היהלום מאפריקה: סיפורו של כריס פרום

שכריס פרום היה ילד בקניה הוא כבר היה מאוהב ברכיבה על אופניים. אך הילד הלבן מהיבשת השחורה, לא האמין שהיום בגיל 32, הוא יוכל לומר שהוא זכה שלוש פעמים בטור דה פראנס. סיפורו של הרוכב בריטי מניירובי, שהפך מיהלום בוסרי, למלוטש

הסיפור אותו נספר החל במקום הכי לא צפוי שניתן לחשוב עליו. בדיוק היום, לפני 32 שנים, בניירובי, שבקניה, הגיח לעולם מי שהפך בשנים האחרונות לרוכב האופניים הדומיננטי ביותר בסבב-כריס פרום. הרוכב שהפך לבריטי השני שזוכה ללבוש את החולצה הצהובה בטור דה פראנס (לאחר שהחל לייצג את מדינת המוצא של הוריו) והספיק לנצח את המרוץ היוקרתי ביותר בענף, פעמיים נוספות. לעתים נדמה שהרוכב הכחוש הגיח לעין הציבור כרוח סערה, לאחר שהפך במהרה מאלמוני לדומיננטי ברוכבים. כל זאת קרא בזכות קריאת התיגר של כריס על תחושת הפחד, תוך כדי מתיחת הגבולות בצורה שלעתים עלתה לו בבריאות שלו, כפי שראינו לאחרונה.

אחד ממשאבי הטבע הבולטים ברחבי אפריקה הוא היהלום. כמו היהלום גם כריס פרום הגיע לא מושחז, לא מלוטש, בעל יופי וכישרון, אך כזה שצריך טיפוח. כריס בהחלט לא ליקק דבש, אך מטרתו הייתה ברורה, גם כשהיה רוכב בערבות ובהרים של קניה, או כחבר הלבן היחיד במועדון רכיבה מקומי. אך בזכות הדבקות במטרה, הרצון להשתפר כל הזמן והעבודה הסזיפית שהוא משקיע בעצמו לאורך חייו, כריס פרום הגשים את חלומו להיות רוכב מקצועני וקצת לאחר שזה קרה, הוא גם הפך לאלוף.

הרוכב הדומיננטי ביותר כיום-כריס פרום (pinterset)

כשכריס היה בן 13, הוא ניגש לתחרות הראשונה שלו במסגרת מקומית והצליח לנצח למרות שבמהלך התחרות התנגש באמו שהתחרתה גם כן. מערכת היחסים בין כריס פרום, לאמו ג’יין היא אחת האספקטים הבולטים בחייו של כריס. ג’יין שהתגרשה מבעלה שכריס היה בן 6, גידלה את בן הזקונים שלהם בעצמה, לאחר שאחיו הגדולים כבר הלכו ללימודים בפנימיות. הקשר ביניהם היה אחד המנועים שהובילו לצורה בה חייו של כריס התעצבו. כריס היה מבלה את כל זמנו הפנוי ברכיבה על אופניים, אך כשירדה השמש, הוא תמיד ידע לחזור לארוחת ערב שהכינה לו ג’יין.

האם עצמה הייתה זו שניגשה לדיוויד קנג’ן, מי שהיה אז הקפטן של נבחרת הרכיבה של קנייה, באותה תחרות, בבקשה לצרף את בנה למועדון הרכיבה שלו. כריס הצטרף למועדון, אך בכל זאת מדובר בקנייה והיחס שם לרכיבה מקצועית היה כיחס לניצולי שואה בישראל. אך תחת הדרכתו של קנג’ן, כריס למד לראשונה את הבסיס לרכיבה מקצוענית, איך להחליף גלגל,ואיך לשמור על עצמו בכביש, לפחות ככל האפשר,בהתאם לסגנונו הפראי, שהחל לרקום גידים.

אך כשהיה בן 14 אביו דרש שילך לפנימייה ביוהנסבורג. למרות שנאלץ להתנתק מאמו האוהבת, כריס הצליח להסתדר גם בדרום אפריקה, במגורים עם בני גילו. הוא אהב ראגבי וניסה לשחק בקבוצת ביה”ס, אך גופו הכחוש היה בעוכריו ולטענתו הוא היה “נשחט”, כל פעם שעלה על הדשא. אך היה לו את האופניים שלו בהן השתמש גם ליוזמה עסקית חביבה, לאחר שהיה לוקח אותן בלילה למרות איסור היציאה ומתגנב במהירות על מנת להביא לחבריו הסוררים, סיגריות או בירות בתמורה לשכר טרחה.

לאחר שסיים את לימודי התיכון, הלך ללמוד כלכלה באוניברסיטת יוהנסבורג. בגיל 22 המאוחר יחסית, כריס השתתף בתחרות המקצועית הראשונה שלו, לאחר שחתם בקבוצה דרום אפריקאית. הוא היה מאוד גולמי, גם כשהיה נער בקניה, מבנה גופו היה בעוכריו והסבל בשרירים היה כמעט קשה מנשוא, אך ככה רמת האינטנסיביות שלו עלתה כל פעם, כשהתובנה של כריס הייתה שהצלחה מגיעה מהקרבה.

החשיפה העולמית של כריס הייתה ב-2006 עוד שהיה סטודנט, לאחר שייצג את קניה בתחרות במלבורן. היה ברור שהטכניקה שלו לוקה בחסר, אך המהירות אליה הגיע והתעוזה אותה הפגין, הסבה את תשומת הלב כלפיי הרוכב הלבן מהיבשת השחורה. בצורה מחוכמת, כריס הצליח להפוך לנציג היחיד של קניה באליפות העולם עד גיל 23, לאחר ששידל את יושב ראש ההתאחדות המקומית לכך. באליפות עצמה, כריס ביצע את אחד הרגעים המייצגים של הקריירה שלו, לאחר  שבמהלך ההאצה היה עליו לבחור בין נתיבים ומרוב אגרסיביות ומהירות שצבר, כריס מצא את עצמו מתנגש בעובד תחרות אומלל שעמד באמצע.

לאחר התחרות הוחתם כריס על ידי קבוצת “בארוורלד” הגדולה בקנה מידה דרום אפריקאי, אך אין היה מדובר בהישג מבחינתו, אלא רק כעובדה שעכשיו צריך להגביר את הקצב. כריס המשיך להתחרות ברחבי העולם, להראות פוטנציאל ולמשוך עיניים לעברו, אך גם להפגין חוסר יציבות ומחסור גדול בארגז הכלים שלו כרוכב. אחת הסיבות לקושי של כריס להפגין המשכיות, הייתה העובדה שבאותה תקופה התברר שלג’יין פרום יש סרטן. במהלך שהיה במירוץ בספרד ולאחר שלא היה שנה בבית, נודע לכריס, שאמו האהובה הלכה לעולמה.

שבועיים לאחר הטרגדיה, נודע לכריס דרך שיחת טלפון מברכת, שהוא הולך להשתתף בטור דה פראנס. האינטנסיביות של התחרות היוקרתית ביותר בעולם האופניים, הדהימה את כריס, שדרש מעצמו, לפחות להצליח להגיע לקו הסיום בפריז. זה לא היה קל ולא רק בגלל הקושי הגופני של כריס או העובדה שהתייתם רק שבועיים לפני תחילת התחרות. במהלך המירוץ, חברו לקבוצה של כריס-מויסס דואנאס, נחשד בשימוש בחומרים אסורים ונאלץ לפרוש מהתחרות. לאחר המקרה חבריי “בארוורלד” נפלו כמו זבובים לסכנות אליהן מתלווה השתתפות בטור, אך כריס היה אחד מהארבעה שהצליחו להגיע לקו הסיום האחרון בבירת צרפת. לאחר שזכה לברכות בראיון לעיתונאי מקומי על היותו חלק ממאה הראשונים בטור הראשון שלו, כריס הבהיר שמבחינתו זה לא הישג, למרות שהוא מאושר שהצליח להמשיך עד הסוף.

כריס במהלך הטור דה פרנס הראשון שלו ב-2008 (sky sport)

לאחר המרוץ, כריס שינה את רישיון הרכיבה שלו לרישיון אנגלי וכתוצאה מכך, הצטרף לקבוצת SKY, שמטרתה הייתה ברורה-להביא זוכה בריטי בטור דה פראנס ולהפוך רוכבים בריטים לחלק מהטופ של הענף. בקבוצה המתוקצבת הזו, כריס זכה לתנאי אימון אופטימליים ורכיבה בקבוצה שאפתנית, לצד הרוכבים הטובים ביותר שהיה ליוניון ג’ק להציע. הבולט מביניהם היה ללא ספק, בראדלי וויגינס- הרוכב הבכיר של הקבוצה ובעצם האיש שכריס וחבריו נאלצו לשמש כ-“פועלים שחורים” בשבילו, על מנת לעזור לו לזכות בתחרויות.

במהלך השנים הללו מעמדו של כריס התערער בתוך הקבוצה, עקב חוסר היציבות שלו בסבב. לאחר שהתגלה שהוא סובל מבילהרציה-מחלת דם טפילית ועתיקה, שניזונה מכדוריות דם אדומות. באופן טבעי מחלה כזו היא הרסנית, בעיקר לרוכב אופניים שצריך זרימת דם וחמצן בגופו במהלך רכיבה. אך נראה שמאותו רגע קשה, שוב כריס מצא את הכוחות לקום ואף לחזור חזק יותר ואז הגיע הוולטה של 2011. זה היה ה-“גראנד טור” השני בלבד של כריס פרום ואף אחד לא ידע מה צפוי להגיע.

כריס שכמובן הגיע כפועל של וויגינס, הפגין יכולת רכיבה משופרת במסלולי ההרים, אך השיא הגיע בחלק העשירי של התחרות, במירוץ נגד השעון. שנשמעה יריית הזינוק, כריס יצא כמו כדור של אקדח וסיים את המקטע במקום השני, מלפני וויגינס וכתוצאה מכך, עלה למקום הראשון בדירוג הכללי, במרוץ השלישי בחשיבותו, לאחר שמעולם לא זכה באף תחרות בסבב לפני כן. בצילומי הטלוויזיה מאותו יום, אפשר לראות את ההלם בו כריס שרוי כאשר הוא נעמד על הפדיום העליון לבוש בחולצה האדומה של הרוכב המוביל בוולטה.

כריס פרום ובראדלי וויגינס. רבים אומרים שהבחירה של SKY ללכת עם וויגינס עלתה לבריטים בוואלטה (sky sport)

כמובן, שאותו יום לא היה בתכניות של קברניטי הקבוצה ובראדלי וויגינס עדיין היה הרוכב מספר 1 והמצב בחדר ההלבשה היה מתוח מעט. אך כריס המשיך לדבוק במשמעת הקואליציונית ובמקצה שהגיע למחרת ניתן היה לראות את כריס פרום בחולצה האדומה, עובד בשביל שבראדלי וויגינס יחזור למקום הראשון. העסק הסתבך, שלאחר ארבעה ימים, חואן קובו המקומי הצליח לעקוף את וויגינס ומי שהצליח להידבק אליו זה דווקא כריס. באחד הרגעים המרשימים שידע הוואלטה, כריס הצליח לעקוף את הספרדי, שזכה לדחיפה אדירה מהקהל הביתי שלו, ולזכות במקטע. אך למרות זאת קובו צחק אחרון, לאחר שסיים ראשון בדירוג הכללי, במרחק 13 שניות בלבד מכריס פרום. חובבי רכיבה רבים יאמרו, שהבחירה של SKY בוויגינס במקום פרום, עלתה לבריטים במרוץ. בכל זאת מדובר בתוצאה הטובה ביותר של רוכב בריטי ב-“וולטה אי ספנייה”.

אך לאחר ההישג הנפלא, שוב המזל הרע הגיע. המחלה חזרה להיות פעילה בגופו ובמהלך אימון, כריס התנגש בעובר אורח ונפצע. הוא חזר במאי ל-“טור דה רומנדיי” על מנת לעזור לוויגינס לזכות במרוץ. לאחר מכן הגיע “הטור דה פראנס” השני שלו ב-2012, כשהפך לחלק משמעותי מהתפתחותו של כריס למקום בו הוא נמצא כיום. המרוץ התחיל רע בשביל כריס, לאחר שבשלב הראשון התפנצ’ר לו גלגל ובשלב השלישי הוא היה מעורב בהתנגשות המונית . אך כריס הצליח לצמצם, לאחר שזכה בשלב השביעי של התחרות ובעצם זכה לראשונה בחייו במקצה בטור דה פראנס. בסיום הטור בראדלי וויגינס יהפוך לבריטי הראשון שזוכה במירוץ, בעוד כריס פרום סיים במקום השני. נראה היה שהכול טוב בממלכת SKY, אך בפועל מתחת לפני השטח היו מתחים רבים בין שני הרוכבים הבולטים של הקבוצה, עוד במהלך הטור.

זה היה המקצה ה-11 של התחרות, שוויגינס מוגן למדי עם החולצה הצהובה לגופו, כריס רצה לצמצם זמנים שאבדו לו במהלך התחרות וכתוצאה מכך, “תקף” ועקף את פרום במהירות משמעותית, עד שהתבקש להאט על ידי אנשי הצוות. כתוצאה מכך, מערכת היחסים בין השניים הפכה יותר ויותר מתוחה, בעוד כריס הרגיש שהוא צריך להיות יותר מעזר לרוכב המוביל. באולימפיאדת לונדון באותה שנה, כריס, מחוזק בקהל המקומי, זכה במדליית ארד במרוץ נגד השעון. לאחר מכן בוולטה, סיים במקום הרביעי המאכזב.

כריס מחכה לוויגינס, במקצה ה-11 בטור של 2012 (daily mail)

לעונה הבאה כריס הגיע לאחר לסדרת אימונים אינטנסיבית , שהובילה לדומיננטיות מצדו בתחילת העונה. הוא זכה בטור דה עומאן, בהפרש של 27 שניות על אלברטו קונטאדור והפסיד לספרדי בג’ירו שני הימים, שנערך באיטליה. כריס המשיך לעלות על פודיומים ברחבי העולם, אך ההזדמנות שלו לתהילת עולם, הגיעה בעקבות הטרגדיה האישית של יריבו וחברו לקבוצה-וויגינס, לאחר שזה נפצע בברכיים ומשך את השתתפותו בטור דה פראנס של 2013.

כריס פתח חזק אך נאלץ להסתדר מול קונטאדור ויתר חבריו לקבוצה, שהגנו על הרוכב המוביל שלהם כמו גם מול הכישרון הצעיר מקולומביה-נאירו קינטנה. כריס הצליח להתגבר על המכשולים כשבסיום הפער בינו לבין קינטנה השני- עמד על חמש דקות ושלוש שניות. התחרות הזו עמדה בצל התפוצצות פרשיית הסמים של לאנס ארמסטרונג והפריצה של כריס גרמה להרבה אנשים להרים גבה, אך כריס עמד מול העיתונאים וענה לכל שאלותיהם, בנימוס האופייני לוי וכשעמד על הפודיום בפריז, שהחולצה הצהובה על גופו, אמר לקהל: ” זו תהיה חולצה צהובה שתשרוד את מבחן הזמן”. במהלך הקריירה שלו, כריס יזם מספר בדיקות סמים, על מנת להבהיר שהוא נקי.

את הטור של 2014, כריס פתח היטב, אך עקב חוסר מזל ותאונות להן נקלע, נאלץ לפרוש מהתחרות. בסרט דוקומנטרי שנעשה עליו כריס אמר: “אף אחד לא הבטיח לי שאצליח לזכות בטור נוסף”. אך, שוב כריס הצליח לקום כעוף החול ולזכות פעמיים נוספות בטור דה פראנס ב-2015, כמו גם בזה שבשנה לאחריו, כשהוא בנוסף משתתף באולימפיאדה בברזיל ומשחזר את ההישג מלונדון.

כריס פרום הוא דוגמה חיה לעצמתו של כוח הרצון. הילד הבריטי מאפריקה שאומנם לא ניחן מעולם בכישרון מולד, אך לעתים נחישות ואהבה כנה למה שאתה עושה, יכולים למשוך אותך לעבר המקום הגבוה ביותר אליו אפשר להגיע. גם כשהיה קשה בכל אספקט אפשרי, הוא לא נשבר. הוא  המשיך לדווש את דרכו לקו הסיום וזכה בתשורה האולטימטיבית. היום בגיל 32 בסך הכל, כריס שגם הפך לבעל ואב, יכול להסתכל על מורשתו עד כה ובהחלט להתמלא בגאווה. היהלום מאפריקה עבר ליטוש והוא נוצץ במיוחד.

לאחר שחצה את קו הסיום בפריז ב-2016 והשלים זכייה שלישית בטור דה פרנס (Jeff Pachaud, Getty Images)

תגובה