עם קריירה מקצוענית של חמש עונות בלבד, 216 סנטימרים ו-19 קליעות עונשין מוצלחות במשחק אחד, נייט האפמן היה אחד הזרים שהכי התחברו למכבי ת"א וזו למרות ששיחק בה שלוש עונות בלבד. השבוע, הוא היה צריך לחגוג יום הולדת 42, אבל מחלת הסרטן לקחה אותו מאיתנו – אז הגיע הזמן לעשות כבוד, להיזכר ולאחל מזל טוב לשחקן יחיד ומיוחד.
נתניאל "ניט" האפמן נולד ב 2.4.1975 במישיגן ואת קריירת המשחק שלו החל בגיל 18 בתיכון לנסינג, וכבר אז הרשים עם ממוצעים מדהימים של 29.8 נק', 14.5 ריב' ו-6 חסימות (!) למשחק. אחרי שנתיים, החליט להתקדם ועבר לשחק במכללת סנטרל מישיגן וגם שם הצליח להתבלט עם 17 נק' ו-11 ריב' בממוצע למשחק. אחרי ניסיון לא מוצלח להשתחל לליגת ה-NBA עם חוזה ניסיוני בקליפרס ועוד עונה ב D-LEAGUE, האפמן החליט לעזוב את ארה"ב ונחת בפואנלברדה הספרדית. גם שם האפמן המשיך להצטיין ולהציג ממוצע דאבל-דאבל בעונת 98-99.
נעזוב לרגע את האפמן ונדבר על מכבי ת"א של אותה תקופה. שנות ה-90 היו שחורות במיוחד מבחינתה של הקבוצה שלא זכתה בגביע משנת 81' ואפילו לא הגיעה לגמר משנת 88'. גם בליגה שנות ה-90 זכורות לרעה מבחינת מכבי אחרי איבוד אליפות היסטורי כבר בחצי הגמר לגליל עליון. בשנת 1998 החל המפנה, פיני גרשון מונה למאמן אחרי שהיה אויב המערכת במשך שנים ושנה לאחר מכן מינה את דייויד בלאט, מאמן צעיר בתחילת דרכו, להיות עוזרו. בקיץ 1999 צפה דייויד בלאט במשחק של פואנלברדה הספרדית במטרה לקבל רושם משחקן בשם פראסוביץ', אבל הבלונדיני הגבוה צד את עיניו. בלאט וגרשון צפו בענק הזריז והחליטו להחתים אותו בקבוצה, והשאר – היסטוריה.
כבר בעונתו הראשונה במכבי, האפמן הוביל אותה לגמר היורוליג כשבדרך, באחד המשחקים החשובים של הקבוצה נגד בולוניה האיטלקית, הוא מציג 100% מהעונשין עם 19 מתוך 19 ו-29 נק' בסה"כ, דבר נדיר ביותר בשביל שחקן בממדיו. מכבי הפסידה באותה עונה בגמר לפנאתנייקוס של עודד קטש אבל זה לא היה הסוף. בעונה שלאחר מכן, השתיים נפגשו שוב בגמר בפריז, והפעם הצהובים ניצחו והחזירו את גביע אירופה לתל אביב אחרי 20 שנות בצורת. האפמן, סיים את עונה אותה בתור ה-MVP באירופה (17.9 נק' ו-8 ריב' למשחק), MVP של הליגה הישראלית (מכבי סיימה עם דאבל מקומי) ועם התואר "האמריקאי הטוב באירופה". את עונתו האחרונה במכבי, תחת בלאט כמאמן ראשי, סיים האפמן כשהוביל שוב את מכבי לפיינל פור אך הפעם הצהובים נעצרו בחצי הגמר על ידי, אתם יודעים, פנאתנייקוס.
המשך הקריירה של האפמן היה הרבה פחות מוצלח, הוא אמנם הגיע לטורונטו, אך לאחר 7 משחקים בלבד חווה פציעה קשה בברכו שגרמה לסיום דרכו בקבוצה. האפמן ניסה שוב את מזלו בשנת 2004 כשחתם על חוזה קצר בפזארו האיטלקית, אך גם שם לא עבר את מבחני הכשירות ונאלץ לפרוש בגיל 29 בלבד.
בחודש ספטמבר 2015, האפמן סיפר חשף בפני התקשורת את הנורא מכל. האפמן סיפר שחלה בסרטן בשלפוחית השתן שהתפשט גם לכליות ולריאות, ושמדובר במחלה סופנית וחשוכת מרפא. האפמן ידע שלא יצליח לנצח את המחלה וסיפר שנותרה לו שנה לחיות, אבל חודש בלבד לאחר מכן, ב-15 באוקטובר נייט האפמן הלך לעולמו והותיר אחריו אישה וילד.
אז כמו שהבנתם, אפשר לדבר מפה ועד הודעה חדשה על יכולותיו המקצועיות של האפמן, אבל האמת היא שהיו במכבי טובים יותר ממנו ואולי גם יהיו, אבל טובים כמוהו? למכבי יהיה קשה למצוא. תכונתו הגדולה ביותר של האפמן, כך מספרים, הייתה שהוא לא היה מבחין בין משחק ליגה שגרתי ובין משחק בבולוניה על עונה שלמה, הוא נשאר אותו שחקן שקט, רגוע ובעיקר אחד כזה שסוחף אחריו את חבריו לקבוצה וכמובן, את האוהדים.
