השפל והגאות של תומאס מולר

לפני זמן מה, המגזין הגרמני DW פרסם סרטון קצר בו מסופר על ילדותו וצמיחתו של תומאס מולר. אמנם לא מדובר בסרטון מאיר עיניים או מסמך תיעודי מרתק, אך בסרטון יש פרט חשוב שיעזור לנו להבין את התקופה הרעה ואת הצמיחה של תומאס מולר.

בסרטון מרואיין יאן פיינטה, הסקאוטר שגילה את תומאס מולר עוד בנעוריו. פיינטה מספר שראה את תומאס מולר מכניס שבעה או שמונה שערים במשחק נוער. ״מולר היה בלתי ניתן לעצירה. אפילו לא הייתה לו איזו טכניקה מיוחדת במינה, הוא פשוט רץ על המגרש כמו ילד פרא״, מספר פיינטה. המשפט החשוב הזה שאומר איש מקצוע מן המעלה הראשונה, מסייע לנו להבין את תקופת השפל של מולר. המפתח של מולר הוא התנועה שלו. אמנם אין לו טכניקה מרהיבה, אבל גם ביום רע יש לו ראיית משחק ותנועה נהדרת. כצופה קבוע במשחקי באיירן מינכן, אני יכול לספר שלעיתים נראה כאילו הוא יכול לנתק את עיניו מגופו, לתת מבט חטוף על המגרש מלמעלה ולנוע במהירות למיקום אופטימלי. כן, עד כדי כך.

תומאס מולר הוא שחקן שנורא קל לעבוד איתו, הן בגלל החומר האנושי שממנו הוא עשוי (אינטיליגנט, חברותי, נעים הליכות ולפעמים גם שטותניק) והן בגלל צורת המשחק שלו: תומאס מולר לא צריך טיפוח אגו. הוא אוהב משחק שיתופי, הוא אוהב לפרגן במסירות, הוא קשר קלאסי. כאשר אתה מכניס את מולר להרכב, יש לדאוג שהוא ימצא בעמדה קדמית למדי אך מאחורי שלושה שחקני התקפה רגילים ״והקסם יפעל״, כמו שמתאר לנו אחד מחברי המועדון הותיקים של ״באיירן ישראל״.

ובכן פשוט ככל שיהיה, לאנצ׳לוטי היו רעיונות משלו:

הוא הנחיל שיטת 433 עקשנית וחסרת תנועה לעומק, שלא נתנה למולר את החופש שלו.

בנוסף לכך, בתחילת העונה הרבה לבחון את מולר בתפקיד הכנף, ועקב כך הביטחון שלו ירד. היה אפשר ממש לראות את התסכול של מולר בכל כדור שכשל בלנעוץ אותו ברשת. בנוסף כפי שכולם יודעים, אנצ׳לוטי נכשל לבסס קשרים ידידותיים עם השחקנים, מה שבסוף גרם להם להפעיל לחץ אדיר על ההנהלה לפיטוריו. שחקן בהחלט צריך מישהו שיגיד לו ״אני מאמין בך״, ואנצ׳לוטי הוא לא המישהו הזה, הוא קר. עד שבא יופ היינקס, המאמן האגדי שיצא לפנסיה אחרי הטרבל בעונת 2012-13.

אם כן מה היינקס עשה שהעלה אותו מהאוב? לא הרבה האמת. אמנם היינקס מאמן מבריק, אך כל מה שהיה צריך לעשות הוא להחזיר את מולר לעמדתו הטבעית, להשליט שיטת משחק מעניינת ונועזת (כמיטב המסורת הגרמנית), לתת לו קצת ביטחון, לשלב את הקשר המיוחד שלו עם השחקנים (עוד מימיו כשחקן בעצמו) והרי לכם מולר נועז, חכם, בטוח ומועיל, מולר הישן והטוב. מולר שכולם אוהבים.

תגובה