Copy

משחקים שכדאי לראות: מעבר לליגות הגדולות

הדרבי הבין יבשתי, מלחמת המעמדות היוונית והמשחק הגדול של אוקראינה. כל אלו יערכו במהלך סוף השבוע הקרב, ברחבי אירופה

עולם הכדורגל מתכונן לעוד סופ”ש אירופאי שיכלול כמה מהמשחקים המסקרנים שיש ליבשת להציע, כשגם מחוץ לליגות הגדולות ניתן למצוא כמה מההתמודדויות הכי יוקרתיות שיש. מאוקראינה הקפואה לדרום הים התיכון, צפויים להיערך משחקים בעלי רמת תסיסה גבוה מן הרגיל. יריבות היסטורית, שנאה תהומית, גוש אוהדים פנאטי עם נטייה לאלימות ושאיפות לבוסט המורלי האולטימטיבי, הן מנת חלקם של שלושת המשחקים הכה האמוציונליים עליהם נרחיב.

גלאטסראיי- פנרבחצ’ה (א’, 19:30)

לאחר שכבר קיבלנו טעימה של דרבי איסטנבולי טיפוסי  בחודש שעבר, בסוף השבוע הקרוב העיר תגיע לנקודת הרתיחה, בעקבות הדרבי הבין יבשתי של בירת טורקיה, ששוב מגיע במלוא העצמה. שתי היריבות הגדולות ביותר בכדורגל הטורקי, באחד המשחקים האמוציונליים והמסקרנים ביותר של יבשת אירופה. ההיסטוריה המשותפת של גלא’ מהחלק האירופאי, לפנר’ מהחלק המוסלמי, עמוקה כמעט כמו השנאה בין הצדדים.

הקבוצות התחרו אחת מול השנייה, עוד טרם ימי מלחמת העולם הראשונה, כנציגות המקומיות מול קבוצות שהורכבו בעיקר מבריטים ויוונים. אך התסיסה הגדולה הגיעה בשנת 1934, לאחר משחק “ידידות” שהגדיר את ההתחלה של אחת מיריבויות הספורט הגדולות בהיסטוריה.

אלימות בין אוהדים, אלימות בין השחקנים וצוות מקצועי, אלימות כלפי המשטרה ומצדה – הכל קרה ויכול לקרות בדרבי של בירת טורקיה, על אחת כמה וכמה שמדובר בזה הבין יבשתי. היריבות החלה בעיקר על רקע מעמדי. פנרבחצ’ה נחשבה לקבוצה של העם, בעוד גלא’ תמיד נחשבה קבוצה של המעמד העליון, כולל הנשיא הנוכחי ואיש הרוח והשלום – רג’יפ טריפ ארדואן.

כיום, מעמדה של פנר’ כקבוצה של העם נחלש משמעותית, בעוד בשיקטאש שידועה בקהלה בעל החשיבה השמאלית יותר, משכה את הצעירים לעבר ה-וודפון ארינה.  גם חיים רביבו מיודענו הוסיף אש למדורה הלוהטת גם כך. רביבו, שהיה אחד מכוכבי האליפות של פנרבחצ’ה מתחילת העשור הקודם, ערק ליריבה השנואה והפך בין רגע לשנוא נפשם של אוהדי פנר’.

המשחקים בין הגדולות של איסטנבול יודעים באינטנסיביות על כר הדשא וביציעים ואין סיבה לחשוב שבדרבי הספציפי הזה, כל בעיטת קרן לא תהפוך לאירוע ביטחוני. אך הקהלים שוב צפויים להפגין גם את הצדדים האלגנטיים של תרבות האולטראס, עם תפאורות מרשימות וככל הנראה מפגני פירוטכניקה מרהיבים.

באספקט המקצועי ובהסתייגות גדולה ניתן לומר: המארחים הנמצאים בראש הטבלה ללא הפסד, נראים כ-פייבוריטים ברורים, אך שוב – זה הוא הדרבי הבין יבשתי. פנר’ אומנם כבר עם שני הפסדי ליגה, אך אין באמת אפשרות לדעת איך זה יגמר. אפשר להמר שהרבה דם ייזל בדרך.

היסטורה של שנאה, הדרבי בין יבשתי (sqwaka)

אולימפיאקוס – פאוק סלוניקי (א’, 20:30)

גם אצל יריביהם ההיסטוריים של האומה הטורקית, יזכו לראות מפגש בין שתיים מהיריבות הגדולות ביותר בכדורגל היווני. אולימפיאקוס תארח את הקבוצה הלוהטת מסלוניקי, שנמצאת בראש טבלת הליגה, 4 נקודות מעל האלופה הנצחית מפיראוס, שפתחה את העונה מעט בעצלתיים.

מחזיקת הגביע פתחה בצורה פנטסטית את העונה, למרות ההדחה הכואבת במוקדמות הליגה האירופית כשההגנה משמשת כערך המוסף, לאחר שהקבוצה של רזבאן לוצ’סקו ספגה בסך הכל שני שערי ליגה, בשבעת המחזורים הראשונים של העונה. אך ההיסטוריה של “כפולי הראש” באצטדיון קריסקאקיס, היא עגומה במיוחד. מאז עונת 60-59, פאוק רשמה תשעה ניצחונות חוץ בלבד כשהתארחה בפיראוס.

אם בדרבי הבין יבשתי האתוס של היריבות מעט נשחק עד שנשארה רק השנאה, מצד הסלוניקים והפיראוסים במדינתם הרעועה והשבורה כלכלית, דברים משתנים לאט, אם בכלל. תחושת הסלידה כלפיי האדומים לבנים ידועה ברחבי יוון, עקב הצלחתם, כוחנותם ולטענת רבים – קרבתם למקומות הנכונים, הפכו גם את אולימפיאקוס למועדון שאוהבים לשנוא.

בין מקדוניה (לא להתבלבל עם המדינה שניצחה את נבחרת ישראל ב-“סמי עופר”), חבל הארץ בו סלוניקי שוכנת, לאתונה ופיראוס, קיימת היסטוריה ארוכה של שנאה, על רקע סוציו-אקונומי. המצב הכלכלי ביוון לא משביע רצון בשום מקום, אך עדיין יש תחושה בארץ המיתולוגיה, שבפיראוס קרובים יותר לצלחת ושבתחום הספורט – אין יותר מקושרים בחלונות הגבוהים, מאלו שזכו ב-44 אליפויות מקומיות, שבע מהן ברציפות. בעוד פאוק תמיד נחשבה הקבוצה של האדם הפשוט.

אז אולימפיאקוס אכן פתחה את העונה בצורה לא משביעת רצון, בנוסף לעייפות והפתיחה הקשה אך הצפויה בליגת האלופות. ההתקפה של “האגדה” אכן נראית בעלת פוטנציאל, אך לגבי משחק ההגנה אין שום דבר אגדי לומר כרגע. גם במשחק הליגה האחרון בפניוניוס, חניכו של טאקיס למוניס התקשו מאוד מול המקומיים – ספגו שלושה שערים, אך השכילו לנצח בזכות פנדל מאוחר של קונסטנטינוס פורטוניס הלוהט. מד הלחץ בצד האדום-לבן של פיראוס גבוה למדי, אך אלו ייהנו כרגיל, מתמיכה של קהל דוחף ומשולהב, בזמן שרוב אוהדי הכדורגל במדינה, יעמדו מאחורי התקווה של פאוק. 

בסופ”ש הנוצרי הקרוב, פאוק תתייצב מול מבחן האופי הגדול הראשון של העונה מול האלופה הנצחית ואוהדיה מטילי השררה, אך כל אוהד פאוק, שיאלץ עקב החוקים בכדורגל היווני לראות את המשחק מביתו או מהפאב המקומי שלו, מבין דבר אחד: ניצחון על השנואה והחזקה מכל ואפשר להתחיל לדבר על מאבק בנוגע לתואר אליפות שלישית בלבד בתולדות המועדון.

מלחמת המעמדות היוונית (The World Games)

דינמו קייב – שחטאר דונייצק (א’, 19:30)

גם המשחק הגדול ביותר באוקראינה יערך במהלך סוף השבוע, בין שתי הקבוצות החזקות של האומה השסועה, ביריבות הגדולה ביותר בכדורגל האוקראיני, מאז נפילת מסך הברזל. הקלאסיצ’ני דרבי שוב מגיע, בין שחטאר דונייצק לדינאמו קייב, שגם נמצאות בשתי המקומות הראשונים. הקבוצה מהבירה איבדה גובה בשבועות האחרונים, לאחר שלושה משחקים ללא ניצחון, בעוד שחטאר נראים בלתי ניתנים לעצירה לאחר 12 מחזורים.

היריבות שהוצתה בעשורים האחרונים, הפכה למשחק המסקרן ביותר באוקראינה. דינמו, ששימשה גם כבסיס של הנבחרת הסובייטית הגדולה, שלטה תחילה גם בליגה של המדינה לאחר שהפכה לעצמאית, אך הכסף החל לזרום לעבר דונייצק, שהשתלטה על הליגה במהלך העשור הקודם, בעוד הקבוצה בעלת ההיסטוריה המפוארת נשארה מאחור. בשתי העונות הקודמות, הגיעה עדנה מחודשת לבירת המדינה. הבן האובד – סרגיי רברוב הגיע לאמן את הקבוצה בה גדל והובילה לשתי אליפויות רצופות. אך השנה תחת שרביטו של אלכסנדר קאשקביץ, העסק הולך יותר קשה, בעוד המצב לקראת הדרבי בהחלט לא אופטימלי.

לדינמו יש את האוהדים הדוחפים והמעט מלחיצים, יש לציין, שיעמדו מאחורי שחקניהם בקור האוקראיני, ללא חולצות לבטח. ניצחון חוץ של שחטאר, ונראה ששוב הכוח העולה יחזור לשלוט בכדורגל האוקראיני.

תגובה