בפרק החמישי של סדרת כתבות ההכנה לדראפט מבית היותר שלי ושל אליסף גליס, אסקר ואנתח את חמשת הרסיברים הטובים ביותר לפי הערכתי שיצוצו בדראפט שמתקרב בצעדי ענק וייערך ב-27 לחודש בפילדלפיה.
היה לי מאוד קשה לדרג את הרסיברים בעיקר בגלל התלבטות על המקום הראשון מבין שני הרסיברים הבכירים של הדראפט הקרוב. וגם על הרסיבר שיקח את המקום החמישי שניתן לשבץ בו לא מעט שחקנים.
למי ששכח ואולי לא ידע, דראפט ה-NFL בנוי כך: הקבוצה שסיימה את העונה האחרונה עם המאזן הכי גרוע היא זו שבוחרת ראשונה שחקן מכללות שנרשם לדראפט וכן הלאה. לדוגמה קליבלנד בראונס, סיימה את עונת 2005 עם המאזן הכי גרוע בליגה (15-1) ולכן היא תבחר ראשונה. יש שבעה סיבובי בחירה וכל אחת מהקבוצות תבחר שחקן אחד בכל סיבוב. ישנם מצבים שקבוצות עושות טרייד של שחקנים תמורת בחירות דראפט.
הדראפט לא נחשב דראפט חזק מבחינת רסיברים אך עדיין ניתן למצוא כמה כשרונות שיכולים להיות הכוכבים הבאים של ליגת ה-NFL.
הסבר קצר על עמדת הרסיבר (התופס): בדרך כלל שניים עד שלושה שחקנים, עומדים מרוחקים בצדדי המגרש מעט מאחורי קו ההתקפה (אחד מהרסיברים חייב לעמוד על קו ההתקפה אם הקו אינו מונה שבעה שחקנים). תפקידם לקלוט מסירות ארוכות, ולכן עליהם לרוץ במהירות אל כיוון האנד זון תוך כדי השתחררות מהשחקן המגן עליהם.
הישארו מעודכנים
והנה, הדירוג:
5. כריס גודווין, פן סטייט, #12
לא הרבה אנשי פוטבול היו מכניסים את גודווין לחמשת הרסיברים הטובים ביותר בדראפט הקרוב אך אני חושב שהוא הולך להיות הפתעה נעימה לקבוצה שתבחר בו. גודווין מגיע ממכללה חזקה מאוד ואני מאמין כי זאת הסיבה לכך שהמספרים שלא לא מאוד מדהימים. לגודווין יש הכל אבל לא הרבה מהכל, הוא מהיר מעל הממוצע אבל לא מאוד מהיר, הוא די זריז וגם די חזק.יש לו יופי של מבנה גוף טוב וגדול (מתנשא לגובה של 1.85 מטר ושוקל כ-94 ק"ג). יש לו הטעיות טובות מאוד ומשחק רגליים משובח, משנה כיוון מהר מאוד ומומחה בדאבל מובס מה שעוזר לו לזרוק את הקורנר. הוא יחסית אתלט וזה עוזר לו עם זריקות קשות. בנוסף, גודווין הוא מהשחקנים שהקווטקבק פשוט יכול לסמוך עליו לזרוק את הכדור לכיוון שלו וגודווין כבר יעשה את העבודה.
החסרונות של גודווין הם: הוא תופס בצורה מאוד לא חלקה, מבזבז המון זמן על השתלטות מלאה על הכדור והמעבר שלו בין תפיסה לריצה חייב שיפור. חיסרון נוסף הוא הידיים הלא יציבות שלו, לא פעם ולא פעמיים קרה שגודווין השמיט כדור חשוב. הוא צריך להכניס יותר אגרסיביות ואנרגיות במשחק שלו ויותר לתקוף את הכדור.
לסיכום: אני מאמין כי לגודווין יש את היכולות על מנת לפתח את עצמו להיות תופס ברמה גבוה והוא יכול להיות רסיבר 2 מועיל וטוב. יש לו נתונים גופניים די מרשימים והוא צריך ללמוד איך להשתמש בהם ביותר חוכמה. להערכתי הוא הולך להיבחר בסיבוב השלישי אחרי כמה רסיברים שלא נכנסו לדירוג שלי.
4. קורטיס סמואל, אוהיו סטייט, #4
השחקן שמגיע מאחת המכללות הכי חזקות שיש הוא גם אחד השחקנים הכי לא מוערכים בדראפט הקרוב בעייני, סמואל שמשחק גם כרסיבר (תופס) וגם כרנינבק (רץ) הוא הדוגמה הכי קלאסית שיכולה להיות למונח "נשק כפול" שיכולה להיות. הוא התחיל להוות תפקיד משמעותי באוהיו רק בעונתו האחרונה בשל ריבוי הכוכבים ששיחקו באוהיו סטייט בעמדות אלה והוא סגר את עונה זו עם 450 יארדים בריצה ו-550 בתפיסה.
סמואל בעל מבנה גוף קטן (1.80 מטר ו-91 ק"ג) אך הוא חזק ושרירי והגודל שלו הוא דווקא יתרון מסויים בתפקיד שבו הוא משחק. הוא מעולה במצאית חורים בהגנת איזורית, הוא מצליח להיות פנוי קרוב מאוד אל הסקרימאג' (קו ההתחלה של המהלך) למרות העומס שיש באיזור, הוא מטרה נוחה לקווטארבאק. מתפנה מצויין גם כשהוא רץ את הראוט שחוצה את המגרש מימין לשמאל. וכל זה אפילו לאי בזכות המהירות המרשימה שלו. סמואל גם יודע לרוץ ראוטים לעומק בזכות המהירות הזאת אבל שם הוא פחות חזק כי אין לו ידיים מספיק יציבות. הוא טוב מאוד גם בתור רנינבק בריצות שהם מחוץ לפוקט ומאפשרות לו להשיג תאוצה וברגע שיש לו מרחב אז קשה מאוד להפיל אותו בגלל הזריזות שלו אך גודלו הקטן יקשה עליו להמשיך לשחק בעמדת הרץ ב-NFL ולדעתי הוא הולך לשחק בעיקר כסלוט רסיבר.
החיסרון של סמואל הוא הידיים הלא יציבות שלו, הוא מרבה להפיל ולא לתפוס כדורים קלים ובתפקיד הסלוט רסיבר זו עלולה להיות בעיה קשה מבחינתו. התפיסות שלו מאוד לא חלקות ובעיקר שמוסרים לו לעומק לוקח לו יותר מדי זמן להשתלט בצורה מלאה על הכדור ועד אז כבר בא שחקן הגנה ומפיל אותו.
לסיכום: סמואל זה שחקן שיודע להטריף את ההגנות, אם יתנו לו את הכדור במקום האחרון הוא כבר ידע איך להשיג מזה יארדים ובמהלך תקופת המכללות שלו שמתי לב להרבה שחקני הגנה מעולים שפשוט לא הצליחו להסתדר איתו כדוגמת ג'בריל פפרס במשחק המסורתי בין מישגין לאוהיו שסמואל הכריע את המשחק הזה עם ריצת טאצ'דאון נפלאה, הוא הרסיבר השני הכי מהיר במחזור הדראפט הקרוב אחרי ג'ון רוס. עם כל זה, לסמואל יש לא מעט חסרונות שיקשו עליו להפוך לרסיבר מוביל ב-NFL ובלי מאמן שידע איך להוציא ממנו את המיטב הוא פשוט יתבזבז. לפי הערכתי הוא שווה סוף סיבוב ראשון אבל אני מאמין שהוא יבחר בסיבוב השני.
3. ג'ון רוס, וושינגטון, #1
ג'ון רוס הוא הרסיבר הכי מהיר בדראפט הקרוב, ובפער. בקומביין שלו הוא שבר את השיא של ה-40 דאש עם ריצה ב-4.22 שניות ובכך פרץ לתודעה כאחד הרסיברים הבולטים בדראפט הקרוב. הוא קטן מאוד (גובהו 1.80 מטר ומשקלו 86 ק"ג), דבר שעוזר לו בכל עניין המהירות והזריזות וזה הוא מאוד מזכיר את טאבון אוסטין של הראמס. רוס יודע כיצד לנצל את המהירות הבאמת חריגה שלו בצורה מעולה. בגלל המהירות שלו, הקורנים ששומרים עליו מרבים לקחת ממנו 10 יארד הפרש וכך יוצא שבעשרת היארדים הראשונים שלו הוא פנוי לגמרי והופך בעקבות זה למטרה מאוד נוחה בשביל הקווטרבק שלו. האיום הממשי של רוס הוא הריצה שלו לעומק ובכך הוא מהווה איום גדול כתופס לעומק בזכות המהירות שלו וגם כתופס בטווח קצר. בנוסף לזה שהוא מאוד מהיר הוא גם זריז וחותך חד עם הטעיות,הוא מעולה בהפרדה מהשומרים שלו ומתפנה בקלות. יש לו ידיים טובות ויציבות והוא אינו מרבה להשמיט כדורים. רוס הוא גם שחקן ספיישל טים מעולה ומחזיר בעיטות מסוכן מאוד.
החיסרון המרכזי של רוס הוא החוסר שלו בפיזיות ובעוצמה, הוא לא עושה תפיסות על השומרים שלו ואם הוא לא מצליח להתפנות ולהשיג מרחב הוא כנראה פשוט לא יתפוס. חיסרון נוסף של רוס הוא שהוא מרבה לעשות טעויות מטופשות שפשוט לא מתאימות לרמה הגבוה שלו, הוא מרבה לאבד את מסלול הכדור באוויר שזה פשוט דבר שלא יכול לקרות לו.
לסיכום: מפלצת של מהירות ומסוכן מאוד במסירות לעומק, הקבוצה שתבחר בו תוכל להינות גם מהיכולת הגבוה שלו בספיישל טים כמחזיר בעיטות נהדר, גם כתופס לעומק כשהקבוצה רוצה לפתוח את המשחק וגם כתופס בטווח הקצר שמשיג יארדים אחרי התפיסה. הוא מאוד קטן ולא חזק מה שהופך אותו למוגבל בהרבה מאוד בחינות ולהערכתי הוא יבחר בסיבוב הראשון למרות שאני מאמין שהוא לא יצליח להיות רסיבר מוביל ב-NFL וישמש את קבוצתו בדברים מאוד ספציפים.
2. קורי דייוויס, ווסט מישיגן, #84
קורי דייוויס הוא גם בעייני רבים הרסיבר הטוב ביותר בדראפט הקרוב ולא קשה להבין למה. דייוויס שמגיע ממכללה בינונית ומעלה אבל מקונפרקס חלש מאוד (FBS) היה חלק גדול מאוד בדריסה של ווסט מישיגן את ה-FBS. לדייוויס יש 52788 יארדים בכל ארבעת השנים שלו בקבוצה וזהו השיא של יארדי תפיסה בקריירה בכל הזמנים ב-FBS. ה-52 טאצ'דאנים שתפס בקריירת הקולג'ים שלו מציבים אותו במקום השני בכל הזמנים. הוא אתלט על, הוא חזק, מהיר וזריז ובעל מבנה גוף גדול ושרירי ( גובהו כ-1.91 מטר ומשקלו כ-97 ק"ג). דייוויס הוא בלתי ניתן לעצירה אחרי תפיסה והוא מרבה להשיג הרבה יארדים. יש לו תפיסה חלקה מאוד, הוא תופס בלי להאט ובלי לאבד שליטה. מה שרואים אותו עושה הרבה מאוד בקריירת הקולג'ים שלו זה להפוך מסירות קצרות לטאצ'דאון בעזרת התפיסה החלקה שלו ובעזרת המהירות והעוצמה שלו שהופכת אותו לשובר תאקלים מצויין. לא פעם ולא פעמיים דייוויס תפס מסירה קצרה, עשה כמה הטעיות וגרם למגנים לפספס אותו בכמה מטרים טובים. דייוויס גם יודע לתפוס כדורים קשים והוא מטרה טובה גם באנדזון. דיוויס גם מאוד חותך חד ומומחה בלהשאיר את השומר שלו מאחורה. המהירות שבה הוא עובר מלתפוס את הכדור היא פשוט מדהימה ונעשת בצורה החלקה ביותר שאפשר.
החיסרון של דיווויס הוא המכללה ממנה הוא מגיע, עד היום היו לא מעט מאוד מפגשים עם מכללות חזקות ועם שחקנים שהולכים לשחק ב-NFL וגם כשהוא שיחק מולם הוא היה פחות טוב מבדרך כלל. הוא טוב מדי בשביל ההגנות ששיחקו נגדו ולשפוט אותו על פי המשחקים איתם זה לא הגיוני ולכן למרות שהוא נראה בלי שום ספק כמו הרסיבר הטוב ביותר בדראפט הקרוב, הרבה סימני שאלה עפים מעל הראש שלו מבחינתי.
לסיכום: דייוויס נראה כמו הרסיבר הכי שלם במחזור הדראפט הקרוב, הוא אתלט והוא באמת נראה כמו התופס שמסוכן בגכל מקום. זה שהוא בא ממכללה קטנה יחסית שמשחקת מול קבוצות מאוד חלשות מעורר אצלי הרבה חששות לגבי איך הוא יתמודד מול הגנות ה-NFL.
1. מייק וויליאמס, קלמסון, #7
הרסיבר המוביל של האלופה מקרליינה הוא הרסיבר הטוב ביותר שמגיע ממחזור הדראפט הקרוב וזה בגלל סיבה אחת עיקרית, טכניקת התפיסה שלו. הוא מגיע ממכללה מאוד חזקה ורק בשנתו האחרונה הוא הפך לרסיבר המוביל של הקבוצה למרות שגם לפני זה הוא לקח חלק אבל לא גדול. וויליאמס היה אמור להיכנס לדראפט כבר בעונה שעברה אך במשחק הראשון של העונה שעברה הוא נפצע והחמיץ את כל העונה, בעונת 2016 וויליאמס חזר והפציץ עם 98 תפיסות ל-1361 יארדים ו-11 טאצ'דאונים. כשהוא שובר את כל השיאים האפשריים של קלמסון. בנוסף לזה, וויליאמס היה אחד הגורמים החשובים בניצחון של קבוצתו באליפות וגם בגמר כשקלמסון הפתיעה את אלבמה החזקה.
ועכשיו לניתוח: וויליאמס הוא מהתופסים האלה שהם לא מאוד מהירים, לא מאוד זריזים ולא מאוד אתלטים אבל למייק וויליאמס פשוט יש את זה. האגרסיביות והאנרגיות שאיתם הוא תוקף את הכדור מפצים על החוסר שלו בעוצמה. הוא רסיבר די גדול (מתנשא לגובה של 1.91 מטר ושוקל כ-93 ק"ג) והוא מנצל את הגודל שלו נפלא במאבקים על הכדור עם הקורנר. וויליאמס מתמחה בכמה דברים שעושים אותו כל כך טוב מבחינה טכנית, הדבר הראשון הוא שלקורנר מאוד קשה לצפות מה הוא יעשה, לוויליאמס יש תגובות מהירות מאוד ולקורנרים קשה מאוד לעקוב אחריו ולצפות אותו. הדבר השני הוא מיקום, וויליאמס יודע להתמקם מצויין ולשים את עצמו בין הקווטרבק לבין הקורנר. וויליאמס הוא התופס המועדף על כל קווטרבק בגלל שהוא פשוט יודע לעשות את כל העבודה השחורה בעצמו ולשים את עצמו במקום המושלם בשביל הקווטרבק. ההיתרון המרכזי של וויליאמס הוא כישורי התפיסה שלו, במהלך העונה האחרונה וויליאמס תפס מסירות פשוט לא הגיוניות כולל כמה תפיסות מדהימות ביד אחת. התפיסות שלו חלקות לגמרי והוא ממשיך לרוץ ישר אחרי התפיסה כאילו לא קרה כלום. בנוסף, יש לו ידיים מאוד יציבות והוא כמעט ולא משמיט כדורים.
החיסרון של וויליאמס כמו שאמרתי הוא הנתונים הגופניים שלו, הוא לא אתלט ( במונחי NFL) וגם לא מספיק מהיר בשביל לחלוף על פני קורנר. למרות מבנה הגוף הגדול שלו, וויליאמס גם לא מספיק חזק וזה דבר שהוא צריך לעבוד עליו. חיסרון נוסף שאני קצת מודאג בגללו הוא פציעות, בגלל החוסר שלו בנתונים גופניים מרשימים הוא עלול להיפצע לא מעט כמו שכבר קרה לו בתחילת עונת 2015.
לסיכום: הוא לא אתלט אבל הוא יודע איך להשתמש בגוף שלו מצויין ויש לו את היכולת תפיסה הכי טובה מבין התופסים בדראפט הקרוב. הוא מאוד מזכיר לי את קיינון אלן מהצ'ארגרס ויש לא מעט רסיברים שדומים לו בסגנון המשחק והצליחו מאוד ב-NFL. הוא הולך להיבחר בסיבוב הראשון ומעניין לראות אם הוא יבחר ראשון מבין הרסיברים או שזה יהיה דווקא דיוויס.
לכתבות הנוספות בסדרה:
