הקרואטי הנודד

נדידה היא תכונה המזוהה בעיקר עם העם היהודי, אך מריו מנדז’וקיץ’ החלוץ הקרואטי של יובנטוס מכיר את התכונה הזאת טוב מאוד, בעיקר בשנים האחרונות כאשר שיחק ב5 קבוצות שונות ב-8 העונות האחרונות. אולי זה דווקא סמלי שיש לו קעקוע על היד שכתוב בשפה העברית (אמנם זאת עברית הפוכה ועילגת אבל זאת עדיין עברית). בקעקוע המדובר כתוב: מה לא להרוג אותי, יחזק אותי, או בתרגום חופשי: מה שלא הורג מחשל. אין ספק שזהו משפט מתאים לתאר בו את החלוץ החזק שעבר הרבה מכשולים בקריירה שלו וממשיך להיות מצוין ויעיל בכל קבוצה בה הוא משחק. אז אם המצב כל כך טוב למה ממשיך החלוץ להחליף קבוצות כל שנה וחצי-שנתיים? בואו נלך אחורה וננסה להבין.
הקעקוע המדובר (The Independent)
מריו מנדז’וקיץ’ נולד ב21 במאי 1986 בסלובנקי ברוד שביוגוסלביה. הוא התחיל את צעדיו בעולם הכדורגל בשלושה מועדונים מקומיים כשבאחד מהם-מארסוניה, הוא גם רשם את עונתו הראשונה בבוגרים. בקיץ 2005 חתם הקרואטי הצעיר במדי NK זאגרב. בעונתו הראשונה בקבוצה הוא הצליח להינצל איתה מירידה לליגה השנייה לאחר שסיימה במקום ה-10. בעונת 2006-07 מנדוז’יקיץ’ הראה ניצוצות תחת המאמן הבוסני מירוסלב בלאזביץ’, ועזר לקבוצה לסיים במקום השלישי. החלוץ שניחן כבר מגיל צעיר במשחק ראש אדיר תפס את עיניהן של צ’לסי ושל מנצ’סטר יונייטד, אך הוא החליט לא לקפוץ מעל הפופיק ובקיץ 2007 הוא נרכש על ידי האלופה הקרואטית דינמו זאגרב תמורת כ-1.5 מיליון יורו כמחליפו של אדוארדו דה סילבה שעבר לארסנל. מנדז’וקיץ’ עבר עונה נהדרת בה כבש 15 שערים ובישל 13 כולל פתיחה נהדרת עם צמד בהארכה במוקדמות גביע אופ”א נגד אייאקס ורצף נהדר של שישה שערים ושני בישולים בששת המשחקים הראשונים שלו בליגה. אגב, באותו משחק נגד אייאקס כבש לזכות זאגרב גם קשר צעיר בן 21, לוקה מודריץ’ שמו. מנדז’וקיץ עזר לקבוצתו לשמור על תואר האליפות ואף היה חלק גדול מזכייתה בגביע כאשר כבש שער במשחק חצי הגמר הראשון וצמד במשחק הגמר הראשון. ב-6 בנובמבר הוא את הופעת הבכורה שלו בנבחרת קרואטיה בהפסד 2-0 למקדוניה. מנדז’וקיץ’ שידוע כשחקן מאוד פיזי, חזק ובעל פתיל קצר, צבר 14 כרטיסים צהובים באותה עונה בכל המסגרות-כמות גדולה עבור חלוץ, גדולה מדי.
מנדז’וקיץ’ חוגג במדי קבוצתו החדשה (Futebol Mundial)
בעונתו השנייה בקבוצה-עונת 2008-09, על אף ששיחק לרוב כחלוץ שני ולא כחלוץ שפיץ הצליח מנדז’וקיץ’ לשפר את נתוניו האישיים כשכבש 16 שערי ליגה שהכתירו אותו למלך השערים. החלוץ פינה שטחים בצורה נהדרת בהתקפה על ידי תנועה לצדדים תנועה שהוא עושה עד היום. זאגרב זכתה שוב בדאבל וג’יל-קוש (כינוי שניתן לחלוץ על ידי בלאזביץ’) זכה בתואר שחקן העונה בקרואטיה. בקיץ הוגשה עליו הצעה בסך 12 מיליון יורו מורדר ברמן אך הוא לא עזב מ-2 סיבות: הראשונה היא שזאגרב דרשה תמורתו 15 מיליון, והשנייה היא שהחלוץ טען כי הוא לא אוהב את העיר הגרמנית משום שהיא קרה וגשומה והוא לא ישחק במקום שהוא לא נהנה.
למרות ההתעניינות, מנדז’וקיץ’ פתח גם את עונת 2009-10 במדי דינמו, אך היא בהחלט לא הייתה רגועה. הוא קיבל כרטיס אדום בשיוויון 1 נגד זלצבורג במוקדמות ליגת האלופות ובלעדיו הקבוצה הפסידה בגומלין 2-1 ולא העפילה למפעל הבכיר באירופה. כחודש בלבד לאחר מכן, בליגה האירופית, עשה החלוץ בעיות ואחרי ההפסד 2-0 לאנדרלכט הוא נקנס ב-100 אלף יורו בשל “משחק רשלני”. בליגה החלוץ המשיך בשלו למרות שכבר הכריז כי הוא רוצה לעזוב את הקבוצה, והוא כבש 14 שערים ובישל שבעה בדרך לאליפות שלישית ברציפות. בקיץ המעבר לקבוצה גדולה יותר היה בלתי נמנע ומנדז’וקיץ’ חתם בוולפסבורג תמורת כ-6 מיליון יורו, מה שמעלה תהיות כי “מזג האוויר” לא היה הדבר היחיד שהפריע לו בברמן. רק לשם המחשה, המרחק בין ברמן לוולפסבורג קטן מהמרחק בין דימונה לאילת.
בהתחלה התקשה החלוץ להשתלב בקבוצה מאחר והחוד שלה כבר היה מאוייש על ידי גראפיטה ודז’קו-הצמד שהביא אליפות במו רגליו 2008-09. הוא נוסה כשחקן כנף ונכנס הרבה פעמים כמחליף אבל הוא פשוט לא הצליח למצוא את הרשת, בעיה שעוד נחזור אליה בהמשך. בחודש ינואר נמכר דז’קו למנצ’סטר סיטי, מהלך שפינה למיודענו הקרואטי מקום בהרכב הפותח. למרות זאת, מנדז’וקיץ’ שיחק משחק אחד בלבד בכל חודש פברואר עד שהגיע לקבוצה המאמן פליקס מגאת’ שזכה איתה באליפות הסנסציונית. מגאת’ נתן למנדז’וקיץ’ את הקרדיט בעמדת החלוץ ליד גראפיטה, בדיוק כמו שהקרואטי אוהב משום שכך הוא יכול לעשות את הדריבלים הנהדרים שלו ולשלוח את כדורי העומק האדירים שלו. מנדז’וקיץ’ החזיר למאמנו, ובגדול, והציל את וולפסבורג מירידת ליגה. החלוץ כבש 8 שערים בשבעת המשחקים האחרונים שלו בעונה, מחצית מהם באמצעות הנגיחה האימתנית שלו.
הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה הרבה בזכות מנדז’וקיץ’-מגאת’ (Alchetron)
 
בעונת 11-12 הבינה וולפסבורג שיש לה על מי לסמוך ונתנה למנדז’וקיץ’ את המפתחות להרכב הפותח. החלוץ לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, כבש 12 שערים ובישל 10 והצליח להוביל את קבוצתו למקום השמיני.
היכולת של מנדז’וקיץ’ לא נעלמה מעיני סלאבן ביליץ’, והמאמן של נבחרת קרואטיה אז זימן אותו לסגל הנבחרת ליורו 2012. הוא לא היה אמור להיות החלוץ הפותח, אך מספר ימים לפני הטורניר נפצע איביצ’ה אוליץ’ וחלוץ וולפסבורג הורכב ב-11 הפותחים. גם בנבחרת הוא ידע לנצל את ההזדמנות כשכבש 3 שערים בשלב הבתים, אך נבחרתו הודחה בשלב זה ולא המשיכה הלאה בטורניר. למרות זאת, שלושת השערים הללו הספיקו כדי להכתיר אותו למלך השערים של הטורניר יחד עם פרננדו טורס, כריסטיאנו רונאלדו, מריו גומז, אלן דזגוייב ומריו באלוטלי.
העונות הטובות בוולפסבורג, היורו האישי הנהדר והעובדות שלבאיירן נותר בסגל חלוץ טבעי אחד ושהיא לא רוצה להוציא יותר מידי כסף על רכש אחרי שהביאה את חאבי מרטינז הובילו לכך שב-27 ליוני הקבוצה מבוואריה רכשה את החלוץ תמורת סכום נמוך מאוד-13 מיליון יורו בלבד. פרט מעניין הוא שבאיירן שחררה באותו קיץ חלוץ שחתם במדי האקסית של מנדז’וקיץ’, זה היה איביצ’ה אוליץ’, אותו אוליץ’ שבפציעתו נתן למנדז’וקיץ’ את הכרטיס להרכב הנבחרת ביורו. אין ספק שחלק לא מבוטל מקפיצת המדרגה של מנדז’וקיץ’ לרמה הגבוהה של הכדורגל הייתה בזכות גורלו של אוליץ’.
לא ברור אם מנדז’וקיץ’ היה מיועד לפתוח בהרכב, אך שוב שיחק לו המזל ומריו גומז נפצע עוד לפני פתיחת הליגה. הקרואטי מצא את הרשת כבר במשחק הבכורה שלו בקבוצה, בניצחון 2-1 על דורטמונד בסופרקאפ הגרמני. הוא רשם גם פתיחה נהדרת בליגה עם 8 שערים ו-2 בישולים בתשעה משחקים. מנדז’וקיץ’ פשוט הציג את כל הרפרטואר העצום שלו בבאיירן. מה לא היה שם? נגיחות, מסירות עקב גאוניות רבות, סיומת קטלנית, דריבלים ואפילו מספרות (כן, ברבות). הטירוף והתשוקה שלו הכניסו אותו ללב האוהדים. רגע השיא שלו בעונה הזאת היה כמובן השער שלו בגמר ליגת האלופות. בסיום המשחק הזה באיירן הניפה את הגביע עם האוזניים הגדולות בדרך לטרבל שיגיע שבוע אחרי, אחרי הזכייה בגביע. על העונה הזאת היו חתומים שחקנים רבים ובתוכם מנדז’וקיץ’ שתרם 22 שערים בכל המסגרות, אך מעבר לתרומה המספרית תרם גם לחימה ותשוקה.
הקרואטי בעת ביצוע אקרובטי, זה גם הלך פנימה (PA PHOTOS)
אחרי הזכייה בגביע הגיעה הפרישה הידועה מראש של יופ היינקס מאימון, אותו החליף כידוע פפ גאוורדיולה. פפ ומנדז’וקיץ’ לא ממש הסתדרו בלשון המעטה. עוד לפני שהגיע לקבוצה חשק פפ ברוברט לבנדובסקי של דורטמונד, אך בעקבות מעברו של גצה לאדומים, השווארצגלבן לא הסכימו בשום תוקף למכור גם את הפולני ליריבה המרה. לכולם היה ברור שלבנדובסקי יגיע לבאיירן כשחקן חופשי בסוף העונה ככה שזמנו של מנדז’וקיץ’ בקבוצה היה קצוב. למרות זאת, הוא חווה את העונה הטובה בקריירה שלו. הוא המשיך ביכולת מהעונה הקודמת, שיפר את המספרים, שיפר את העבודה ההגנתית שלו שהפכה למדהימה ופשוט נתן הכל. הוא גם היה בדרך להיות מלך השערים של הבונדסליגה, אך אז פפ עשה מעשה שפל וספסל אותו במחזורים האחרונים כדי שהרכש העתידי שלו-לבנדובסקי יוכל לעקוף את הקרואטי ולקחת את התואר הזה. הוא זכה עם באיירן באליפות שנייה ברציפות, בגביע (לא שותף בגמר) ובסופרקאפ הגרמני בעונת 2013-14, שבסופה ידע שאת העונה הבאה יפתח במקום אחר, אך לפני זה היה לו עוד מונדיאל לשחק.
קרואטיה הוגרלה לבית לא קל יחד עם ברזיל, מקסיקו וקמרון אך היא הייתה יכולה להשתחל למקום השני. מנדז’וקיץ’ נעדר מהמשחק הראשון שנגמר בתוצאה 3-1 לברזיל בגלל כרטיס אדום שספג בפלייאוף, במשחק השני-4-0 על קמרון, הוא כבש צמד ובמשחק השלישי והאחרון-נגד מקסיקו, החלוץ לא הצליח להסייע לנבחרתו שהפסידה שוב 3-1 והודחה.
שבועיים וחצי אחרי ההדחה מנדז’וקיץ’ מצא לעצמו קבוצה חדשה-הוא חתם באתלטיקו מדריד תמורת 20 מיליון יורו כמחליפו של דייגו קוסטה. החלוץ פתח את העונה עם זכייה נוספת בסופרקאפ, הפעם על חשבון ריאל מדריד. החלוץ פתח טוב את העונה והציוות שלו עם גריזמן היה נהדר. התשוקה שלו למשחק והטירוף שלו תאמו מאוד את גישת צ’ולו סימאונה מאמנו. הכל היה נראה מצוין עד שבינואר הצטרף לקבוצה פרננדו טורס. סימאונה חשב שהתחרות על ההרכב יכולה לעשות טוב לשני החלוצים. מנדז’וקיץ’ לא הסכים להתחרות בטורס ובצדק מבחינתו, לאחר שכבש 14 שערים לפני הגעתו של “אל ניניו”. סימאונה לא אהב את הגישה הזאת והוא ספסל את החלוץ אפילו במשחקים חשובים כמו נגד סביליה או ולנסיה, והוא אף הוציא אותו אל מחוץ לסגל מספר פעמים. לאחר שהבין שגם באתלטיקו הוא לא יקבל מעמד קבוע של חלוץ פותח מנדז’וקיץ’ עזב את הקבוצה לאחר עונה אחת ו-20 שערים.
ב-21 ביוני חתם החלוץ באלופה האיטלקית יובנטוס. נתון מעניין הוא ששלושת הקבוצות האחרונות בהן חתם הפסידו בעונה שלפני בגמר ליגת האלופות. בבאיירן הוא הצליח לתקן, ביובה גם?
מוצג ביובנטוס-הקבוצה השלישית שלו תוך שלוש שנים (Pinterest)
בכל מקרה, מנדז’וקיץ’ נעדר בעונה שעברה מ-14 משחקים ובכל זאת הצליח להרשית 13 שערים ולזכות באליפות בגביע ובסופרקאפ. בליגת האלופות הוא ויובנטוס הודחו בשמינית הגמר לאחר קרב מאוד אמוציונלי עבור מנדז’וקיץ’ נגד המאמן שהראה לו את הדרך החוצה ונגד החלוץ שבגללו הראו לו את הדרך החוצה. במשחק הראשון מריו היה הג’וקר של אלגרי והמאמן האיטלקי העדיף להכניס את סטפאנו סטרוארו במקום חדירה רק כדי לא להוציא את מנדז’וקיץ’. החלוץ לא ממש הגיע למצבים אבל הוא סידר לדיבאלה את השער הראשון של יובה עם כדור עומק ענק. הוא היה מעורב גם בשער השיוויון של קבוצתו, אותו כבש לא אחר מסטרוארו. בגומלין מנדז’וקיץ’ נכנס כמחליף אך לא הצליח למנוע את ההתפרקות של קבוצתו בהארכה ויובה הודחה לאחר הפסד 4-2.
החלוץ עבר עונת בכורה מוצלחת בסך הכל, אך בקיץ, כמו בבאיירן ובאתלטיקו, הנחיתו עליו פצצה: גונסאלו היגוואין הצטרף לקבוצה תמורת 94 מיליון יורו.
שוב אותו סרט עובר על החלוץ שפשוט לא יודע מה הוא עוד צריך לעשות בשביל לקנות לעצמו מעמד. האלטרנטיבה הייתה כמו בעבר: לברוח, אך מנדז’וקיץ’ הגיע ולחם על המקום שלו. אלגרי רצה למצוא דרך לשלב את הקרואטי בהרכב יחד עם חלוץ הרכש הארגנטיני ולבסוף גם מצא פתרון. הוא הציב את מנדז’וקיץ’ בכנף שמאל, עמדה שמוכרת לו מימיו בזאגרב ובוולפסבורג. מנדז’וקיץ’ פשוט פורח העונה, הוא עוזר הרבה בחילוצי כדור במחצית המגרש, ממשיך עם מסירות העקב הלא פחות מגאוניות שלו, משתמש בפיזיות שלו במאבקים באגף ובדריבל שלו כדי לסדר מצבים לו ולחבריו לקבוצה. ברבע הגמר נגד ברצלונה ה-“עבודה השחורה” שהוא עושה באגף הייתה בולטת לעין והוא חלק גדול מהעלייה של קבוצתו לחצי וגם לגמר.
אך שוב חזרה אותה בעיה, הוא פשוט לא מצליח למצוא את הרשת מהאגף. ב-20 משחקים באגף מצא מנדז’וקיץ’ את הרשת פעם אחת בלבד כשלעומת זאת ב-23 משחקים בהם שיחק כחלוץ/חלוץ שני הוא כבש 8 שערים. כמובן שהתרומה של מנדז’וקיץ’ על המגרש היא הרבה מעבר למספרים אבל כיבוש שערים הוא חלק בלתי נפרד מהמלאכה של שחקן כנף, בטח ובטח אחד שהוסת מעמדת החלוץ ככה שהוא ידוע דבר או שניים על לחורר רשתות. השאלה עכשיו היא האם מנדז’וקיץ’ השלים עם הגורל שלו ויישאר ביובנטוס כחצי חלוץ-חצי שחקן אגף או שמא בקיץ הקרוב הוא יחזור לנדוד במטרה למצוא קבוצה שתרצה אותו בתפקידו הטבעי בו הוא הוכיח שכשנותנים לו את הבמה הוא מהטובים ביותר, גם אם לא במספרים.
מה שבטוח יעזור להחלטה הזאת יהיה מה שיקרה ב3 ביוני, באיצטדיון המיליניום בקרדיף.

תגובה