כתבתם של נתיב כפרי ונועם ברדא
אחרי שלושה מחזורים בלבד, נראית הפרמייר ליג כמו מרוץ תלת-ראשי של שלוש קבוצות, כולן מושלמות, וכולן נאבקות על התואר. אלה הן צ'לסי, מנצ'סטר סיטי ומנצ'סטר יונייטד. אחרי השנה המשונה שעברה על הכדורגל האנגלי, חוזרות כל שלוש האלופות הקודמות למקומן הטבעי. הטרויקה הזו, שמושכת לשלושה כיוונים שונים בו זמנית תסתיים במסע לעבר חד אופן. את המסע הזה, שיקבע מי מבין הקבוצות האלה תהיה אלופת אנגליה 2016/17 אנו ננסה להעריך.
מנצ'סטר יונייטד
3 שנים אחרי שעזב אותה פרגוסון הבלתי נגמר עם אליפות מספר 20 בכיס, סוף סוף השדים האדומים חוזרים. הקבוצה החזקה שבנה מוריניו, שהגיע על תקן המושיע לצד האדום של העיר, היא קבוצה מאיימת, יוזמת ומאוזנת. כמה שלא שאלנו את עצמנו איך ייראה הפאזל הזה של שני הכוכבים החדשים, פוגבה ש"חזר הביתה" תמורת סכום שיא עולמי של 110 מיליון אירו וזלאטן, שקרע רשתות בפריז, הנה שניהם משתלבים בקבוצה כמו כפפה ליד.
פוגבה נראה מאוד דומיננטי, ולצידו החלוץ השוודי הענק פשוט לא מפסיק להבקיע. כי מי בעצם אמר שהליגה האנגלית שונה מהליגה הספרדית/ איטלקית/ הולנדית/ צרפתית בעצם? וכשחושבים על הסכום ששולם על פוגבה, ונזכרים שאיברה לא עלה דינר שחוק, עיסקה של 60 מיליון אירו לכל אחד מהשחקנים האלה? נשמע כבר מאוד משתלם. השאלה היחידה הנותרת היא, האם מוריניו, שהתרסק עם צ'לסי בעונה שעברה באותה הליגה בדיוק מסוגל להביא את הקבוצה הזו, שלא תשחק באלופות לעומת שתי יריבותיה הישירות, עד לשוקת האנגלית וגם לשתות ממנה?
הישארו מעודכנים
מוריניו הוא אישיות מאוד מורכבת. אם נציץ על הקדנציות הקודמות של המנג'ר הפורטוגלי, נוכל להבין בקלות כי מדובר באיש שעובד בצורה מדויקת וזהירה. העונה הראשונה היא תמיד עונת התאקלמות עבורו, הוא בונה את הסגל, בוחר את השחקנים שירצה לצדו בהמשך הדרך, ומשתדל לזכות בתואר על מנת לשמור את המערכת שלווה ורגועה. העונה השנייה של מוריניו, היא תמיד הכי מוצלחת. למה? בדיוק בגלל אותה עבודה זהירה ומחושבת. העונה השנייה של ז'וז'ו היא עונה בה הוא בונה בעצמו את הסגל. הוא לוקח את ההחלטות, והוא מכתיב את הקצב.
אבל נראה שהעונה, משהו חדש מתחיל אצל מוריניו. מעין תפיסה חדשה, הג'וב ביונייטד הוא ג'וב חלומותיו של הפורטוגלי. לואי ואן חאל, מורה דרכו של מוריניו עזב את תיאטרון החלומות, כשהוא משאיר מאחוריו קבוצה כבויה שמשחקת כדורגל אפרורי. המאמן ההולנדי קידם שחקנים כמו לינגרד וראשפורד, אבל הקבוצה שיחקה תחתיו כדורגל מביך. משפחת גלזר ראתה את המתרחש, ומיד הזעיקה את האיש שמומחה בשיקום מערכות – מוריניו כמובן. תחילת העונה הראשונה ביונייטד נראית כמו תחילת עונה שנייה במועדון אחר עבור ז'וז'ה; אנשי יונייטד נתנו לפורטוגלי יד חופשית לשנות הכול, מהשורש. ז'וז'ה מוריניו ביצע טיפול שורשי במנצ'סטר, ופתיחת העונה נראית בהתאם – זכייה במגן הקהילה, ושלושה ניצחונות ליגה רצופים.
אז האם יוכל מוריניו לשבור את התבנית הקבועה של עונת הסתגלות, עונת פריחה ועונת יובש ולהפוך למאמן הקבוע החדש של מנצ'סטר יונייטד? המאמן והמועדון הסכימו בג'נטלמניות זהירה על חוזה לשלוש עונות. אך אם יניף את גביע הפרמייר ליג בסוף העונה, יוכל המיוחד להאריך את החוזה. את שני קבלני האליפויות ( זלאטן עם 13 אליפויות ב-4 ליגות, פוגבה 4 רצופות ביובה) כבר יש לו בקבוצה המתחדשת. מכאן היריעה פתוחה ומוכנה שמוריניו יצייר עליה את הטקטיקה לניצחון באנגלית נטולת הדקדוק וחדת הלשון שלו.
צ'לסי
צ'לסי החליטה לעשות ריסט ולפרמט את המערכת. היא לוקחת מאמן שהשיג הצלחה בלתי רגילה בליגה האיטלקית עם יובנטוס, ושינה את החשיבה של הנבחרת האיטלקית. מאמן שלא מפחד להגן בנחרצות, ולהתקיף בעוז, מאמן עם חזון איטלקי וחוצפה אנגלית. קונטה הצליח להמציא את עצמו מחדש ביובנטוס, שהתעקשה לא לקבל אותו פעמיים ברציפות, ואולי יצא לו רק טוב מזה. כי בפעם השלישית (גלידה) הוא בנה קבוצה מנצחת ששברה שיאים וניפצה את כל הסיכויים של היריבות לעשות משהו משמעותי נגדה. הוא בא מלמטה, מהליגות הנמוכות באיטליה ובנה את עצמו דרך הפרויקט בגברת הזקנה. עכשיו הוא רוצה להוכיח שהוא כאן להישאר. האם יש לו את מה שצריך כדי להשיג אליפות אחרי שנת ההפסקה המסוייטת תחת שלטון מוריניו המתפורר?
בעונה שעברה צ'לסי התפרקה, מוריניו פוטר, וחוס הידניק נקרא כדי להציל את הספינה רגע לפני הטביעה הסופית. צ'לסי מיהרה להכריז כי אנטוניו קונטה יהיה המאמן החדש. קונטה מטבעו הוא מאמן איטלקי אמיתי, הגנתי, ודוגל בכדורגל מהיר וישיר. למרות הכישלון הצורם בעונה שעברה, ובניגוד למנצ'סטר יונייטד, הסגל של צ'לסי לא עבר מהפכה של ממש. הכחולים צירפו לדייגו קוסטה את מיצ'י באטשואי, וכדי לעבות את ההגנה הוסיפה את מרכוס אלונסו ודויד לואיז, שחזר לקדנציה שניה במועדון. אך נראה שההחתמה האמיתית שתעשה את ההבדל עבור צ'לסי, היא החתמת הקשר הצרפתי המצוין, אנגולו קאנטה.
עם כל הכבוד למאטיץ', קאנטה הוא בדיוק מה שהיה חסר לצ'לסי בעונה שעברה. קשר אמצע שיבצע עבודה שחורה בצורה שקטה. בדיוק כמו שציין מייקל אמנאלו, המנהל הטכני של הבלוז: "אנגולו הוא החתמה פנטסטית ואנחנו מאושרים להביא שחקנים כל כך מוכשר למועדון. הוא מתאים באופן מושלם לפילוסופיה של אנטוניו קונטה וסגנון הכדורגל שהוא רוצה לשחק. אין לנו ספק שמדובר בתוספת גדולה". בתחילת הקיץ, ולפני פתיחת יורו 2016, רבים טענו כי נבחרת איטליה היא נבחרת משעממת ואפורה. אותם אנשים ניבאו לבחורים של קונטה טורניר רע, והנבחרת עצמה יצאה לצרפת ללא ציפיות מיוחדות, בדיוק כפי שאנטוניו קונטה אוהב. בפועל, ההופעה של איטליה בטורניר הייתה נפלאה והרוגע ששידר קונטה במהלך המשחקים על הקווים עשה לחניכיו רק טוב. בדיוק את אותן התכונות מתכוון האיטלקי להביא לסטפורד בריג'. הבלוז של אנטוניו מנמיכים ציפיות בכל מה שקשור לעונה הנוכחית, אך בשקט בשקט ועם עבודה קשה כמו שקונטה אוהב – הם יוכלו לקרוא תיגר על התואר.
אין ספק שצ'לסי המתחדשת נראית מבריקה. יעידו על כך לא רק 9 הנקודות מתוך 9 אפשריות, אחד מהניצחונות הושג במותחן שהפך למהפך מלא אופי בדקות האחרונות, אלא גם העובדה ששחקן המטרה היצירתי שלה בהתקפה נראה אחרת לגמרי תחת קונטה. בשנה שעברה כבש עדן הזאר 4 שערים בלבד, הראשון מהם באפריל. השנה הספיק מספר 10 הבלגי לכבוש חצי מהכמות הכוללת של העונה החולפת, ופתח את העונה כבר במחזור הראשון(!). זה לא באמת אמור להפתיע, כי מדובר באחד משחקני ההתקפה הטובים בעולם. אך אם ההשפעה של קונטה מכריעה כל כך כבר בתחילת הדרך, הרי שהעונה נראית מבטיחה בצד הכחול של לונדון.
מנצ'סטר סיטי
מנצ'סטר סיטי היא הפרויקט החדש של פפ גווארדיולה. די בשם של הקטלוני המצליח כדי לזעזע לא רק את האיתיחד, אלא גם להניד את האגן המדושן של האולד טראפורד. הוא וויתר על הפרויקט המוצלח בגרמניה במונחי ליגה (3 אליפויות רצופות) כדי לממש את פרויקט החלומות שלו באנגליה. התכולים רעבים להצלחה בכל החזיתות, (וכן, פפ, ממש כמו בבאיירן הכוונה היא זכייה בליגת האלופות), והשנה הם עוד העמיקו את הסגל הנפלא מהשנה שעברה, שהספיק רק למקום הרביעי בטבלה. פפ ידוע בשיטת המשחק שלו, הדורשת משחקנים להחזיק בכדור ולחפש תמיד את אופציית המסירה הנכונה ביותר. גם אם זה אומר לתת שלושה פסים רצופים לשוער. הוא לא היה מוכן "להתפשר" על הארט, והביא שוער מברצלונה כדי להכריז: "פה זה יהיה בדיוק אותו הדבר". האם משחק הרגל האיכותי של בראבו ושיטת הטיקי טאקה המפורסמת תוכל להביא את האליפות החמישית למנצ'סטר סיטי?
ככל שהזמן עובר, פפ גווראדיולה מתברר כאישיות מסתורית, אך מצד שני גם בעייתית. מעל ראשו עדיין מרחף סימן שאלה. לא כל אחד מסכים עם שיטות המשחק התובעניות שלו. "הוא עשה בסדר גמור בבאיירן מינכן, אבל שעמם אותי מאוד", אמר עליו פיטר שמייכל, השוער האגדי של מנצ'סטר יונייטד. "לפני שהוא הגיע הם זכו בטרבל ושיחקו כדורגל מרגש. מאז שפפ חתם בבאיירן הוא שינה את השחקנים, הפך אותם למשהו שהם לא. אי אפשר להתווכח עם התוצאות, אבל זה לא היה נעים עבורי לראות אותם משחקים". טען שמייכל. נכון, הדני לא אובייקטיבי בכל מה שקשור במנצ'סטר יונייטד (למרות ששיחק גם בסיטי בעונת הפרישה) אבל אפשר בהחלט להתחבר לדבריו. הכדורגל הקסום שהנחיל פפ לבראסה הועבר גם לנבחרת הספרדית, זה עבד בצורה כבירה בתחילת הדרך – אך בעידן המודרני והטקטי יותר נחלה שיטה הזו מפלה במונדיאל 2014 וביורו 2016 (ודווקא מול איטליה של קונטה). זה גם לא ממש עזר לו להביא גביע אירופה לבוואריה.
אבל פפ נשאר פפ. בדיוק כמו שעשה בברצלונה, ובבאיירן מינכן – פפ הגיע לסיטי ושינה את המערכת כולה. ג'ו הארט האהוב נשלח לטורינו, ואת יאיא טורה הוותיק המאמן הספרדי כנראה הפסיד כאשר השאיר אותו מחוץ לסגל הקבוצה בצ'מפיונס. הסגל של מנצ'סטר סיטי הוא סגל נפלא, אך נראה שפפ עדיין לא החליט האם הפילוסופיה שלו תצליח בליגה האנגלית הקשה. הוא יצטרך לסגל אסטרטגיה שתתאים לקבוצה ולליגה החדשות עבורו. כמובן שאחרי שתגיע זכייה באליפות, פרויקט המיליונים של סיטי אמור להסתיים בגביע עם האוזניים הגדולות; אחרי שנכשל במשימה בבאיירן מינכן, פפ לא יהיה מוכן לעזוב את אנגליה בלי אליפות אירופה. בשביל זה הוא יצטרך לעבוד קשה, קשה מאוד. בינתיים הוא יחכה לראות כיצד הקבוצה שלו תסתדר בשלושה מחזורים ללא חלוץ החוד הכי חשוב בסגל, סרחיו אגוארו, שהורחק לאחר המרפק במחזור הקודם.
במחזור הקרוב נתחיל לראות את מצב העניינים נופל למקומו כמו כדורים של ביליארד. הדרבי של מנצ'סטר שייערך בשבת יכריח אחת משתי הקבוצות להשאיר נקודות מאחור, אולי אפילו את שתיהן. צ'לסי תצפה לראות איזו בשורה תביא איתה פגרת הנבחרות כשתשחק ביום ראשון, אחרי כל הדולקות אחריה. אם ישיגו חבורת קונטה-קאנטה שלוש נקודות דווקא ביום האבל של ארצות הברית נגד סוונזי במשחק החוץ השני שלהם, יהפוך האחד עשר בספטמבר ליום כינון האליפות של צ'לסי. לפחות עד שזו תתארח באולד טראפורד ובאיתיחד. אם כן, יש תחושה די מרתקת שהטרויקה הזאת תסחוב אותנו בעלייה ממש עד למחזורי הסיום אי שם במאי המתוק, חודש חג הפועלים והכרעות המפעלים הגדולים של הענף הפופולרי בעולם.
