נתיב כפרי (הפועל ב"ש-בית"ר י-ם) וחורן סריבקיאן (מכבי ת"א-הפועל רעננה) על הרגע בו ככל הנראה הוכרעה האליפות בליגת העל לעונת 2015-2016
רומא לא נבנתה ביום אחד. זהו המיתוס הנצחי של פרדוקס הזמן. הוא מיוחס לכותב דון קיחוטה המפורסם, מיגל דה סרוונטס. אבל אליפות אפשר, מסתבר, לקחת בתוך 9 דקות. 5 של באר שבע, בהם היא מבקיעה צמד, ו-4 של תל אביב בהן הספיקה לכבוש ולספוג מהאקס. אז מי הוא קיחוטה ומיהו סנצ'ו פנסה בסיפור העגום/ שמח של העונה הזו, שעם כל המהפכים בפלייאוף מזכירה לחלוטין תחנת רוח מהמאה ה-16? על זה כל אחד יענה לעצמו. כל אחד והצבע שלו בלב.
מי שרוצה להיות אלוף בפעם הראשונה, ואולי לשחק את בר כוכבא בקאמרי, הוא המאמן הצעיר והמוכשר של הפועל באר שבע, ברק בכר. מאחורי החיוך הביישני והרצינות המהוססת מסתתר אריה קשוח ומסוכן, שיודע הכי טוב להוציא את המיטב משחקניו ומהסגל העומד לרשותו – ובדיוק ברגע המכריע. אמנם באר שבע עדיין רחוקה ניצחון מאליפות מתוקה, אבל הדגלים הונפו בטרנר ועדיין לא יום העצמאות. ברדה, הכובש של אולי שער הניצחון של האדומים פרץ בבכי תמרורים, ואף האריה הקשוח הפליט חצי דמעה וחצי חיוך ודחה את החגיגות לשבוע נוסף. בשביל זה משלמת לו דולסינאה היפה של בירת הנגב.
הישארו מעודכנים
במשחק עצמו, הייתה זו בית"ר שהכתיבה את הקצב בדקות הראשונות, תוך שהיא משבשת את המשחק. השוער המחליף בזבז זמן בדקה חמישית, ומזמז את הכדור במשך 40 שניות לפני ששחרר בעיטת שוער. טיפה פתטי, אפשר להעז ולומר, שהרי בסופו של דבר החבורה של בכר שברה את הקרח הצהוב והשכילה לנצח. לא לפני שדרפיץ', שהפן כנראה מסתיר לו את הנוף בכל מהלך הפלייאוף, כי הקבוצה שלו פשוט הפסיקה לשחק כדורגל כבר 7 משחקים, ניסה לעשות חיקוי ישראלי במבטא זר של זידאן בקאמפ נואו. בדקה 65 נפרץ הבונקר הצהוב-שחור והחיילים של האיש והפן יצאו למתקפה אחרונה על קידוש הבירה. התקפות חוזרות ונשנות לא הועילו לבית"ר כי כמו אריה שמפריעים לו לישון, התעוררה גם הפועל והחלה מצור נגדי על שערה של בית"ר. הלחץ עבד, בדקה 78 כדור שהגיע לבוזגלו במצב טוב לבעיטה נחסם, הגיע לברדה, ושער! אולי שער אליפות. אולי זה בעצם השני, שהגיע ממש אחרי 5 דקות. אחרי עוד כמה הזדמנויות וניסיונות שנחסמו ברחבת בית"ר, בעט הובאן בעיטה מרהיבה מחוץ לרחבה וישר לחיבורים. אם שערו של ברדה בספק שער אליפות, הרי ששער נדיר זה הוא שמספק את הספק הזה. בנוסף, היו להפועל עוד 2 הזדמנויות טובות שלא נכנסו, והתוצאה הריאלית במשחק הייתה 3 ו-4. אבל לא משנה לאוהדי הפועל, שרואים את הקבוצה שלהם מתקרבת עוד צעד של ניצחון אחד בלבד מאליפות היסטורית.
בכר בנה את המתח וכמעט נפל לו שדוד כשהפועל שלו פתחה רע מאוד את הפלייאוף ואיבדה יתרון גובה למכבי, שחזרה לתמונת האליפות, ממש כמעט. שערים של זהבי ששבר שיא היו נראים כמו סוף דבר. אבל כבר הכל נשמע בכדורגל, ומכבי נפלה בשלה. מי שרוצה להיות אלוף, צריך גם לדעת ללקט. זה מה שעשה בכר, שתמרן בחכמה של שועל ותיק (מישהו אמר רניירי?) את הסגל העמוק והביא לרגע המכריע את ברדה, ראש הלהק שלו, שיביא את השער הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון. אי אפשר עדיין לברך על המוגמר, אבל אפשר להבין שגם אם יש לזהבי פי שניים שערים מלברדה, וגם אם ברק לא למד לדבר הולנדית –עדיין אפשר להגיד באנגלית שבורה – Who doesn't jumping is yellow. אז מה יש להגיד שלא נאמר? רק שברדה זה ברדה, בכר זה בכר, ואין מה להוסיף.
מנגד האלופה הגאה של השנים האחרונות ראתה איך בניה הופכים למחריביה כאשר בדם יזע ודמעות כבר הצליחה להשכיל ולעלות ליתרון מול רעננה העיקשת אחרי שנוסא איגיבור המחליף הכניע את אריק ינקו שהיה פנטסטי לאורך כל המשחק. ה"החרבה" הגיע 4 דקות מאוחר יותר כאשר האקס ברק בדש שלח כדור נפלא לשערו של פרדראג ראייקוביץ' ובמו רגליו ככל הנראה שם סוף פסוק לשאיפות האליפות של חבריו לשעבר. בדש עצמו מתוך כבוד לאקסית בחור שלא לחגוג את השער אבל אלפים בבירת הנגב חגגו יחד איתו כשהשמועות על שער השוויון נפלו בין יושבי "טוטו-טרנר". ערן זהבי בלט בהיעדרותו מהמשחק למרות שפיזית היה על כר הדשא והפעולה היחידה שנרשמה לזכותו היא בעצם לחובתו בתור כתם שחור. עימות מכוער עם איתן טיבי שגלש לדחיפות במנהרת השחקנים בוודאי לא הוסיף לשקט של הקבוצה הצהובה וייתכן שראשו של מאמנה נמצא כבר בחו"ל (מתי ישאר שם מישהו לתקופה ארוכה?!). נותרו אמנם 2 מחזורים לסיום בהם אפשר ללקט 6 נק' וגם במשחק של מכבי ת"א מול מכבי חיפה האלופה (נכון לעכשיו) תהנה מסגל חסר מאוד של הירוקים אבל למרות ששום דבר לא סגור עד שהוא באמת לא סגור אפשר כבר לרוקן את מחסני השמפניות אצל ספקי האלכוהול בנגב כי אחרי 40 שנה במדבר תוך כדי אכילת מן בנאלי ומעיק ככל הנראה הגיעו אנשי המדבר לטעום מהדובדבן שבקצפת.
זה מגיע לבאר שבע בזכות מכיוון שהצליחה לעמוד מול מכבי ת"א ראש בראש (הפסד 1:0, ניצחון 2:1 ו-2 תוצאות תיקו 1:1 ו-0:0) כאשר גם אחרי חילופי המאמנים בצהוב הראה ברק בכר לפיטר מי הוא הבוס כשעמד מולו שווה כוחות. השאלה המתבקשת היא שאם וכאשר באר שבע כן תזכה בתואר איזו קבוצה נראה בשנה הבאה? אחת ששוב תתמודד על התואר וגם על הצלחה באירופה או קבוצה שתשקע בבינוניות ותוכיח שזו הייתה הבלחה חד פעמית, בשביל הרומנטיקה אנחנו בעד התסריט הראשון.
