התפקיד הכי חשוב על המגרשת לדעת רבים הוא של השוער אז מה טוב אם אתה מצליח לפתח אחד מגיל צעיר שיסגור לך את הפינה בהרכב הפותח לאורך כמעט שני עשורים. הוא אמנם עדיין לא עשה זאת אבל הוא בהחלט בדרך לשם, תכירו בבקשה את שוערה של צסק"א מוסקבה, איגור אקינפייב שמצד אחד ידוע בתור מומחה פנדלים אבל מצד שני יכול לספוג שערים בלתי מחייבים.
אקינפייב נולד בעיירה וידנויה שבאיזור מוסקבה וכבר בגיל 4 נשלח על ידי אביו לאקדמיית הכדורגל של צסק"א, שם מגיל צעיר הוא התאהב בתפקיד השוער ויישם אותו באופן מושלם. את הופעת הבכורה שלו במדי צסק"א הוא ערך בגיל 16 מול קרילייה סובייטוב ולא הראה לרגע סימני התרגשות או לחץ כאשר הדף פנדל במהלך המשחק בדרך לניצחון 2:0. את הפריצה להרכב הראשון הוא עשה בעונת 2003 כאשר השוער הראשון וניאמין מנדריקין הפגין יכולת חלשה. אקינפייב הוכיח שהוא עדיף על ולדימיר גאבולוב, השוער שכולם היו בטוחים שייקח את אפודת השוער הראשון ובכך ביסס את עצמו בגיל 17 בלבד בתור השוער הבכיר של מועדון פאר הרוסי. בעונתו הראשונה זכה אקינפייב בטרבל כאשר לקח דאבל מקומי (אליפות וגביע) וקינח עם גביע אופ"א, הישג נפלא עבור הקבוצה הרוסית ושוערה בן ה-19 דאז.
באותו הזמן קיבל אקינפייב את זימון הבכורה לנבחרת ושיחק בהפסד 3:2 לנורבגיה במשחק ידידות בגיל 18 ו-20 יום ובכך הפך לשחקן הצעיר ביותר שלבש את המדים הלאומיים. אחרי פציעה לא קלה של ויאצ'סלאב מלאפייב, הוא הפך לשוער הראשון של הנבחרת בגיל 19 למרות שכבר היה חבר סגל הנבחרת (כשוער שלישי) ליורו 2004. עוד לפני שמלאו לו 20 אקינפייב זכה בתואר "זווזדה" (כוכב ברוסית) לשחקן המצטיין של אותה עונה ברוסיה והכל היה נראה כאילו העלייה המטאורית שלו לגדולה בדרך. בשלב הבתים של ליגת האלופות אקינפייב שמר על רשת נקייה 362 דקות בעונת 2006-2007 עד שריקרדו קווארסמה מפורטו הכניע אותו מה שפתח רצף מדהים של 43 משחקים שהוא לא מצליח לשמור על רשת נקייה במפעלים האירופיים כאשר חלק מהשערים מגיעים באשמתו הישירה, נתון שמכתים במעט את הקריירה המקומית הנפלאה שלו. במאי 2007 הגיעה נקודת מפנה נוספת בקריירה של איגור והיא הייתה די טראגית. השוער נפגע בצורה לא פשוטה בברכו והרופאים, שעשו כל מאמץ להכשירו כמה שיותר מהר, נאלצו לצאת עם ההודעה שצסק"א הכי פחדה ממנה-אקינפייב ייעדר כ-4 חודשים, כלומר גמר את העונה ולא בטוח שיפתח את העונה שאחרי גם במחזור החמישי-שישי. הוא ניסה לחזור למשחק מול ישראל אבל ברגע האחרון לא עבר את מבחן הכשירות ובכך היה צריך להרוויח את מקומו בנבחרת מחדש שכן גאבולוב ומלאפייב שיחקו לא רע ונתנו כאב ראשון חיובי לחוס חידינק בבחירת השוער הראשון. הוא נכנס לסגל הנבחרת ליורו 2008 ובמשחקי ההכנה האחרונים לקראת הטורניר הפגין יכולת שיא מה שגרם לחידינק לתת לו את אפודת השוער הראשון בחזרה. אקינפייב גמל למאמנו בכך שבשורה של משחקי שיא הוביל את הנבחרת עד לחצי הגמר של הטורניר שם הם כבר לא יכלו לגבור על גרמניה החזקה. בשנים שאחרי, צסק"א החלה לדעוך בליגה כאשר הכוח העולה זניט ורובין קזאן הכתיבו את הקצב. היכולת של אקינפייב החלה גם היא להיפגע ולא מעט שערים נכנסו לרשתו באשמתו הישירה, לצד כמובן הצלות מדהימות במקרים אחרים. הוא אמנם נכנס לסגל ליורו 2012 אבל המאמן ההולנדי דיק אדבוקאט העדיף לפתוח עם מלאפייב מזניט בזמן שרוסיה הודחה כבר בשלב הבתים. אקינפייב המשיך להתרכז בקריירה בצסק"א ולמרות שבזירה האירופית הוא עד היום לא מצליח למשור על רשת נקייה מאז אותו גול של קווארסמה ב-2007, הוא הוביל את צסק"א לעד אליפות מקומית ובמאי 2014 עקף את לב יאשין האגדי ברשימת השוערים ששמרו הכי הרבה פעמים על רשת נקייה בליגה הרוסית ובנובמר 2015 עלה למקום הראשון של אותה טבלה. אקינפייב קיבל את הזימון למונדיאל בברזיל ואת אפודת השוער הראשון לפני סרגיי ריז'יקוב ויורי לודיגין אבל במשחק הפתיחה מול דרום קוריאה, טעות איומה שלו סידרה ללי קיון-הו את הראשון כאשר הרוסים השוו מאוחר יותר.
לאחר מכן הגיע הפסד די צפוי לבלגיה ובמשחק האחרון, כאשר ניצחון רוסי מול אלג'יריה היה מעלה אותם בזמן שכל תוצאה אחרת הייתה מעלה את האלג'יראים, אקינפייב ספג בדקה ה-60 את שער השוויון מראשו של איסלאם סלימני במה שהיה נראה יציאה מאוד מהוססת לכדור נייח. רוסיה הודחה והקריאות להדחתו של אקינפייב והצבתו של יורי לודיגין בין הקורות לקמפיין הבא החלו לעלות. לודיגין אכן החל לקבל יותר קרדיט, אבל במשחק מוקדמות יורו 2016 בין רוסיה למונטנגרו אקינפייב היה זה ששיחק, כלומר ניסה לשחק. כבר אחרי 27 שניות מפתיחת המשחק נזרקה מהיציע המונטנגרי אבוקה שפגעה ברגלו של השוער כאשר אחת נוספת שעפה 8 שניות לאחר מכן עשתה את דרכה היישר לראשו. המשחק נעצר ללא פחות מחצי שעה כדי לטפל ולפנות את השוער שהגיע לבית החולים בפודגוריצה עם כוויות בצוואר וזעזוע מוח.
הרבה אפשר לומר על השוער הזה, שלצד הצלות גדולות חוטף שערים שטותיים, הוא אמוציונלי, ולא תמיד לטובה כמו שיזכור בוודאות חלוצה לשעבר של ספרטאק מוסקה, וולינגטון, שעלה לכדור גובה עם השוער דחף אותו קלות וגרם לו לנחות לא טוב על הרגל מה שגרם לפציעתו של אקינפייב והורדתו על גבי אלונקה מהמגרש. תוך כדי שהוא על האלונקה הוא שכח מהכאבים בברך הפצועה (שהשביתו אותו למספר לא מבוטל של משחקים) והתרכז בלשלוח מבט מאיים ואצבע כלפי וולינגטון תוך כדי שהוא מסנן "יא טבייה אוביו סוקה" (אני ארצח אותך, שר***ה!). מצד שני הוא גם יודע להשרות שקט ברחבה, מנווט את ההגנה הקבועה שלו בצסק"א וגם בנבחרת עושה סדר ולא בכדי כך גם זכה לסרט הקפטן בקבוצה ולפרקים גם במדים הלאומיים.
הישארו מעודכנים
כעת, איגור עדיין בצסק"א, הוא רק בן 31, שזה צעיר יחסית לשוער, יש לו 360 הופעות ליגה, כולן כמובן במדי צסק"א והוא רחוק רק 95 הופעות מלשבור את שיאו של סרגיי סמאק להופעות ליגה ברוסיה, עניין של 3 עונות עבור שוער. בנבחרת הוא עומד על 96 הופעות כאשר השיא שייך לסרגיי איגנאשביץ' ועומד על 120 כלומר עד 25 הופעות במדים הלאומיים וגם השיא הזה יישבר, עם קצת רצון ועם הרבה יכולת, כמו שאקינפייב רגיל בשיאו ולא כמו שהוא היה נראה במונדיאל האחרון, איגור בהחלט יכול לסגור מעגל ולהפוך לאגדת כדורגל ברוסיה. מה שבטוח, שאת הנעליים, יותר נכון הכפפות, הגדולות שהוא ישאיר אחריו לאחר פרישתו יהיה קשה מאוד למלא באופן מושלם.
