייאוף אשתקד למרות צירופו של קאזינס לדיוויס. גם העונה אני רואה את סדרת הפלייאוף ללא ניו אורלינס וקבוצה שמחזיקה בשתי סופר סטארים כמו קאזינס ובוגי פשוט לא יכולים להרשות לעצמם לא להגיע לפלייאוף. לטעמי הקבוצה ממש לא מאוזנת כשיותר מידי שחקנים מאיישים פחות או יותר את אותן עמדות (קאזינס ודיוויס ורונדו והולידיי). עם סולומון היל בחמישייה אי אפשר להגיע לפלייאוף.
עידו: לוס אנג'לס לייקרס
חוששני כי לאבאר בול לא יסכים איתי בנושא הזה אך דעתי במקומה, הבועה שנוצרה סביב לונזו בול ושאר הצעירים המבטיחים תתפוצץ במהרה. לונזו יהיה מצויין כאשר הוא ישתפשף בליגה אך כשיגיע רגע האמת הוא יחווה קשיי הסתגלות, בנדון אינגרם מועמד לעשות פריצה השנה אך הוא עדיין צעיר ולא מפותח מידי, הוא מראה שבבים של אגו ורצון להשתלט על המשחק גם כאשר הוא יכול לתרום לקבוצה יותר בכך שישתף את חבריו יותר, הולך ראש בקיר משום שהוא רוצה לקחת את הקבוצה על גבו כמו אלילו קובי ברייאנט (ראה משחקים מסוף העונה שעברה ומשחקים בקדם עונה השנה, הדוגמה הבולטת במיוחד היא ההשתנקות נגד יוטה בקדם העונה כאשר אינגרם במו ידיו הרס את המשחק ברבע האחרון), גם הוא יתפתח לשחקן טוב אך כרגע הוא עוד לא מלוטש.
המערב התחזק כל כך והווטרנים בקבוצה האחרות יובילו את קבוצותיהם למאזנים טובים יותר, הזמן של הלייקרס עוד יגיע, לצערם זאת לא העונה הזאת.
אליסף: ממפיס גריזליס
והנה הרצף של 7 עונות פלייאוף יתום לו השנה. הקבוצה המזוקנת חסרת הבנייה לעתיד שכעת החליפה את זאק ראנדולף בשחקנים ממוצעים מהקינגס, לא תהיה קרובה במאבק להיות שם שוב.
רון: דנבר
החיזוק של מילסאפ משמעותי, השיפור הטבעי של יוקיץ' יהיה משמעותי, אבל עם ההתחזקות של המערב, והבעיות בהגנה שלא בדיוק נפתרו (למרות שמילסאפ הוא בהחלט התחלה טובה), אני רואה אותם במקום ה-9 והמאכזב, שוב.
יאן: ניו אורלינס
ניו אורלינס לדעתי תהיה הנפילה הגדולה של המערב. ניסוי דייויס-קאזינס יצטרך עוד זמן כדי להוציא את הפוטנציאל הטמון בו. הפליקאנס עדיין לא הצליחו לבנות את הקבוצה המתאימה מסביב לצמד הגבוהים הטוב בליגה. זה עשוי להתחיל רע והקבוצה עלולה לאבד עניין בעונה מהר מאוד.
עלאא: אל איי קליפרס
המאכזבת לצערי תהיה אחותה של הלייקרס, הלוא היא הקליפרס. אחרי שהעבירו בטרייד את כריס פול ליוסטון וקיבלו את תיאודוסיץ' הרוקי. הקליפרס ינסו לעשות רעש, אבל הקבוצה השנה לא בהכרח נראית טוב ולא מחוברת כשצריך. גריפין וג'ורדן לא אותם צמד הגנתי שהיו, ויהיה מעניין לראות איך דוק ריברס יוכל להסתדר עם הסגל חדש.
חיזוי טבלאות הקבוצות בסיום העונה הסדירה:
עומרי:
מזרח: מערב:
- מילווקי באקס 1. גולדן סטייט ווריורס
- קליבלנד קאבלירס 2. אוקלהומה סיטי ת׳אנדר
- בוסטון סלטיקס 3. יוסטון רוקטס
- וושינגטון וויזארדס 4. סן אנטוניו ספרס
- טורנטו ראפטורס 5. מינוסוטה טימברוולבס
- דטרויט פיסטונס 6. דנבר נאגטס
- פילידלפיה סיקסרס 7. לוס אנג'לס קליפרס
- שארלוט הורנטס 8. ממפיס גריזליס
- מיאמי היט 9. ניו אורלינס פליקאנס
- אינדיאנה פייסרס 10. פורטלנד טרייל בלייזרס
- ניו יורק ניקס 11. יוטה ג'אז
- אטלנטה הוקס 12. סקרמנטו קינגס
- בורקלין נטס 13. לוס אנג'לס לייקרס
- אורלנדו מג'יק 14. פיניקס סאנס
- שיקגו בולס 15. דאלאס מאבריקס
עידו:
מזרח מערב:
1.בוסטון 1. גולדן סטייט
2. קליבלנד 2. אוקלאהומה
3.וושינגטון 3. יוסטון
4.טורונטו 4. סן אנטוני
5.מיאמי 5. דנבר
6.מילווקי 6. מינסוטה
7.שארלוט 7. ניו אורלינס
8.פילדלפיה 8. פורטלנד
9.דטרויט 9. ממפיס
10.אורלנדו 10. אל איי קליפרס
11.ברוקלין 11. סקרמנטו
12.אינדיאנה 12. פיניקס
13.ניו יורק 13. אל איי לייקרס
14.שיקגו 14. דאלאס
15.אטלנטה 15.יוטה
אליסף:
מזרח: מערב:
1. קאבס 1. ווריורס
2. באקס 2. ת׳אנדר
3. סלטיקס 3. רוקטס
4. וויזארדס 4. ספרס
5. היט 5. קליפרס
6. סבנטיסיקסרס 6. טימברוולבס
7. הורנטס 7. פליקנס
8. ראפטורס 8. לייקרס
9. הוקס 9. טרייל-בלייזרס
10. בולס 10. קינגס
11. פיסטונס 11. נאגטס
12. פייסרס 12. גריזליס
13. נטס 13. ג׳אז
14. ניקס 14. סאנס
15. מג׳יק 15. מאבריקס
יאן:
מערב מזרח
- גולדן סטייט 1. בוסטון
- יוסטון 2. קליבלנד
- סן אנטוניו 3. מילווקי
- דנבר 4. וושינגטון
- מינסוטה 5. טורנוטו
- אוקלהומה 6. פילדלפיה
- יוטה 7. מיאמי
- פורטלנד 8. שארלוט
- קליפרס 9. אינדיאנה
- ממפיס 10. דטרויט
- דאלאס 11. אטלאנטה
- לייקרס 12. אורלנדו
- ניו אורלינס 13. שיקאגו
- פיניקס 14. ניו יורק
- סקרמנטו 15. ברוקלין
רון:
מזרח מערב
1. קליבלנד 1.גולדן סטייט
2.וושינגטון 2.סן אנטוניו
3. בוסטון 3.יוסטון
4. מילווקי 4.אוקלהומה סיטי
5. טורונטו 5.קליפרס
6. מיאמי 6.מינוסוטה
7. שארלוט 7.פורטלנד
8.פילדלפיה 8.ניו אורלינס
9.דטרויט 9.דנבר
10. ברוקלין 10.יוטה
11. פייסרס 11.ממפיס
12. אורלנדו 12.לייקרס
13.ניקס 13.סקרמנטו
14.אטלנטה 14.דאלאס
15.בולס 15.פיניקס
עלאא:
מערב מזרח
1. גולדן סטייט ווריורס 1. בוסטון סלטיקס
2. יוסטון רוקטס 2. מילווקי באקס
3. אוקלהומה סיטי ת'אנדר 3. קליבלנד קאבלירס
4. סן אנטוניו ספרס 4. פילידלפיה 76'
5. דנבר נאגטס 5. וושינגטון וויזארדס
6. ניו אורלינס פליקאנס 6. טורונטו ראפטורס
7. לוס אנג'לס לייקרס 7. אטלנטה הוקס
8. מינסוטה טימברוולבס 8. שארלוט הורנטס
9. לוס אנג'לס קליפרס 9. שיקאגו בולס
10. ממפיס גריזליס 10. דיטרויט פיסטונס
11. פורטלנד טריילבלייזרס 11. אינדיאנה פייסרס
12. פיניקס סאנס 12. ברוקלין נטס
13. דאלאס מאבריקס 13. מיאמי היט
14. יוטה ג'אז 14. ניו יורק ניקס
15. סקרמנטו קינגס 15. אורלנדו מג'יק
אחרי שעברנו על טבלת הקבוצות הגיע הזמן לתארים סוף עונה. אישיים והימור לאלופה.
ה-MVP
עומרי: יאניס אנטטקומפו (מילווקי באקס)
לאחר שנבנו כל כך הרבה סופר קבוצות אני מאמין שהשחקן שהערך שלו עבור הקבוצה הכי גבוהה יגיע דווקא מקבוצה בינונית על הנייר (מישהו אמר ראסל ווסטברוק של אשתקד?), בהנחה שלמילווקי באקס תהיה עונה סדירה נהדרת (זוכרים אמרתי מסיימים במקום הראשון לא פחות!), אז באופן צפוי למדי הגריק פריק יניף לראשונה (ובטח לא בפעם האחרונה), את תואר ה-MVP.
עידו: קאווי לאונרד (סן אנטוניו ספרס)
קאווי הוא ההגדרה המילונית של M.V.P, הוא השחקן בעל הכי הרבה חשיבות לקבוצתו כרגע. השנה ווסטברוק והארדן יוצאים מהמרוץ בשל הכוכבים שנוספו לצידם הם יגעו פחות בכדור והסטטים שלהם ירדו משמעותית, לספרס אין עוד כוכב לצד קאווי והוא סוחב את החבורה של פופוביץ׳ כבר מהעונה שעברה.
בנוסף, ה-M.V.P מתקבל בדרך כלל ע"י שחקן שמסיים במיקום גבוה יחסית לקונפרנס שלו ומצביעים אוהבים לתת לשחקנים חדשים להיבחר (מושג שנקרא "voters fatigue"-דהיינו, תשישות המצביעים)
אליסף: יאניס אנטטוקוומפו (מינסוטה) – קאוואי לאונרד (ספרס)
יאניס וקאוואי שניהם מובילים בעלי פער עצום ביניהם לבין הסובבים להם בקבוצה, ממש כמו הארדן וראסל ווסטברוק בשנה שעברה. כעת כאשר כמעט לכולם יש קבוצת-על, עומדים שני המפלצות האנושיות הללו להוכיח מי יודע הגנה כהתקפה ויוביל את קבוצתו על גבו.
יאן: קוואי לנארד (סן אנטוניו ספרס)
הגיע זמן קוואי. כישרון על בכל האספקטים של המשחק? צ'ק. הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה, בלי עוד סטארים סביבו? צ'ק. נמצא בקבוצת צמרת שיש לה סיכוי להתחרות על משהו? צ'ק. סן אנטוניו ספרס שוב תהיה בשיחה על האליפות. או לפחות תתחרה חזק, כנראה עם יוסטון, על הזכות להפסיד לגולדן סטייט בגמר המערב. חלק גדול מזה יהיה אחריותו של קוואי לנארד. אחד מכוכבי העל הכי פחות נוצצים בהיסטוריה, שכל כך קל לפספס כישרון כמו שלו כשבזמנו משחק אחד השחקנים הטובים בכל הזמנים, ועוד אחד שסיים עם ממוצע טריפל דאבל. אבל קוואי לנארד זה הדבר האמיתי, וזה הזמן שכולם יבינו את זה.
רון: קוואי לאנרד (ספרס)
בהנחה ויצליח להישאר בריא (מתחיל להדאיג עם הפציעה החוזרת) ובהנחה שאסור אף פעם לזלזל בספרס (למה הכנסתי אותם במקום השני), בלי החזקת הכדור המוגזמת של ווסטברוק והארדן, עם השיפור הקבוע של קוואי והזמן הנוסף שהכדור יהיה בידיים שלו, זאת השנה שלו.
עלאא: יאניס אנטטקומפו (מילווקי באקס)
האתגר שנתן לו קובי, יתמרן אותו, יחזק אותו, ויאניס מוכר כשחקן שאוהב אתגרים. הוא יעשה הכל כדי שיעשה את זה ויגרום לקובי האליל שלו גאווה. חוץ מזה, יאניס משתפר משנה לשנה. התרומה של מאמנו ג'ייסון קיד, נותנת לו עוד חכמת משחק ועוד ניהול משחק. יאניס יוביל את מילווקי בצוותה עם ג'בארי פארקר לפלייאוף וינסה לקטוף את התואר הנכסף מידיו של ראסל ולברון.
תגלית העונה
עומרי: טון מייקר (מילווקי באקס)
שוב אני מחליט לבחור בשחקן של הבאקס והפעם אני הולך על מייקר הגבוה והשדוף. זה נכון שגם בעונת הרוקי שלו הוא נתן מספרים לגמרי לא רעים אך אני צופה לגבוה בן ה-20 שיפור עצום ביכולת שלו (בעיקר בגלל הורסטיליות שלו), ומשחקן שישי-שביעי הוא יוקפץ לחמישייה ויהיה חלק בלתי נפרד מההצלחה של הבאקס העונה.
תגלית השנה
עידו: מינדאוגאס קוזמינסאקס (ניו יורק ניקס)
הפנומן הליטאי שסובב ראשים ביורובאסקט האחרון לא קיבל הזדמנות הוגנת בליגה הטובה בעולם, כעת לאחר שכרמלו סר מדרכו, אור הזרקורים עליו בעמדת הסמול פורוורד.
בניקס יתקשו העונה ויתרכזו בעיקר בפיתוח השחקנים הצעירים שלהם כמו קוזמינסקאס שיהיה בורג מהותי בהתקפה של ג'ף הורנסק. הוא קלעי טוב שירווח את הפרקט ביחד עם פורזינגיס והוא מוסר טוב מאוד שיכול גם לנהל משחק כמו "פוינט-פורוורד", תכונה שהניקס ירצו לנצל מפני שהפוינט גארד שלהם הוא רוקי שקלע פחות מ-3 בליגה הגרמנית והוא עדיין כישרון בוסר ומחליפו הוא רון בייקר, שחקן שמתאים יותר לליגת הפיתוח.
אליסף: ג׳אסטיס ווינסלוו (מיאמי היט)
ככל שהזמן עובר, מיאמי נותנת לווינסלוו הצעיר יותר ויותר דקות כאחד ממובילי הקבוצה. הקבוצה שכעת מנוהלת על ידי הסנטר חסן ווייטסייד תצטרך להתקדם בכוחות שחקניה הנלווים אליו. דווקא ווינסלוו הוא הבולט לטעמי כי במהלך מגמת שיפור ניכרת, וזה זמן מצויין שבו קבוצתו בבועת הפלייאוף והוא הולך ומבין יותר את הליגה.
יאן: גארי האריס
הגארד נמוך הקומה של דנבר זכה לאחרונה בהארכת חוזה בשווי 84 מיליון דולר לארבע שנים. מדובר בהחתמה שתפסה את רוב אוהדי הכדורסל בהפתעה, אך לא את המעטים יחסית שעקבו אחריו ואחרי דנבר באדיקות. האריס סיים את העונה עם 50.7 אחוז מהשדה, האחוז הגבוה ביותר מבין השוטינג גארדים בליגה. זו תוצאה ישירה של החיתוכים החכמים שלו לסל, וכמובן יכולת המסירה של ניקולה יוקיץ'. מדובר בקלע שלשות מצויין, זריז ובעל שליטה טובה בכדור שיכול גם למסור, ויעזור לג'מאל מארי בניהול המשחק מעמדת הגארד. ההגנה שלו משאירה הרבה מקום לשיפור, אבל האתלטיות שלו תעזור לו מאוד להתגבר על מגבלות הגובה. מדובר בשחקן שמסוגל לפרוץ לתודעה העונה, הוא נמצא במקום הנכון ובעל היכולות להצליח.
רון: דז'ונטה מורי ׁ(ספרס)
עם הפציעה וההזדקנות של פארקר, התפנו לא מעט דקות בעמדות הגארד שיופנו בעיקר למורי הצעיר, שהראה ניצוצות בעונה שעברה (בעיקר בפלייאוף שם כמעט הכפיל את ממוצע הדקות שלו) וינסה לעשות את קפיצת המדרגה השנה בתור המערכת המיוחדת של סן אנטוניו.
עלאא: אלכס קארוסו (לוס אנג'לס לייקרס)
הבחירה השלישית של הלייקרס בדראפט האחרון, בוגר מכללת טקסס, אלכס קארוסו, גארד עם ראש של מסירה לפני זריקה, מהסגנון שאוהב לוק וולטון. שחקן שיפתיע אם יקבל את הדקות הראויות לו. שחקן חכם שיודע למסור ולנהל את ההתקפה כמו שצריך. בקדם העונה קארוסו הראה ניצוצות מן הפוטנציאל הטמון בונולא נהיה מופתעים אם קארוסו והקבוצה הצעירה של מג'יק ג'ונסון האגדי יפתיעו העונה את כל הליגה.
השחקן המשתפר
עומרי: בלייק גריפין (לוס אנג'לס קליפרס)
בלייק גריפין ומשתפר? משהו נשמע לא הגיוני. איך יכול להיות שחקן שהוא כמעט בדרך קבע אולסטאר יהיה השחקן המשתפר ועוד אחרי העזיבה של כריס פול ליוסטון אז זהו בדיוק העניין! מישהו תיאר לעצמו לאחר שקווין דוראנט החליט לחבור לווריורס שראסל ווסטברוק יביא עונה כה מפלצתית? אני מאמין שלא. אז גם פה אני רואה תסריט דומה, הקליפרס היא עדיין קבוצה טובה (דיאנדרה ג'ורדן, דנילו גאלינארי, פטריק בברלי…) ואני צופה שאת המושכות יתפוס גריפין ואיתו יגיע גם השיפור. ילך ראש בראש עם יאניס על תואר ה-MVP אך ההצלחה של הבאקס היא זו שתכריע.
עידו: אנדרו ויגינס (מיניסוטה טימברוולבס)
הסקורר הגדול מקנזס לשעבר עדיין לא הראה את היכולת ההגנתית שהראה בקולג', כתוצאה מכך טום ת'יבידו החליט להביא לו את המנטור הטוב ביותר האפשרי: הלוא הוא ג'ימי באטלר.
אנדרו יודע לשים את הכדור בטבעת וזאת הוא כבר הוכיח בזמנו הקצר בליגה, ג'ימי ירחיב את האופקים שלו וילמד אותו להשתמש במסגרת גוף האדירה בשביל להוות סיוט לפורוורדים העומדים מולו. יהיו קשיי הסתגלות בהתחלה, אין ספק אך ת'יבידו הוא מאמן טוב מאוד ומספיק חכם לארגן את הכימיה הקבוצתית ולסדר את העמדות נכון בשביל הקבוצה שלו.
ייתכן ולא יראו שיופר דרסטי על דפי הסטטיסטיקה, אך יהיה בהחלט שיפור בנוכחותו על המגרש.
אליסף: דיאנג׳לו ראסל (ברוקלין נטס)
כמו שלספיידרמן יש גרסה שחורה שלו, כך גם לדיאנג׳לו ראסל שהשחור מופיע במדי הנטס החדשים שלו. הוא נכנס לנעליים של קבוצה חסרת כשרון רב, וכעת הוא יתחרה בג׳רמי לין בהתחלה במטרה להיות הפותח בתפקיד הרכז, ויש לו חלל מלא להפוך את משחקי ה-15 נקודות ממוצע ל-25+, ואת כמות האסיסטים להכפיל.
יאן: דיאנג'לו ראסל
האם ברוקלין מצאה את הכוכב שלה? אם תשאלו אותי, ללא ספק. דיאנג'לו ראסל הוא שחקן התקפה נהדר ורב גוני, עם יכולת קליעה מבחוץ, מבפנים ומסירה מסוכנות באותה מידה. חוסר יציבות והגנה חלשה אפיינו אותו רבות בשנתיים הראשונות בליגה, וההתפתחות שלו קצת עוכבה על ידי אימון רע של ביירון סקוט ואולי ציפיות גבוהות מדי וזרקורים בהירים מדי בלייקרס. קני אטקינסון ידוע ביכולת פיתוח השחקנים שלו. מאחורי ראסל ברוטציה ישחק ג'רמי לין שידע לאזן את הקבוצה ולהוריד לחץ מראסל, שיקבל את המושכות להתקפה של הנטס. כל אלה עשויים לעזור לו לפרוח בקבוצה שאמנם תמשיך להפסיד, אבל לפחות את היסוד לבנות עליו כבר יש לה.
רון: רודני הוד (יוטה)
אחרי המעבר של גורדון היוורד ובהמשך לשיפור בעונה הקודמת, הוד מקבל הזדמנות להשתלט על תפקיד הסקורר בקבוצה ואמור גם לעשות זאת ברמה שתוכל להעניק לו את השחקן המשתפר.
עלאא : קריסטאפס פורזינגיס (ניו יורק ניקס)
פורזינגיס יהיה התקווה היחידה של אוהדי הניקס האומללים. אחרי העזיבה של כרמלו אנת'וני לאוקלהומה עם פול ג'ורג' וראסל ווסטברוק, הניקס ינסו להתאושש ולבנות סביבו לעונות העתיד. ופרוזינגיס ימשיך במגמת ההשתפרות שלו במשיך שנים קדימה. הלטבי הבינלאומי, מטריף את האן בי איי וביחד עם קארל אנתוני טאוונס של מינסוטה הם נלחמים על תואר ביגמן השנה.
רוקי השנה
עומרי: מילוש תאודוסיץ' (לוס אנג'לס קליפרס)
מה? איפה מרקל פולץ' ולונזו בול? ורגע גם בן סימונס נחשב לרוקי העונה אז איך לעזאזל הגעתי לתאודוסיץ' הכל כך מזוהה עם הכדורסל האירופאי? בדומה להסבר שלי על השיפור של בלייק גריפין כנ"ל לגבי השתלבותו של הרכז הסרבי בקליפרס ובדוגמה הזו זה אפילו יותר בולט. אם כל הכבוד שאני רוחש לאוסטין ריברס אני צופה שהוא יאבד את מקומו בחמישייה למילוש די מהר (או יעבור לשחק כשוטינג גארד לצידו), וכשנותנים לקוסם הסרבי את המושכות הוא ללא ספק יודע לקחת אותם.
עידו: דניס סמית' ג'וניור (דאלאס מבריקס)
הגארד הנפיץ של המאבס מקבל את המפתחות להתקפה ונזרק היישר על תוך האש, אני מאמין כי הוא יכול להוציא את המיטב מעצמו בשיתוף חברי הקבוצה שלו. סמית' ג'וניור מאוד זריז ויכול ליצור זריקה לבדו, מה ששחקני מפתח אחרים אצל המאבס מתקשים לעשות בימים אלו. המהירות שלו תגרום להרבה שחקני הגנה לצאת עליו בדאבל טים בצבע, סיטואציה בה דניס ישמח לבעוט את הכדור החוצה לשחקן כמו ווסלי מת'יוס או הריסון בארנס לשלשה פנויה.
מפני שמצב הגארדים בקבוצה של מארק קיובן הוא לא מזהיר, דניס יהיה בין המובילים בדקות לא רק בקרב רוקים אלא גם בקרב הליגה, מה שיעזור לו לנפח את הסטטיסטיקה שלו אף יותר, בל נשכח לציין שריק קרלייל יעשה איתו עבודה מצוין ויעצב אותו כפוינט גארד מצוין.
אליסף: ד'אהרון פוקס (סקרמנטו קינגס)
מבין הטופ 5 רוקיז שנכנסו לליגה השנה, לד'אהרון פוקס יש קבוצה שכיף להכנס אליה בשביל להראות המשפיע ביותר בה. פולץ לונזו בול וג׳ייסון טייטום צפופים מרוב שחקנים חזקים מסביבם, וג׳וש ג׳קסון נמצא בקבוצה שקשה להשתלב בה. פוקס כבר משוערך להיות המנהיג בקבוצה שבשנה שעברה העיפה את המאסטר הותיק שלה בוגי קאזינס, ועידן פוקס כבר קרוב מתמיד.
יאן: דניס סמית' ג'וניור (דאלאס)
דניס סמית' הוא יותר בכיוון של סוס שחור בכל הנוגע לפרס הזה, אבל יש סיכוי טוב מאוד שדווקא הוא יקבל את הפרס הנכסף. נחשב כגניבה במקום התשיעי בדראפט, בדאלאס היה כמעט שוק מוחלט שהוא נפל עד אליהם. ריק קרלייל אפילו אמר שהוא בטוח שמדובר בכישרון טופ 5 והוא לא טועה. האתלטיות שלו תעזור לו להשתלב ב-NBA מיידית, כמו הקבוצה המנוסה והחכמה שהוא מקבל את המפתחות אליה. פולץ ייאלץ לחלק את המספרים שלו בין כמה שחקנים מעולים אחרים בפילי, ובול עדיין לא הראה מה הוא יכול להציע פרט ליכולת הפליימייקינג היוצאת מן הכלל שלו. סמית', לעומתם, יכול ללא ספק להפוך לפנים החדשות של הפרנצ'ייז כבר העונה.
רון: לונזו בול (לייקרס)
זה יהיה קשה בהתחלה, עם כל העיניים לכיוונו והרבה אש עויינת, אבל זמן הסתגלות והרבה זמן עם הכדור בידיים אמורות להספיק לו כדי לקטוף את התואר במחזור עמוס בכישרון.
עלאא: מרקל פולץ׳ (פילידלפיה 76)
מרקל פולץ' הבחירה הראשונה בדראפט האחרון, יילך ראש בראש עם חברו לקבוצה בן סימונס שחזר מפציעה ומול לונזו בול וג'ייסון טייטום על התואר רוקי השנה. מרקל יינסה להוכיח להם שהוא שווה את הבחירה שלו, ויינסה לעזור לסימונס ולאמביד לקחת את פילידלפיה לפלייאוף ולנסות לעשות רעש במזרח.
אנחנו כבר לא יכולים לחכות לג'אמפ-בול הראשון!
