לה קופה דה לה וידה

הגענו לרגע בו כל דרום אמריקה עוצרת את נשימתה, קצת יותר מ-24 שעות לפני ששתי הנבחרות שסיפקו את הכדורגל הכי צבעוני במהלך הקופה אמריקה עולות לכר הדשא באסטאדיו נסיונאל בסנטיאגו ברצוני להסב את תשומת לבכם לא רק למשחק הגמר (יום שבת 23:00 למי ששכח) אלא גם לקרב המרתק על המקום השלישי.

תוך כדי שאתם קראתם את השורה האחרונה לא הצלחתי שלא לשים לב שהמון גבות שהורמו לנוכח הניסוח. “מה כיף בלראות 2 נבחרות שלא מניפות גביע ועוד פראגוואי ופרו האפורות”??

אז כן, הנפה לא תהיה שם אבל אחרי שתקראו את ההמשך של מה שיש לי לומר בנושא סביר להניח שתמצאו את עצמכם דבוקים לטלוויזיה היום בלילה (02:30) כדי לראות את המשחק בין שתי הנבחרות שלא חלמו להגיע למעמד הזה.

 

הקרב על המקום השלישי:

יום ושעה: בלילה בין שישי לשבת 02:30

אצטדיון: אסטאדיו מוניסיפל דה קונספסיון, צ’ילה.
השופט:
ראול אורוסקו (בוליביה)

בדרך כלל הקרב על המקום השלישי מספק אווירה משוחררת כאשר שתי הנבחרות עולות במערכים התקפיים לספק שואו לקהל. הדיכאון של ההדחה בחצי הגמר כבר חלף לו במהלך ימי המנוחה שהיו לשתי הנבחרות ואת הדבר הכי חיובי שאפשר לקחת מהמשחק הזה הוא שלשתיהן יש הגנה דלילה והתקפה לא רעה בכלל מה שאמור לתת לנו מנה יפה של שערים, בהחלט צ’ופר לא רע עבור אלו שלא הלכו לישון רק כדי לראות את המשחק.

מבחינת הסגלים כמובן שיש את המורחקים (זמבראנו מפרו ואורטיס מפראגוואי) אבל אל תשכחו שבגלל שזהו סה”כ משחק על מדליית הארד ישנה סבירות גבוהה שהמאמנים ייתנו במה לשחקנים מחליפים שעדיין לא ראו דקה בטורניר כדי לתת להם הרגשה טובה שלא בזבזו את חופשת הקיץ על הספסלים המעובשים באצטדיונים של צ’ילה. אל מעמד חצי הגמר שתיהן הגיעו כאנדרדוג מוחלט אבל הפעם בקרב ראש בראש הן יודעות שהכוחות די שווים (עם נטייה קלה לכיוון פראגוואי דווקא למרות השישייה מארגנטינה) ויעשו הכל כדי לשמח את האוהדים שעשו את כל הדרך לקונספסיון.

תחזית אופטימית: כשמובטחת לך חגיגת שערים ואתה אוהד נייטרלי לא באמת אכפת לך מי תיקח, אבל זו תהיה גם אחלה הזדמנות לומר להתראות לשני חלוצים גדולים שככל הנראה יותר לא נראה במדי הנבחרת לאחר הטורניר הזה, רוקה סנטה-קרוס הפראגוואי וקלאודיו פיזארו הפרואני. אם הרשת תזוז בעקבות מהלך של אחד מהם זה יוסיף עוד יותר למשחק הזה ויהיה רגע שכל אוהד כדורגל יצלם בזכרונו.

תחזית פסימית: נבחרות אפורות, שחקנים מחליפים, 0:0 משעמם ,” למה לא הלכתי לישון” ופנדלים בסיומם זוכה הנבחרת שהייתה פחות גרועה, מזל שיש את הגמר כדי לתקן.

הימור כותב שורות אלו: השמות בהתקפה של שתי הנבחרות אומרים גולים, ההגנות המאכזבות אומרות גולים, האווירה של המשחק תהיה משוחררת וזה גם מצביע על גולים. 3:3 מהנה רב-אירועים ובסיום נצחון בפנדלים, לפראגוואי יש בועטים יותר טובים (תשאלו את ברזיל) לכן היא גם תצא עם מדליית הארד.
שימו לב ל:
מנקודת הנחה שבאמת יעלו השחקנים המחליפים שימו לב לחלוץ הפרואני אנדרה קאריו שמשחק בספורטינג ליסבון, שחקן שבדרך כלל אוהב לתקוף מהכנף.

 

ברשותכם כעת נעבורת למנה העיקרית, הסיבה בגללה התכנסו כאן, הלא הוא משחק הגמר של הקופה אמריקה!

יום ושעה: שבת 23:00

אצטדיון: אסטאדיו נאסיונל, סנטיאגו, צ’ילה.
השופט:
וילמאר רולדאן (קולומביה). קודם כל כמה מילים על השופט. הבחור הקולומביאני בן ה-35 שופט בקופה אמריקה השני שלו ברצף והוא נמצא בטופ של השופטים בדרום אמריקה. במהלך הקופה הנוכחית הוא שפט ב3:1 של פרו על בוליביה ברבע הגמר וב2:2 של ארגנטינה עם פראגוואי בשלב הבתים. בשני המשחקים ביחד הוא הוציא 15(!) כרטיסים צהובים שזה 3.75 כרטיסים לכל קבוצה ככה שכדאי מאוד לשחקני שתי הנבחרות לא לעצבן אותו. במהלך המשחקים עצמם אי אפשר היה לציין איזשהו אירוע שנעלם מעיניו ככה שכל מה שקשור לשופט ששם לב למתרחש מסביבו בהתאחדות של דרום אמריקה עשו את הבחירה הנכונה.

ולגבי המשחק עצמו? ובכן הפייבוריטית (כן, נבחרת שיש לה את מסי אוטומטית נחשבת לפייבוריטית על ידי התקשורת, למרות שלכותב שורות אלו יש דעה טיפה שונה) פוגשת את המארחת שיחד עם כדורגל לא רע בכלל שכלל את תגלית הטורניר (צ’ארלס אראנגוויס) נהנתה גם מקצת מזל+שיפוט כדי להגיע למעמד הגמר אם כי מקומה שם היה די מובטח בעקבות ההגרלה שנפלה בידה. שתי הנבחרות מגיעות בסגל מלא לגמר ואם לשפוט לפי הדרך אותה עברו כדי להגיע למעמד הזה אז ארגנטינה עם אחוזים קצת יותר גבוהים לטובתה בכל מה שקשור לזכייה למרות שאף פעם אי אפשר להמר נגד המארחת.

הארגנטינאים פתחו את הטורניר בגמגום שכלל שמיטת יתרון כפול במשחק הראשון, החמצות רבות בשני ו1:0 דחוק על ג’מייקה מול שוער מחליף בסוף שלב הבתים. לאחר מכן הגיעו הפנדלים מול קולומביה במשחק בו 0:0 היה זלזול מוחלט בנבחרת ששלטה ללא עוררין במגרש ואם לא הופעה חסרת תקלות של דויד אוספינה זה היה נגמר ב90 דקות בתוצאה חד-צדדית של 4:0. אחרי שהם צלחו את המשוכה הקולומביאנית כנראה שמשהו השתחרר בנבחרת הלחוצה הזו כי אחרי שפראגוואי צימקו ל2:1 בחצי הגמר כולם ראו את התסריט של המשחק הקודם ביניהן חוזר על עצמו, כולם חוץ מארגנטינה עצמה שהוסיפה 4 שערים נוספים בדרך לקונצרט מושלם!

צ’ילה מצידה עשתה את העבודה וחוץ מה3:3 המטורף מול מקסיקו לא באמת נתקלה במכשול שמנע ממנה השתתפות בגמר. עכשיו מגיע זמן האמת להוכיח שהיא מסוגלת ללכת עד הסוף (ולסמן לעצמה זכיית בכורה בטורניר).

תחזית אופטימית: לפני הכל אני חייב וידוי כדי שלא תטענו לחוסר אובייקטיביות, יש לי חיבה קלה לארגנטינה, לא אהדה, אבל חיבה קלה קיימת. אשמח מאוד אם היא תזכה ואם יש מגיע אז זה למסי כדי לסמן וי על תואר חסר, בעיקר אחרי שלא הלך עם הראש בקיר להבקיע מול פראגוואי אלא סיפק 3 בישולים לחבריו והוכיח שאם משחקים קבוצתי אז כל נבחרת בסכנה אם היא באה מול האלביסלסטה.

מגיע אבל גם לצ’ילה, בכל זאת, זכיית בכורה זה מרגש. בתחזית האופטימית שלי אקווה שהזוכה לא תזכה בצורה משעממת אלא תוכיח בגמר למה היא ראויה לתואר (נצחון בפנדלים יהיה סתם יבש)

תחזית פסימית: ברגע האחרון התייחסתי לפנדלים, בבקשה בואו לא נגיע לשם, גם אם זה אחרי 4:4, לזכות בפנדלים זה פשוט אכזרי עבור הנבחרת המפסידה.

הימור כותב שורות אלו: אם ארגנטינה תשחק קבוצתי ובלי אגו היא תנצח, הצ’יליאנים שווים גול. 3:1 דווקא אחרי הארכה (כן בגמר יש הארכה) ואם ללכת על הימור עוד יותר פרוע, לפחות אחד מהכובשים יהיה מישהו שבדרך כלל לא מצטיין בתחום הזה של כיבוש שערים.

שימו לב ל: סרחיו רומרו. המשחק הזה ייפול ויקום דווקא על היכולת של השוער של ארגנטינה, למה? כי את מסי כולם מכירים ואו שיצליחו לעצור או שלא, גם לצ’ילה יש מה לתת בהתקפה וההגנה הארגנטינאית לא תמיד מספקת את הסחורה. השוער, שבאמת שלא ברור איך הוא ללא קבוצה כבר יומיים אחרי ששוחרר מסמפדוריה, יהיה האקס-פקטור של משחק הגמר כאשר הופעה טובה תגרום לבלגאן שלם בשוק ההעברות כשללא ספק יהיו מספיק קבוצות שישמחו לצרף אותו בחינם לשורותיהן.

יהיה מה שיהיה נקווה לכדורגל חיובי, בלי אלימות ועם המון גולים, שולח ברכות לזוכה מעכשיו-תהיה מי שתהיה. בואנס נוצ’ס אמיגוס.

 

השאר תגובה