מארבע תצא אחת

הגענו למעמד חצי הגמר של הקופה אמריקה ונשארנו עם ארבע נבחרות (צ’ילה, פרו, ארגנטינה ופראגוואי) שיש ביניהן כמה דברים משותפים אך גם המון שוני.

נתחיל עם הקווים הדומים. קודם כל, קבלו נתון משעשע, כל אחת מהנבחרות שהגיעו לחצי הגמר מאומנת על ידי מאמן ארגנטינאי!

כן כן, חורחה סמפאולי (צ’ילה), ריקארדו גראקה (פרו), חרארדו מרטינו (ארגנטינה) ורמון דיאז (פראגוואי) כולם ילידי ארץ האסאדו!

נמשיך בנתון קצת פחות משמח (למרות שעבור אחת מהן הוא יהיה משמח מאוד בלילה בין מוצ”ש לראשון) כאשר אף אחת מארבעת הנבחרות האלו לא זכתה בתואר מאז לפחות 1993 (ארגנטינה) כאשר צ’ילה בכלל ללא תארים והפעם האחרונה שפרו (1975) ופראגוואי (1979) הניפו גביע כלשהו פלה ומריו קמפס היו השחקנים הבולטים ביבשת ודייגו מראדונה בדיוק התחיל את הקריירה בארחנטינוס ג’וניורס.

כל אחת כמובן מתה לתואר, צ’ילה בשביל הקהל הביתי וכדי להיות הזוכה השמינית בקופה ובכך להשאיר את ונצואלה ואקוואדור בתור הנבחרות היחידות שלא זכו עדיין, ארגנטינה כדי סוף סוף לסמן וי על תואר! בושה שנבחרת כל כך גדולה לא מצליחה להניף גביע כלשהו כבר 22 שנה! פראגוואי ופרו גם רוצות-כי מי לא אוהב אנדרדוג?! בעיקר הפרואנים שמציגים כדורגל מצוין והתקפי ביותר שפשוט תענוג לראות.

עכשיו נעבור לשוני בנבחרות. בזמן שצ’ילה נשענת על היכולת של הקישור שלה (יחד עם עזרה קלה מאנשי המשרוקית), פרו נשענת על התקפה בלבד, הם יודעים שמבחינת הגנה אין להם מה לתת (ומסכן השוער גאייסה) אז שיטת ה “לא נורא ננצח 4:3” נכנסת לפעולה ובינתיים זה עובד לא רע. פראגוואי האמת שמסתמכת על מזל כי אם לא היד הטיפשית של תיאגו סילבה היא בכלל לא הייתה כאן, הרי ב2011 הם הגיעו לגמר בלי לנצח משחק אחד!  3 תוצאות תיקו בשלב הבתים, תיקו ברבע (עלייה בפנדלים), אותו סיפור בחצי הגמר, ורק בגמר אורוגוואי לימדה אותם כדורגל מהו עם 3:0 מהדהד. וארגנטינה…אבכן היא שמה את כל התלות בלאו מסי, וזאת רבותיי טעות גדולה! מסי לא ממש מסתדר במדי הנבחרת, בעיקר במשחקים מול דרום אמריקאיות, הוא גדל בספרד, התחנך בכדורגל אירופאי ולא רגיל לכניסות שהקצבים הדרום אמריקאים מבצעים עליו. הוא כבר התלונן לשופט במשחק מול קולומביה וקיבל תגובה מעוררת מחלוקת מהאיש עם המשרוקית “אתה בדרום אמריקה חבר, תתמודד”. אבל יש משהו בדבריו של אותו שופט, כאן נותנים לאגרסיביות מרחב ואם היו שורקים “כמו באירופה” אז היו לנו 3-4 אדומים בכל משחק.

מה שבעצם נותר עכשיו זה לתת תחזית לקראת שני המשחקים וכמובן גם הימור אישי לגבי מה יקרה.

צ’ילה-פרו

משחק שבו המארחת פוגשת את האנדרדוג האולטימטיבי. צ’ילה אמנם ספגה מכה קלה כאשר גונסאלו חארא הושעה מ-3 משחקים בעקבות תקרית האצבע עם קבאני אבל לפחות מול פרו הנתון הזה לא אמור להפריע. הפרואנים זכו לראות את פאולו גררו קם לתחייה ויקוו שיחד עם פיזארו יהיה להם מה לתת מבחינה התקפית ולקוות לטוב (שזה אומר יום חלש של וידאל אראנגויס ואלכסיס סאנצ’ס).

תחזית אופטימית: צ’ילה רוקדת מול נבחרת שבכלל שמחה שהגיעה למעמד, משחק חד צדדי מעלה את המארחת לגמר בקלות.

תחזית פסימית: האם אנחנו הולכים לקבל פינאליסטית אחת אפורה? כנראה שכן אחרי שפרו סוחטת 0:0 ועולה בפנדלים

הימור אישי: 2:0 צ’ילה, הפרואנים בהחלט ישמחו על על חצי גמר שני רצוף ולכו תדעו אולי אפשר לעקוץ מדליית ארד.

ארגנטינה-פראגוואי

על הנייר ארגנטינה פייבוריטית אבל רק על הנייר. פראגוואי כבר הוכיחה שהיא יכולה לעשות מסע לגמר בסגנון יוון-2004 והיא לא תתבייש להשתמש בטקטיקה הזו נגד הפייבוריטית אם כי גם לה יש כוח התקפי לא רע בדמותם של בניטס, סנטה קרוס וכמובן דרליס גונסאלס (שיקדיש כל הצלחה שלו לדודו שנפטר במהלך דו-קרב הפנדלים מול ברזיל). ארגנטינה צריכה התעוררות של קון (כמו שהיה במשחק הראשון שנגמר אם אתם זוכרים 2:2 מול אותה פראגוואי) וסיוע מצידו של קרלוס טבס יתקבל בברכה ויוריד קצת עומס מהכתפיים של לאו מסי שבינתיים לא נראה הכי בולט שיש בקופה הזו, אם כי מול קולומביה הוא היה הטוב במגרש במדי נבחרתו (אוספינה ללא ספק גנב את ההצגה).

תחזית אופטימית: התותחים הכבדים של האלביסלסטה מתעוררים בדיוק בזמן כדי לשלוח אותם לגמר.
תחזית פסימית:
פראגוואי סוחטת תיקו ושוב עולה בפנדלים לגמר, שחזור מושלם של הטורניר הקודם (אז הם קיבלו 3:0 מהמארחת בגמר, ומה יהיה הפעם?)
הימור אישי:
בא לי לומר שארגנטינה תעלה, ההיגיון מצביע על כך, אפילו אם זה בפנדלים (כולל הצגה של רומרו שהבטחתי לכם עוד בדו-קרב הקודם) אבל אם זה באמת הולך לבעיטות הכרעה, בעיקר אם זה אחרי 0:0 אז פראגוואי פייבוריטית כי לחלוצי ארגנטינה ירעדו הברכיים.

השאר תגובה