מצד אחד, אד בלפור היה שוער נפלא בעל אינסטינקטים נהדרים, מצד שני, כמעט כמו כל שוער שמכבד את עצמו בענף הזה, הוא היה בעל פיוז קצר וגרף לא מעט דקות עונשין. בפן השלישי שלו, לאחר פרישתו הוא הפך לאיש רב-אשכולות ומעביר את זמנו החופשי בין תריאטלון, טיס (כן יש לו רישיון לכלי טיס) ואספנות רכבים קלאסיים.
בלפור נולד וגדל בקנדה במחוז מניטובה שידוע בכמות הרבה של האיכרים הנמצאים בו. את קריירת ההוקי הוא התחיל בתחתית של התחתית לאחר שלא נבחר על ידי אף אחת מתוך 207 מועמדים של הדראפט של 1989. בלפור חתם במדי השיקאגו בלאקהוקס כשחקן חופשי בידיעה שהסיכויים להתברג להרכב הפותח שואפים לאפס. עדש היום לא ברור מה הייתה הסיבה, אבל אחרי שאת כל השנה שראשונה שלו הוא בילה בקבוצת הבת של המועדון, הוא הוזעק לפתוח את עונת הרוקי שלו ב-NHL (עונת 90-91) ונזרק היישר לעמדת השוער הפותח. "אני פשוט ראיתי שחקן שמודע למעמדו כאנדרדוג, נותן 2005 באימונים וידעתי שיש לי עם מי לעבוד" אמר עליו מאמנו דאז בשיקאגו. הוא השיג 43 נצחונות ב-74 משחקים והוביל את הליגה באחוזי הצלה, ממוצע ספיגה הנמוך ביותר וניצחונות ועד לעונת 2014-15 היה היחיד שעשה זאת עד שהגיע קארי פרייס של מונטריאול ושחזר את ההישג. עונה לאחר מכן, כבר תחת המעמד של כוכב עולה, הוא הוביל את שיקאגו לגמר הפלייאוף שם מריו למיו האגדי והפנגווינס שלו דרסו את קבוצתו של בלפור עם 4:0 ללא מענה בסדרה.
בלפור המשיך להיות שוער ברמה גבוהה אך לא ממש הצליח לבדו לסחוף את שיקאגו להישגים ולאט לאט החל לעלות אצלו תסכול של חוסר הגשמה עצמית. באותו הזמן הוא כבר הראה סדקים ראשונים באופי שלו והכיר לנו את הצד הבעייתי שלו כאשר הוא הפך לשיאן דקות העונשין של הבלאקהוקס בכל הזמנים מבין כל השוערים שלהם אי פעם כשגרף לא פחות מ-242 דקות עונש עד לאותה תקופה. לצורך ההשוואה, טוני אספוסיטו האגדי ששיחק כפליים מבלפור במדי הבלאקהוקס צבר רק 31 דקות עונשין. סדק נוסף התגלה כאשר בלפור רב עם שוער המשנה שלו, הצ'כי דומינק האשק, מה שגרם להנהלת שיקאגו לשחרר את האשק לבאפלו שם הוא הפך לאגדה בפני עצמה וביסס את עצמו בתור אחד השוערים הטובים ביותר בהיסטוריה של ה-NHL. ריב נוסף בין בלפור לשוער משנה ראה גם את ג'ף האקט מבקש שחרור משיקאגו במה שהוא הגדיר "אווירה בלתי נסבלת של עבודה כשאד (בלפור) נוכח לידך באימונים". ראשי שיקאגו כבר היו על סף שחזור המהלך כשסן חוזה התעניינה בהאקט אבל לתדהמת כולם אמרו שכנראה משהו לא בסדר עם בלפור עצמו אם הוא לא מסתדר עם עמיתיו ושלחו דווקא אותו ל"שארקס" המופתעים.
הטרייד תפס את בלפור בהפתעה והמעבר לסן חוזה איים לגמור לו את הקריירה שכן הוא הציג יכולת מחפירה במדי ה"כרישים" ושוחרר. כשחקן חופשי, הוא התחיל את הקריירה שלו מחדש והוחתם על ידי הדאלאס סטארס במהלך שנועד להציל זה את זה. בדיעבד התברר שהמהלך הזה הציל לא רק את הקריירה של בלפור אלא את דאלאס והפך את המועדון ממעמד של בשר התותחים של הליגה למועמדת רצינית לאליפות בתוך מספר קצר מאוד של שנים.
בלפור העמיד ממוצע ספיגה מדהים של 1.88 בלבד הפסיד את הסטנלי קאפ לדטרויט החזקה. שנה לאחר מכן כבר שום דבר לא עצר אותו ואת ה"סטארס", תצוגות מדהימות מול שוערים אגדיים דוגמת גרנט פויר ופטריק רואה וזכייה של הסטארס בתואר. שנה לאחר מכן הסטארס שוב הגיעו לגמר אבל הפסידו לניו ג'רזי דווילס במופע ענק של האיש ממול, מרטין ברודור.
הישארו מעודכנים
בעונת 2001-02 גם הסדקים בדאלאס החלו לבקוע וכשהסטארס שיחקו רע גם העצבים עלו. בלפור הגיע לעימות שלישי רציני בקריירה שלו עם שוער משנה, הפעם מרטי טורקו, ושוב מצא את עצמו מחוץ למועדון למרות מה שנתן לקבוצה. טורקו תפס את מקומו כשוער ראשון ולא הביט בחזרה בדרך לשבירת כמעט כל שיא אפשרי של בלפור ובלפור, בלפור הגיע לטורונטו במקום קרטיס ג'וסף האגדי והציג יכולת נהדרת במדי ה"מייפל ליפס" החלשים מה שהצליח לדחוק אותם לפלייאוף.
בפלייאוף עצמו כבר היה סיפור אחרי ולמרות משחק מטורף של בלפור שכלל 72 (!!) הצלות מול פילדלפיה, טורונטו הודחה כבר בסיבוב הראשון. במדי טורונטו בלפור השיג הישג נפלא כאשר הפך לשוער שבעל הכי הרבה נצחונות בקריירה אך הישג זה כבר נכבש מאז על ידי לא מעט שוערים אחרים. הוא שוחרר מהמייפל ליפס בתום עונת 2006-07 והגיע לתחנה האחרונה שלו ב-NHL, הפלורידה פנת'רס. בפלורידה בלפור ידע שהוא כבר בשלהי הקריירה ומגיע על תקן שוער מחליף לראשונה בחייו. וכאן נכנסה לתמונה שערורייה נוספת כאשר באחד האימונים בלפור והשוער הראשון אלכס אולד השתעשעו ביניהם בקרב תפיסות. מסיבה שלא ברורה זה נגמר בפציעה של אולד כאשר החשד הוא שבלפור תקף אותו במה שנראה מעבר ל"מכות חבריות" . פציעה רצינית יותר של אולד נתנה לבלפור את הצ'אנס להיות שוער ראשון והא לקח אותה בשתי ידיים ושיחק 37 משחקים ברצף כשוער ראשון, שיא בכל הזמנים בפלורידה.
בגיל 42 בלפור הבין שאין לו יותר מה לתרום ל-NHL והחליט בהחלטת בזק לעבור לאירופה. אם ציפיתם שיגיע לאחת הליגות החזקות, טעיתם שכן בלפור מצא את עצמו אמנם במדינה שהיא מעצמת הוקי, שבדיה, אבל צנח עד לקבוצת לקסנאדס מהליגה השניה. בעונתו היחידה בשבדיה בלפור שיאן המשחקים ללא ספיגה בכל ההוקי השבדי כאשר שמר על רשת נקייה 7 משחקים רצופים, סה"כ 251 דק' ללא ספיגה, שיא בפני עצמו. ממוצע הספיגה שלו, 1.79 שערים למשחק הינו גם כן שיא שבדי.
את סיפור חייו של בלפור ניתן לחתום בעוד מספר רגעים לא סימפטיים שהשוער חווה הן בזמן הקריירה שלו והן אחריה כאשר באחד מהם הוא עורר בהלה בבית מלון בדאלאס כשהתנדנד שיכור כלות באחת המעליות, סירב למעצר ואז הציעה לשוטרים מיליארד דולר כופר תמורת שחרורו, סכום שכמובן לא היה לו אך השפעת האלכוהול שיחקה חלק ביוזמה.
במקרה אחר הוא וחברו בפלורידה וילה פלטונן נעצרו בגין שהייה תחת השפעה חמורה של אלכוהול במקום ציבורי והתנגדות למעצר אך שוחררו עם קנס של 30 אלף דולר כ"א.
במקרה נוסף בשבדיה הוא הוחזק במעצר לאחר שאשה התלוננה עליו כי תקף אותה פיזית בתור לסופרמרקט אך לאחר מספר שעות היא שוכנעה על ידי חברו של בלפור לקבוצה לסגור את התלונה בתמורה להתנצלות פומבית ותרומה של בלפור של סכום של חמשת אלפים יורו למעון לנשים מוכות.
אז כזה היה אד בלפור, ספורטאי גדול ודמות צבעונית וחסרת רסן, לנו רק נותר לאחל לבחור מזל טוב לרגל יום הולדתו ה-53 שחל היום.
