Untitled-1

נבלם בשיא

תתארו לכם את גיל 26 של כדורגלן כלשהו. פחות או יותר זוהי נקודת הדרך שבה הוא נמצא רגע לפני השיא שלו, ואם הוא משחק בעמדת הבלם אז בכלל רק תחילתה של הפריחה. תתארו לכם שביום בהיר אחד כל זה נקטף בצורה האכזרית ביותר. כזה הוא סיפורו של האיש שכל העולם מכיר דווקא בזכות חברו שגם לא שכח אותו.

דניאל חארקה גונזאלס נולד בראש השנה החדשה של שנת 1983 בברצלונה ואת כל הקריירה המקצועית שלו העביר בצד הכחול-לבן של מועדון הכדורגל של אספניול. בגיל צעיר מאוד הוא הפגין מנהיגות יוצאת דופן ומונה לקפטן הקבוצה. חארקה, ששיחק בכל הנבחרות הצעירות של ספרד, ידע שהדרך לנבחרת הבוגרת ועוד בעמדת הבלם העמוסה, תהיה קשה מאוד אבל הוא מעולם לא ויתר. המטרה של הקפטן של הפריקוס הייתה מונדיאל 2010 והוא תכנן לעשות הכל כדי להיות בו.

אספניול, למי שלא יודע, לא ממש קבוצה זוללת תארים בספרד. דווקא באותה תקופה, עם חארקה בעורף, הפריקוס היו במצב לא רע בכלל. הם תמיד הסתובבו באיזור מקומות 6-9 בליגה, קינחו עם זכייה בגביע, והגיעו עד לרבע גמר גביע אופ”א שם הודחו באכזריות בפנדלים על ידי סביליה שטסה כל הדרך אל התואר.

בקיץ 2009, ההכנות לעונת 09-10 החלו ואיתן הבשורה הגדולה ביותר, לפחות בעיני חארקה. ראול טמודו, הקפטן הנצחי ואגדת אספניול, החליט שלא לקחת את סרט הקפטן מכיוון שכבר היה שחקן ספסל בשלהי הקריירה שלו. טאמודו, באקט חסר אגו ומלא נתינה, העביר את הסרט למי שחשב שהכי מגיע לו והכי מזוהה עם המועדון וזה היה ללא ספק חארקה בן ה-26 שקיבל את הסרט עם דמעות של אושר בעיניים. הילד הקטן שהיה אוהד והפך לשחקן הרכב במועדון שהוא מעריץ, נהיה בין לילה קפטן הקבוצה.

אבל לילה אחר קטע את כל האופוריה הזו, של השמיני לאוגוסט 2009. אספניול, עם הקטפן הטרי, הייתה בקוברצ’יאנו שבחבל פירנצה באיטליה והתכוננה לסדרת משחקי הכנה, ביניהם גם מול “בעלת הבית” של מתחם האימונים בו שהו, פיורנטינה. את אותו ערב ארור פראן קורומינאס, שותפו לחדר של חארקה, לא ישכח בחיים.

“דני לא ירד איתנו לארוחת ערב והסקתי שהוא ישן עדיין ופשוט לא היה רעב. עליתי למעלה כדי לוודא שהוא זוכר שאנחנו אוכלים עכשיו כי חשבתי שהתבלבל בזמנים. את הרגע שבו הבנתי שאיבדתי חבר, אח, קפטן, את דני…לא אשכח בחיים, זה היה היום הכי גרוע בחיי”.

קורומינאס (או “קורו” כפי שכונה תמיד) היה הראשון שהבין שליבו של חארקה נדם, המון המולה, צוות רפואי שאישר את הדברים ודמעות…הרבה דמעות.

פרח שנקטף, חארקה (AS)

בן שהר, שבדיוק הגיע באותו קיץ למועדון הספרדי סיפר אז גם הוא על ההלם שאחז את כל חברי הקבוצה: “כשהוציאו את הגופה כולנו היינו בהלם, הוא היה מכוסה וזה היה בלתי נתפס שהוא מת. זה ממש נורא, אני לא יכול להוציא את זה מהראש שלי, יש הרגשה של עצב גדול. יש כאן אנשים שהיו איתו בקבוצה הרבה מאוד שנים, הוא מגיל 12 במועדון ורק לפני חודש מינו אותו להיות קפטן, הוא היה כ”כ מאושר מזה. זה אבל גדול מאוד. אנחנו פשוט בהלם, אין אפילו מה להגיד אחד לשני”.

לא רק שחקני אספניול ספגו את המהלומה הנפשית על לכתו של חארקה. כל הכדורגל הספרדי והעולמי לקח את המוות הפתאומי שלו, שנבע מהתקף לב, בצורה קשה.

שחקני נאפולי, עם מחווה מרגשת (CDS)

חברי קבוצה לשעבר שחלקו איתו את המגרש באספניול, בנבחרות הצעירות ואיפה לא ספדו לו, הקדישו לו שערים והנציחו אותו כמו שרק הם ידעו. שבוע אחרי המקרה היה זה ססק פאברגאס שהניף את החולצה מספר 21 המזוהה עם הקפטן של הפריקוס בזמן שכבש שער במדי קבוצתו, ארסנל.

ססק פאברגאס בקושי עוצר את הדמעות בזמן ההקדשה של שערו לחברו שנפטר (Getty Images)

שחקנה של אספניול, איבן אלונסו לא הותיר עין אחת יבשה באצטדיון החדש של הפריקוס, “קורנייה דל פראט” כשכבש את ה-2:1 של הקבוצה והניף את חולצתו של חארקה גם הוא. אבל ההקדשה הזכורה ביותר הגיעה שנה לאחר מכן.

“לא נשכח אותך” אוהדי אספניול בהומאז’ לקפטן המנוח (AS)

ב-11 ליולי 2010 נבחרת ספרד עלתה לכר הדשא ביוהנסבורג, דרום אפריקה, מול מקבילתה ההולנדית לגמר מונדיאל 2010. אחרי 90 דקות מורטות עצבים אך חסרות שערים המשחק נגרר להארכה, שם, רגע לפני שהולכים לפנדלים, מהלך אחד שבר את קו ההגנה ההולנדי ואפשר לאנדראס אינייסטה לשלוח כדור אדיר לרשת, 1:0 לספרד! הפנומן הקטאלוני הוריד את חולצתו וחשף גופייה עם הכיתוב “Dani Jarque siempre con nosotros” (דני חארקה תמיד איתנו) וריגש אומה שלמה ובמובן מסוים גם סגר את המעגל של חארקה ששאף להגיע לטורניר אך הקארמה רצתה אחרת.

אינייסטה זוכר את חברו המנוח ברגע הכי חשוב בקריירה שלו (AS)

אינייסטה, שהיה רגיל לפגוש את חארקה בדרבי של ברצלונה, משחק לא ממש רגוע בלשון המעטה, לא שכח את חברו לנבחרות הצעירות. מאז אותו רגע אינייסטה מקבל את התשואות הרועמות ביותר במגרשה של אספניול, וזה לא משהו טריוויאלי עבור שחקן ברצלונה.

אינייסטה עם הגופייה האיקונית בדרכו להפקיד אותה למוזיאון הכדורגל של אספניול (AS)
ראול טאמודו ואינייסטה עם הבת של חארקה המנוח שנולדה כבר לאחר מותו (AS)
אוהדי אספניול מריעים לאינייסטה (AS)

אספניול כמובן הנציחה את הקפטן שלה בכך שמתחם האימונים של המועדון ומגרשה של קבוצת המילואים קרוי עם שמו ונמצא בקומפלקס Ciuitat Esportiva Daniel Jarque בסנט אנדריה דה בסוס, פרבר של העיר ברצלונה.

פסלו של חארקה לצד השלט של מתחם הספורט שעל שמו (AS)

תגובה