מאז שזכתה במונדיאל לפני חמישים שנה עם כוכב קרח ושמות שחלקם נשכחו מאוזני רבים מאיתנו, שואפת אנגליה לחזור להיות האימפריה הכי חזקה בעולם הכדורגל. ואם לא, אז לפחות להגיע לגמר של טורניר גדול. כאם הכדורגל, כמי שילדה אותו מחלציה המתועשים באמצע המאה ה-19, אנגליה הפטריארכלית עדיין חושבת שהיא המלכה, ותוך שכך היא גם מצליחה לסנוור אותנו טורניר אחר טורניר. בכל פעם אנו מעניקים לה כס מלכות שלא הרוויחה, בכל פעם אנו מקנים לה נקודות זכות בלתי נראות. אבל מאז שבקהאם החמיץ את הפנדל המכריע ביורו 2004, דרך אי ההשתתפות בטורניר שלפני 8 שנים, דרך קאפלו שקיפל מונדיאל ויורו עם עוד רבע גמר לעוף בו בפנדלים מול איטליה ב-2012, היא ממשיכה לספק לנו תירוצים ואכזבות כמו מעסה עיוור.
בזמן שבאנגליה מתעסקים בכמות הבעיטות למסגרת ב-0-0 הבינוני מול סלובקיה אמש, מתעלה ווילס ביורו הראשון בתולדותיה עם מנהיג וקוקו והרבה עבודה קשה ומראה לנו שנכון לרגע זה הקרב על בריטניה נראה מוכרע, ולא לכיוון של מולדת הכדורגל. גארת' בייל, מנהיג בלתי מעורער שהולך ומשתפר ממשחק למשחק מצטרף לרשימה של שחקני פרמייר ליג מנוסים, שמראים לאנגליה מאיפה האי הבריטי משתין. היא מנצחת את רוסיה שיכורת המהלומות 0-3 משערים של ראמזי וטיילור, כשאת הדובדבן השלישי מגיש בייל על פאלש של זהב.
כדי להכיר טוב יותר את הדרקונים, נסקור כמה מהשחקנים החשובים בנבחרת הלוחמת של המאמן ושחקן העבר הבינלאומי כריס קולמן. ג'ו אלן הוא המנהיג של הנבחרת במרכז המגרש. הקשר מליברפול בן ה-26 מראה עד כמה הוא מנוסה ברמות הגבוהות של הכדורגל, עם בישול לראמזי, בישול שהיה מלא גם בעזוז וגם בהתרסה. הרי אחרי ככלות הכל, זה מה שהביא אותה לטורניר מבית שבו התג'עג'עה נבחרתנו התכולה-לבנה. הלחימה שלו על המגרש היא תוסף דלק משמעותי לכוח שיש לה בהתקפה, וכידוע – בלי בטן חזקה אין קבוצה מנצחת, ובלי בישולים אין שערים. אלא אם כן אתה מראדונה..
ג'ו לדלי מצטרף לרשימת הלוחמים, כשהוא חובר לחברו לקריסטל פלאס השוער ווין הנסי. מגבה אותם עוד לוחם, אנדי קינג מלסטר, האלופה שזכתה בתואר בעזרת שיניה האימתניות. מאחור מגן הבלם בן דיוויס שחקנה של השנייה בפרמייר ליג בעונה החולפת טוטנהאם, ומקדימה מסייע לבייל מספר 10 של הנבחרת ארון ראמזי, שחקנה המנוסה של ארסנל. אז לא, אין ראיין גיגס, אבל איתו לא הגיעה הנבחרת לטורניר גדול. במקום זה קיבלה ווילס מנהיג אחר, גם הוא שמאלי. קוראים לו גארת' בייל.
אז אם ערוצי טלוויזיה זרים עוד התבדחו על חשבונו לפני חודשיים וקראו לו פורסט גאמפ של מדריד, בייל שוב מראה שהוא עשוי מחומר אחר, חומר של אלופים. במוקדמות בייל שיחק את השחקן החופשי של ווילס, אדון לעצמו. כך הוא גם ממשיך בטורניר. הוא הרוויח פריבילגיה זו כשכבש לא פחות משבעה שערים במוקדמות יורו 2016, שערים שהיוו את ההבדל עבור הדרקונים. כשכולם חולמים על שלושער של לבנדובסקי או על צמד של כריסטיאנו, מגיע בייל ומראה שהוא המלך של היורו. אלה מספריו בסיום היום ה-11:
הישארו מעודכנים
- בייל הוא מלך השערים ביורו עם 3. הוא מקדים את פאייט, לוקאקו ומוראטה, בין השאר.
- אלה שמות השחקנים שכבשו בכל שלושת המשחקים של שלב הבתים: פלאטיני, סטויקוב, שירר, מילוסביץ', רוד ואן ניסטלרוי, מילאן בארוש וגארת' בייל. הוולשי נמצא בחברה מאוד טובה.
- בייל הוא השחקן השני בלבד מאז פלאטיני ביורו 1988 לכבוש שני שערים מבעיטות חופשיות ביורו. יש לו לפחות עוד משחק אחד לשפר עמדות.
- לגארת' בייל יש ממוצע של 4 בעיטות למסגרת למשחק, הממוצע הגבוה ביותר מאז 1980.
- רק מישל פלטיני בעט יותר מ-12 פעמים לשער בתקופה הזו.
אז גארת' בייל הוא לא השם הכי נוצץ בתחרות, בנבחרת מעט אפורה ויעילה שמשחקת בטורניר בו ההערכות והסיכויים נגדה. אבל כל זמן שאנגליה מסיימת שנייה באותו בית, יש לבריטניה מלכה לגמרי אחרת. קוראים לה נבחרת ווילס.
