הפועל באר שבע ממשיכה להיות קבוצה דומיננטית ומאוזנת. היא צירפה בשבועות האחרונים שני שחקנים – את המגן השמאלי הזר מיהאי קורבוט, קבלן התארים ההונגרי מדברצן, ואת ההבטחה מיכאל אוחנה שהגיע עבור סכום די משוגע במונחים ישראלים. מה שהעלה את תג המחיר הוא כמובן ההצעות שקיבל עבורו הסוכן מקבוצות בחו"ל. בנוסף, היא מנצלת את העובדה שיריבתה הישירה קיבלה יריבה קשה יותר בדמות בית"ר ירושלים (משחק שהסתיים בתיקו) ומסיימת עם 3 נקודות בכיס ועם 7 נקודות, בצורה זהה למכבי תל אביב, אבל עם הצגת הגנה משמעותית יותר ביחס שערים עדיף (1-5, לעומת 4-7 של מכבי תל אביב). זאת לאחר ניצחון 3-0 על סכנין בבית. אין ספק, ההגנה הזו יכולה להיות ההבדל בטווח הארוך.
מיכאל אוחנה פתח בהרכב, אבל ייקח לו זמן להשתלב עם הקבוצה. אף אחד לא מצפה מהכישרון בן ה-20 להיות על תקן התינוק שלומד לשחות בפעם הראשונה. הוא עוד ישחק הרבה משחקים עבור הקבוצה שלו, שחווה בפעם הראשונה עונה אירופית אמיתית, בה בשלושה שבועות ישחקו הבחורים של בכר ב-6 משחקים. זוהי התבגרות נוספת של הקבוצה שיודעת מה היא רוצה ומהן הציפיות מהסגל. אם מישהו הופתע מהמהלך של רכישת אוחנה, הרי שיש בכך היגיון ברור. מליקסון הוא שחקן שנפצע לא מעט בעבר, ובעונה כל כך עמוסה, כששחקן העונה שעברה מתקרב לגיל 35 צריך כל כישרון שרק אפשר, ולאוחנה יש הרבה מזה.
אין בסגל של באר שבע שחקן מרכז שדה התקפי מלבד אוחנה שיכול להכנס לעמדה של מליקסון. זה היה חור גדול בפאזל של בכר, והרכישה הזאת תצדיק את עצמה בעתיד. גם בזכות דמי השבחה שייכנסו במכירה עתידית של השחקן. בינתיים המאור השני, בוזגלו ממשיך את המומנטום החיובי שהחל באלוף האלופים. הוא השלים 90 דקות, והיה השחקן הבולט על המגרש יחד עם נוואקמה כמובן, שהשלים צמד. את אחד השערים בישל בוזגלו. מאור מתחיל להבין את מקומו, כשחקן הדומיננטי המחליף של בכר. לא מן הנמנע שהוא יקבל יותר דקות בתקופה הקרובה, במידה וימשיך לשחק ברמה גבוהה. הוא נראה חד מאוד, ואין ספק שעם הכישרון שלו הוא ראוי להוביל קבוצה דומיננטית ולשחק בנבחרת.
לא כל כך מהר ניתן לצלוב שחקן ולהעלות אותו על המוקד. הרבה שחקנים החמיצו פנדל או כמה ברצף; זה לא הפך אותם ללוזרים בין לילה. כך גם בוזגלו; אין ספק כי הוא עדיין אנדרייטד. העניין הוא שבשביל שיעריכו אותו, הוא זקוק להמשכיות, למספרים. הוא צריך להמשיך להוכיח אותו, כי הזיכרון קצר והכדורגל הוא משחק אכזרי של מספרים ושל מומנטום. הוא גם יודע מי "מתמודדים" נגדו על אפודת ההרכב. כולם יקבלו דקות, כי בכר זקוק לכולם, והנה – כבר היו כמה פציעות משמעותיות, זו של מליקסון וזו של ברדה. ועד כה, צריך להגיד מילה טובה על הוכחת היכולת בזמנים חשובים של שחקן שבכר בסופו של יום נותן לו את המפתחות בליגה, שזה הלחם והחמאה של האלופה, עם כל הכבוד להילה סביב משחקה של באר שבע בסן סירו ביום חמישי. כי שם כל תוצאה תהיה סבירה, גם הפסד 3-0. אבל בליגה כל תוצאה מלבד ניצחון משפיעה על המשך דרכה של הקבוצה גם באירופה בשנה הבאה.
במשחק עצמו שוב ראינו את באר שבע מופיעה במחצית השנייה. זאת הופכת להיות מגמה, ועד כמה שזה גורם להיראות כמו קבוצה אלופה במומנטום זה עדיין נושא לדאגה. לא בכל משחק מחצית אחת תספיק; ולא רק נגד אינטר או סאות'מפטון או אפילו נגד מכבי תל אביב. באר שבע צריכה ללמוד לשחק מהרגע הראשון, להיות בדריכות. לדעת לנצח משחקים ולא בשיניים, לא בגלל ירידה באינטנסיביות של היריבה. היא תצטרך לשלוט בקצב, מה שבהחלט עשתה משחק שלם נגד סכנין ביום שבת, ולדעת לייצר יותר הזדמנויות. כי את הניצול שלהן יש לה, היא מבקיעה שערים גם נגד הגנות מורכבות ויציבות, כמו נגד סלטיק או נגד אולימפיאקוס. יש לה מרכז שדה חזק מאוד, הגנה מצוינת ושחקני התקפה מאוזנים, שמשלימים אחד את השני.
הישארו מעודכנים
אם נגיד מילה על נוואקמה, הרי שהחלוץ הקיצוני בהחלט מראה יכולת נדירה. אמנם פה ושם יש לו החמצה, זה קורה אפילו למסי. אבל הוא זר ברמה הכי גבוהה שיש, ממש מעל הליגה. הוא אקס פקטור, וגם כשרואים את היריבות קשה לא לבחור את באר שבע כבר בשלב הזה כמועמדת הבכירה לזכות שוב באליפות. בטח כשבכר נמצא על הקווים. הקבוצה הבשילה, היא רעננה וחיונית ואין לה בעיה לשחק 90 דקות ברמה גבוהה. רק חסר להגביר קצב במחציות הראשונות ולא לחכות להיות עם הגב אל הקיר כדי לעשות קאמבק.
ביום חמישי תהיה זו אופרה אחרת. אם נגד סלטיק פתח בכר בשלושה בלמים, והצטער, נקווה שהוא לא יחזור על הטעות הזו ויעבה את מרכז השדה הדומיננטי שלו, כי לנסות ולעצור את ההתקפות המהירות של אינטר שהתחזקה בצורה משמעותית העונה. כל משחק כזה הוא ניסיון מצוין עבור השחקנים של האלופה. ואין ספק שמה שלא יהיה בסן סירו, באר שבע את שלה באירופה השנה כבר עשתה. מכאן כל תוצאה חיובית היא בונוס. בליגה, לפחות, היא שוב במקום הראשון.
הרכבים –
ב"ש – גורש, ביטון, צדק, ויטור, תורג'מן, בוזגלו, ראדי (גם כן בישול), הוגו, אוחנה, וואקמה, שהר.
סכנין – קאנדיל, עוסמאן, סלח, פאס, וונדרסון, אנטוניו, סגאס, לקס, נסאר, ז'אורז'יניו, נוורו.
