הימור מסוכן: הצ’ארג’רס טעו בבחירה בהרברט

ג'סטין הרברט הוא קווטרבק מוכשר, ולא סתם נבחר כל כך גבוה. אבל החסרונות שלו הופכים אותו להימור בעל סיכוי נמוך להשתלם - או לפחות לא מספיק גבוה כדי להיבחר שישי.

הלוס אנג’לס צ’ארג’רס, נכון להיום, היא קבוצת פוטבול חלשה. הקבוצה שעברה מסן דייגו לפני שנתיים לא התקבלה בטוב בעיר, והמעבר לא נחל הצלחה. הקהל לא הגיע ליציעים, וגם התוצאות לא הרשימו – בשנה החולפת, שהגיעה לאחר הופעת פלייאוף, הם הגיעו למאזן של 5-11, ובסופה, לאחר 16 שנים בקבוצה, עזב אותם הקוורטרבק שלהם, פיליפ ריברס.

הצ’רג’ארס בנויים בצורה קצת מוזרה. יש להם רצים טובים (אקלר), תופסים טובים בשתי עמדות אך לא בשלישית. קו התקפה חזק בצד ימין (בריאן בולגה, טראי טרנר) אבל חלש בשמאל. ההגנה כלל לא מאוזנת – יש להם כמה שחקנים מעולים בקו ההגנה החיצוני (בוסה, אינגראם), וכמה שחקנים מעולים במגרש האחורי (דרווין ג’יימס, כריס האריס, קייסי הייורד), אבל כל שאר העמדות חלשות.

בגלל המאזן הגרוע שלהם, הצ’ארג’רס קיבלו את הבחירה השישית בדראפט 2020. אולי השאלה ששאלו את עצמם הייתה – איך נוכל להשתפר בצורה מהירה? ואולי התשובה לכך הייתה – לבחור בדראפט קוורטרבק שיהיה עמוד התווך של הקבוצה בשנים הבאות. הם בחרו את הקורטרבק ג’סטין הרברט, שהוביל את אורגון לניצחון ברוז בול (אחד ממשחקי הגביע החשובים בפוטבול המכללות) נגד ויסקונסין בעונה שעברה. הבעיה הגדולה? הרברט הוא לא התשובה הנכונה.

ויסקונסין לא עצרה אותו. (USA TODAY)

להרברט יש הרבה יתרונות, כמו אתלטיות מרשימה (3 טאצ’דון ריצה ברוז בול), יד חזקה וראיית משחק טובה. רק שהוא לא מנצל את היתרונות האלה עד תום. בעונה החולפת מסר בעיקר מסירות קצרות (חצי מהמסירות שלו היו בטווח חמש יארד ו-23% במסירות קצרות שנבעו ממהלך סקרין). הוא שיחק מעולה לרוב, אך לעיתים קרובות מדי פשוט קיבל החלטות שגויות (במלך אחד נגד אוברן, הוא ניסה לרוץ במצב של 3 ו-16 במקום למסור לשחקן פנוי).

במילותיו של הפרשן ברט קולמן – הרברט הוא מיץ’ טרוביסקי על סטרואידים. הטוב שלו מעולה, הגרוע שלו נורא.  הצ’ארג’רס טוענים שהוא קורטרבק מעולה כבר עכשיו, ושהוא ממש הצליח בכל מבחן שהציבו לו. המאמן אנתוני לין אמר: “כרגע טיירוד טיילור הוא הפותח, אבל זו תחרות… אני לא יכול להגיד שטיירוד הוא הפותח לכל העונה אם הבחור הצעיר מגיע וזוכה בעבודה”. אבל, לדעתי האישית, זה ייקח הרבה זמן כיוון שיש הרבה דברים לעבוד עליהם – ועל זה לא מבזבזים בחירה שישית. אז מה היו הצ’ארג’רס צריכים לעשות? איזו אופציה אחרת עמדה בפניהם?

הם היו יכולים לקחת את אייזיאה סימונס, החיה ההגנתית מקלמזון בעמדת הליינבאקר, עמדה שבכל מקרה לקחו בטרייד אפ בהמשך הסיבוב הראשון. בסיבוב מאוחר יותר הם היו יכולים לקחת קורטרבק אחר, שגם צריך עבודה וליטוש (כגון ג’יילן הרטס וג’ייק פרום), ולא לבזבז בחירה בטרייד אפ כמו שעשו. הם היו יכולים לחכות שנה, לסחוב עם טיירוד טיילור, ולנסות להחתים שחקן חופשי או לבחור בדראפט הבא קוורטרבק אחר.

אנתוני לין דווקא מאמין. (USA TODAY)

להגנת הצ’ארג’רס אפשר להשתמש בדוגמת האריזונה קרדינלס. הם הצליחו לקחת קורטרבק שנתיים ברציפות מבלי לחוות הפסד משמעותי. גם לג’ייאנטס נראה שהשתלם הימור דומה עם דניאל ג’ונס, בחירה יחסית תמוהה במקום השישי בדראפט שעבר. אבל על כל דוגמא כזאת ישנן דוגמאות לכיוון השני – קורטרבקים שנבחרו במקומות גבוהים ובכל זאת נכשלו, כמו מרקוס מריוטה, ג’וש רוזן, ומיץ’ טרוביסקי. המעבר ל-NFL מהמכללות הוא לא מעבר קל, ואם כבר במכללה רואים אצלו את הבעיות האלה, לדעתי זה רק יתעצם ב-NFL.

לסיום, סביר הבחירה בג’סטין הרברט תתברר כעוד טעות בשרשרת של טעויות שעושים הצ’ארג’רס, ולא נראה שהם יצאו מסטטוס הקבוצה החלשה בזמן הקרוב.

השאר תגובה