ז'וזה פאולו בזרה מסיאל ז'וניור, הידוע גם כפאוליניו, הגיע הקיץ לברצלונה וגרם ללא מעט הרמות גבה עם הגעתו, שכאמור האוהדים מצפים לברזילאי של ליברפול שינחת בקאמפ נאו ומקבלים במקום ברזילאי מבוגר מהליגה הסינית, אך עם פתיחת עונה טובה בליגה עושה רושם שלפאוליניו יש לא מעט כובעים לחלק למבקרים.
העונה החולפת של ברצלונה הייתה מהגרועות ביותר שחווה המועדון בשנים האחרונות. זה התחיל בהדחה ביזיונית מרבע גמר הגביע ע"י הקולצ'ונרוס, המשיך עם הפסד תואר הליגה לחבורה של זיזו לאחר שתי זכיות רצופות בתואר, עזיבתו של המאמן לואיס אנריקה, אך המהלך הדרמטי ביותר היה עזיבתו הפתאומית של ניימאר לפ.ס.ז'. שהותירה את ברצלונה אומנם עם הרבה כסף בכיס אך בלי מחליף ראוי. ואחרי עונה סוערת שכזו לנשיא ג׳וזפ מריה ברת'ומאו היה ברור שהוא חייב להביא רכש טוב על מנת לשמור על מקומו ואף יותר חשוב- לשמור על מסי במדים הכחולים אדומים, שבינתיים לא חתם על ההארכת חוזה בידיעה שכרגע הקבוצה שלו לא חזקה דיה להתמודד על כל התארים, וברת'ומאו יודע שאם לא יגיע רכש מספיק טוב השחקן הטוב ביותר בהיסטוריית המועדון עלול להתחיל לנהל משא ומתן עם מועדונים כבר בינואר.
במהלך חלון ההעברות בארסה חיפשה בנרות שחקנים שיצטרפו עליה, אך כאשר כל ה-"קולות" למיניהם מפנטזים על וראטי, קוטיניו וז'אן מיקאל סרי הקשר הנהדר של ניס, המועדון הפתיע והחתים את פאוליניו. אז אומנם הבלאגרונה החתימו את דמבלה הכשרון הצרפתי, אך בקטאלוניה קיוו לעוד שחקן בסדר גודל עולמי.
ונכון, כבודו של פאוליניו מונח במקומו ביחד עם 45 ההופעות שלו במדי הספרס ועם גביע הקונפדרציות שזכה בו עם ברזיל ב-2013, אך בואו נודה באמת- פאוליניו שחקן מבוגר יחסית (29), שהגיע מהליגה הסינית החלשה וגם כששיחק בקבוצה גדולה יותר כמו טוטנהאם האוהדים החשיבו אותו לאחד מהגרועים שהיו במועדון.
לאחר החתמתו של פאוליניו, שנתפסה כבדיחה בעיני האוהדים, גברו הקריאות לפיטוריו של הנשיא בורתומאו שהחלו עם עזיבתו של ניימאר וממשיכות בכל משחק בקאמפ נואו עם קריאות, אך בשקט בשקט פאוליניו עושה עבודה טובה לנשיא המכהן, שלמרות המשקל הרב על כתפיו, מוכיח את עצמו במגרש.
הישארו מעודכנים
פאוליניו אומנם קשר אמצע פיזי, אך כבר ב-188 הדקות הראשונות שלו בליגה כובש פעמיים ומוסיף בישול- נתונים די מכובדים לקשר 50:50.
אם לא די בכך הברזילאי מציג את היכולות הטכניות ותנועת העומק אותם אנו מכירים היטב מהנבחרת, שם מהווה שחקן מפתח חשוב בסגל של טיטה. למרות שנתונים מספריים תמיד תורמים למדד ההצלחה, הדבר הכי חשוב שפאוליניו מציג לארנסטו ולווארדה הוא החיבור המצוין עם מסי, כשבמשחק החוץ נגד חטאפה מקבל בישול גדול ממסי, ומביא 2 נקודות חשובות לכספת לאחר תנועת עומק יוצאת מהכלל. וכמו הרבה ברזילאים ששיחקו עם מסי, פאוליניו הציג משחק מסירות נהדר עם הפרעוש בשישייה נגד אייבאר, אדם שלא בקיא בחומר עוד עלול לחשוב שהם משחקים שנים יחד.
אז למרות הסכום העברה מופרך של 40 מיליון יורו, אני חושב שפאוליניו יהיה שחקן חשוב שיוסיף המון לסגל של ולווארדה וימשיך להאכיל אותנו כובעים.
