הראשון בינואר 2016, אותו יום ארור שבו מחבל פלסטיני, פתח בירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב.
באותו פיגוע נהרג אלון בקל, אוהד הפועל ירושלים.
(עמוד ההנצחה הרשמי בפייס)
אלון לא היה סתם בן אדם, הוא היה בן אדם שכל מי שפגש אותו ישר נמשך אליו, ישר רצה להיות חבר שלו, מספרים לי החברים.
אלון גם היה תמיד הראשון לעזור, תמיד ידע להגיד את המילה הטובה. הוא גם התנדב בארגוני חסד ועזרה. אחד הארגונים שהוא נהג להתנדב היה ארגון "לתת" ארגון הפועל לעזרה לנזקקים.
השבוע שוחחתי עם בחור צעיר שפגש דרך הארגון את אלון. הוא מספר לי שמהרגע הראשון שהוא דיבר עם אלון הוא התחבר אליו, ואלון שהיה מובגר ממנו בכמעט עשור, דיבר איתו בגובה העיינים, והתייחס אליו כשווה אל שווה, ומאותו יום אלון תמיד היה שולח לי מה נשמע, מה קורה, תמיד התעניין, תמיד הציע לעזור, תמיד זרק את המילה הטובה.
ותמיד אבל תמיד סיים איתו את השיחות במשפט הזה "החיים טובים". כמה קשה היה לי לאבד אותו הרגשתי כמו שאיבדתי אח הוא מספר לי.
לאורך השבוע האחרון שמעתי לא מעט סיפורים על אלון, איך אמר לי אחד החברים שלו לא באמת ידענו כמה הוא תורם ועל כמה אנשים הוא משפיע בכדור הארץ, עד אותו יום ארור גם לא ידעתי כמה הוא משפיע אלי. אבל אחרי הפיגוע באותו יום ארור, שמענו אליו כל כך הרבה סיפורים מאנשים שלא הכרנו בחיים, כמה אלון עזר להם.
לאלון גם הייתה אהבה בשם הפועל ירושלים, בהפועל ירושלים שמרו לו את הכיסא שבו הוא ישב אותו כיסא שבו אלון חגג את האליפות הראשונה של הקבוצה שלו. חבר שלו מספר לי שבאותו ערב היסטורי, אלון היה המאושר באדם שבחיים הוא לא ראה אותו ככה. לפחות הוא זכה לראות את הפועל ירושלים לוקחת אליפות הוא אומר לי.
אלון היה קשור לקבוצה בחייו וגם במותו, בשבועות אחרי שאלון נרצח פתחו הקבוצה ומשפחתו במבצע להנצחתו של אלון, במסגרת המבצע נמכרו ארבע סוגי צמידים שונים במחיר של עשר שקל לצמיד, הנושאים את דמותו של אלון לצד ציטוטיו המייצגים את דרכו ואישיותו, שמחת החיים, אהבת המולדת, השאיפה למצוינות והרצון התמידי לתרום לאחר ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.
הכסף שהגיע ממכירת הצמידים הועבר לארגון לתת,הארגון שאלון התנדב בו, לעזור למשפחות נזקקות. הדבר הכי חשוב שאפשר ללמוד מאלון, שתמיד לזכור שלפעמים אנחנו לא קולטים מה יש לנו ביד, עד שאנחנו מאבדים אותו.
אז אלון, אח ליציע, אני איבדתי אותך כמו כולם באותו יום, למרות שלא הכרתי אותך כמו הרבה אנשים בקהל, אבל תמיד הקהל בארנה יזכור אותך, תמיד.
