אסונות הספורט הגדולים – 24 שנים לאסון נבחרת זמביה

0

נבחרת הכדורגל של זמביה הוכרה על ידי פיפ”א עם קבלת העצמאות מבריטניה בשנת 1964. המורשת של הכדורגל החלה ממש עם קום המדינה הצעירה מאחר ונשיאה הראשון קנת’ קאודה היה שוחר כדורגל. הוא דחף את הנבחרת בתחילת דרכה ומימן את הפרויקטים המדיניים סביב הכדורגל.

בשנת 1968 חלה תפנית בנבחרת לאחר שגודפרי צ’יטלו הצעיר הצטרף לשורותיה. צ’יטלו יהפוך במהרה לגדול השחקנים הזמבים בכל הזמנים, ויחד איתו העפילה הנבחרת לראשונה בתולדותיה לאליפות אפריקה ב-1974. גודפרי כבש שער יחיד במסע של הנבחרת עד לגמר, אבל שם היא נתקלה בזאיר.

זו הייתה אחת הנבחרות הטובות ביותר באפריקה בתחילת שנות ה-90 (fourfourtwo)
בואו לקבל את החדשות החמות

המשחק נגמר ב-2-2 דרמטי לאחר 120 דקות. את שער היתרון עבור זאיר כבש מולמבה בדקה ה-117, שערו השני במשחק; השוויון לזכות הזמבים נכבש 3 דקות אחר כך מרגלו של סיניאגווה, שניות לפני שריקת הסיום. זמביה “סירבה למות” והמשחק לא הוכרע; נקבע משחק חוזר ויומיים אחר כך, ב-14 במרץ שוב כבש מולמבה צמד, אלא שהפעם לא נענה בשער מצד היריבה וזמביה הסתפקה במדליית הכסף.

הייתה זו פתיחה מרשימה למדי, והיא בישרה טובות. צ’יטלו התפתח להיות הכוכב המרכזי ויחד איתו העפילה זמביה ל-3 גמרים רצופים של אליפות מזרח ומרכז אפריקה בין השנים 76′ ל-78′. צ’יטלו כבש 79 שערים במדי נבחרת זמביה. הוא גדול כובשיה בכל הזמנים, ועם 111 הופעות הוא סגן ההופעות (היה מלך ההופעות עד ל-1992). על פי נתונים של ה-FAZ, התאחדות הכדורגל הזמבית, כבש צ’יטלו לא פחות מ-112 שערים בשנת 1972. זה הופך אותו לכובש הגדול בכל הזמנים בשנה קלנדרית, אך ממש כפי שפיפ”א לא מחשיבה את השיא של מסי או את זה של מולר מאחר ואין מבחינתה שיא רשמי לשנה קלנדרית, היא גם לא החשיבה את המספרים של צ’יטלו. ואגב, 79 שעריו בנבחרת מציבים אותו במקום הרביעי בטבלת כובשי הנבחרות של כל הזמנים.

כך הגיע שוב מפח הנפש עבור הזמבים שבמשך 20 שנים היו 4 פעמים “סגנו של בר כוכבא”. את התואר הראשון בו זכתה זמביה ראה צ’יטלו כאוהד, כשב-1984 הניפה זמביה את גביע אליפות מזרח ומרכז אפריקה, הרבה בזכותו של השוער האדיר שלה, אפורד צ’באלה. צ’באלה עצר פנדלים ברגעים מכריעים והפך לשוער הנבחרת הקבוע. איתו התפתחה אחת הנבחרות הטובות ביותר באפריקה.

DehavillandCC-115Buffalo12 – מטוס הבופאלו מהסוג שהטיס את הנבחרת אל מותה (ויקיפדיה)

צ’יבאלה סיפק קסם, וירטואוזיות וביטחון בשער, ובהתקפה היה זה קלושה בוואליה שהנהיג את הזמבים. הנבחרת קיבלה בשנות השמונים את הכינוי “K K 11” על שמו של נשיא המדינה קנת’ קאודה. באולימפיאדת 1988 יחד עם קלושה וצ’יבאלה בהרכב הביסה זמביה את נבחרת איטליה החזקה בתוצאה 0-4. קלושה כבש שלושער אולי במשחקו הטוב בנבחרת. על אף שהודחה בהמשך על ידי גרמניה, היה זה הישג שהצביע על עצמתה של נבחרת מהטובות ביותר באפריקה.

אבל דווקא אז היה שבר כלכלי במדינה, ומנהיגה של זמביה במשך 27 שנים, קנת’ קאודה, לא הצליח לגייס כספים כדי לממן את הנבחרת הלאומית. משום כך, פרשה הנבחרת מאליפות אפריקה ב-1988. ב-1991 קאודה הודח מתפקידו כנשיא זמביה. בכל זאת, היו תקוות גדולות מהנבחרת שאותה הנהיגו צ’רלי מוסונדה ששיחק באנדרלכט וכמובן קלושה בוואליה, ששיחק שנים לצידו של רומאריו בפ.ס.וו איינדהובן.

אבל מצבה הכלכלי של FAZ רק הלך ונהיה גרוע יותר ויותר והשחיתות הגיעה גם לפקידות. אחד מראשי הארגון הודח לאחר שהתברר שכספי נסיעה של הנבחרת למשחק חשוב נעלמו. בסופו של דבר, ה-FAZ לא יכלו לממן טיסות עבור הנבחרת, אפילו לא טיסות צ’רטר והנבחרת החלה להיעזר במטוסי בופאלו של הצבא הזמבי.

מסלול הטיסה המיועד כלל כמה עצירות כדי להקל על המטוס המיושן והתקול להגיע ליעד המרוחק (ויקי)

ב-27 באפריל 1993 קיבלה נבחרת זמביה מטוס מדגם de Havilland Canada DHC-5D Buffalo מידי הצבא, שארגן במיוחד את הטיסה עבור הנבחרת. המטוס יוצר ב-1975 ולא היה בשימוש מסוף 1992 ועד ה-26 באפריל 1993, בדיוק יום לפני ההמראה המיועדת. עוד בטרם הטיסה נתגלו במטוס מספר תקלות כגון חלקיקים זרים במסנני השמן, כבלים מנותקים ועקבות של התחממות חריגה. אין ספק שהאקט הזה, לספק מטוס תקול שיצא משימוש עבור טיסה של נבחרת לאמית, מעורר חשד.

הטיסה יצאה ליעדה עם כמה עצירות מתוכננות בדרך. הנוסעים נחתו תחילה בבראזוויל שבקונגו, המשיכו לליברוויל, גאבון והיו אמורים להגיע לאביג’אן שבחוף השנהב, התחנה האחרונה לפני הנחיתה הסופית בדקאר. כבר בתחנה הראשונה היה ברור שיש תקלה במטוס. ממילא העצירות תוכננו על ידי הטייס כדי להקל כל המטוס הישן והחבול, אך הייתה גם התעלמות מבעיית מנוע ומהעובדה שהטייס היה עייף מאחר שרק יממה לפני כן הוא הטיס את הנבחרת חזרה ממשחק נוסף.

טקס שנערך בצורה ספונטנית לזכר ההרוגים, 18 שחקנים ועוד 7 אנשי צוות (הסאן)

עם ההגעה לליברוויל עשה הטייס שוב תדלוק. ההמראה התרחשה בשעה מאוחרת, והטייס קיבל התראה על תקלה במנוע, אך עקב בעיות בהצגת הנתונים כיבה הטייס את המנוע הימני, בעוד היה זה המנוע השמאלי למעשה שפרץ באש. דקות ספורות לאחר ההמראה, המטוס איבד כוח לחלוטין ופשוט התרסק לתוך המים כ-500 מטרים מהחוף. כל 25 הנוסעים, מהם 18 שחקני הנבחרת, ביניהם השוער אפורד צ’באלה, המאמן ושחקן העבר גודפרי צ’יטלו ויחד עימם 5 אנשי הצוות נהרגו. בתאונה נלקחו מלך השערים ומלך ההופעות (בזמנו) של נבחרת זמביה.

“הכרתי אותם בשמם הפרטי, כל אחד מהם. עברנו דרך ארוכה יחד במשך שנים רבות; זה היה פשוט בלתי ניתן לתיאור. לא הצלחתי לתפוס זאת”. קנת’ קאודה, נשיאה לשעבר של זמביה

מי שלא היו על המטוס הם שני שחקני הנבחרת המשחקים באירופה; צ’רלי מוסונדה נפצע במדי אנדרלכט ולא היה במשחק הקודם; קלושה בוואליה לא הורשה על ידי מאמנו באיינדהובן לנטוש משחק חשוב, והורשה לחזור לנבחרת רק אחרי המשחק המקומי. באורח נס, היו שני השחקנים אמורים להגיע לדקאר במטוסים אחרים היישר מאירופה, אבל אז נודע להם דבר האסון. בעוד קלושה המשיך להיות הקפטן ואחד השחקנים שכבשו ושיחקו הכי הרבה בתולדות הנבחרת (המשיך לשחק עוד עשור במדים הלאומיים), מוסונדה לא התגבר על הקושי ולא חזר יותר ללבוש את המדים הלאומיים.

“אני חושב על הבחורים כל הזמן”. קלושה בוואליה

הייתה זו הנבחרת הטובה ביותר של זמביה אי פעם, והתקוות להעפיל לראשונה לגביע העולם נמוגו קליל. ב-28 באפריל קיבל העם את הידיעה בעצב רב וביגון קודר. “זהו אחד הימים העצובים בחיי”, סיפר אחד האוהדים במבט לאחור. “איבדנו את כל מה שהיה לנו”. נערך טקס ספונטני על חוף הים בו קרתה התאונה ולפתע צצו והופיעו נעלי כדורגל ריקות שנסחפו עם הגלים אל החוף. זמן רב האשימו הזמבים את ממשלת גבון ביירוט המטוס, שכן לא הייתה קופסא שחורה במטוס הצבאי והסימנים עליו הראו זכר להתפוצצות באוויר. הקשר הפוליטי בין גאבון וזמביה שבק חיים.

משפחות ההרוגים ליד קברי יקיריהן (Listverse)

הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שנבחרת כדורגל שלמה נמחקה לחלוטין. זה הפך ליום אסון לאומי. רק ב-2003 חשפה גאבון דו”ח שמפרט מה קרה בטיסה. הוא פירט על התקלה במנוע השמאלי ועל הטייס העייף. אבל בזמביה זעקו הכותרות בעיתונים:”ככל שיהיו זכרונות על התאונה הנוראה הזו יהיו רמיזות גנאי לגבי מעורבותה של גאבון בפרשה”. לא נותרה ברירה לזמביה, הם היו מוכרחים לחשוב על העתיד הקרוב, לבנות נבחרת חדשה יש מאין, כדי לנסות בכל זאת להעפיל לראשונה למונדיאל.

הקברים של הנספים בתאונה המחרידה עם תמונות שלהם (112.ua)

הנבחרת המתחדשת של זמביה נאספה במהרה. לא היה הרבה זמן שכן נותרו רק חמישה שבועות למשחק מוקדמות גביע העולם נגד מרוקו. הקבוצה נבנתה מחדש מסביבו של קלושה והייתה בעלת אופי התקפי. החדשות על הטרגדיה הנוראה פרשו להם כנפיים, ומעבר לימים לא נשארו אדישים; דנמרק סיפקה לנבחרת מתקנים לאימונים, ואת המאמן איאן פורטרפילד שיעזור למאמן החדש, פרדי אומווילה.

הנבחרת החדשה כונתה בשם “צ’יפולופולו”, שמשמעותו “כדורי הנחושת”. אחרי חמישה שבועות בלבד יצאה הנבחרת המחודשת למשחק מוקדמות נגד מרוקו, וניצחה; אך במשחק האחרון של המוקדמות התייצבה שוב למשחק הגורלי והמכריע, אבל הפסידה לאותה מרוקו. שתי בעיטות למשקוף מצד הזמבים היו המסמר הדרמטי בעוד ארון מתים בניסיון של זמביה להעפיל לגביע העולם. לאחר המשחק נשמעו כותרות זועמות בעיתונים על האפשרות שהייתה נטייה מובהקת לטובת מרוקו מפני שהשופט היה ממוצא גאבוני, אם כי אין סיבה ממשית להאמין בכך.

“אנחנו לא מוותרים לעולם בזמביה. לו היה נשמע קול השחקנים, הם היו אומרים לנו – ‘קדימה’! עלינו להמשיך. אנו מוכרחים להמשיך”. מנהיג רוחני מזמביה

עם זאת, לאליפות אפריקה 1994 היא העפילה. היא ניצחה וניצחה והייתה מצוינת, אלא ששוב נעצרה בגמר, בדיוק כפי שקרה לפני 20 שנה. הפעם הייתה זו ניגריה המצוינת שניצחה 2-1 בגמר. זו אותה ניגריה שהעפילה באותה השנה לטורניר המונדיאל הראשון בתולדותיה. שוב היה זה מפח נפש, ושוב נאלצה זמביה לצפות באכזבה ולראות נבחרת אחרת זוכה בזהב.

אבל הנקמה המתוקה ביותר היא ההצלחה. ב-2012 הגיעה זמביה לגמר אליפות אפריקה בפעם ה-3 בתולדותיה תחת שרביטו של המאמן הצרפתי הרב רנאר, והפעם היא זכתה בגביע בפנדלים וסגרה מעגל. ושימו לב לפרטים הבאים: היא ניצחה את חוף השנהב, המדינה אליה הייתה נבחרת זמביה צריכה להגיע לפני שהמטוס התרסק; הגמר היה בעיר ליברוויל שבגאבון, מאות מטרים בלבד מאתר ההתרסקות 19 שנים קודם לכן; והשופט בגמר היה סנגלי, כלומר ממוצא המדינה נגדה טסה נבחרת זמביה לשחק ב-93′.

זמביה סוגרת מעגל עם זכייה באליפות אפריקה לפני 5 שנים (ספורט)

ממש כמו ב-1974, הגמר הלך להארכה, אלא שהפעם לא היה משחק חוזר אחרי 0-0 בתום 120 דקות, וזמביה ניצחה בפנדלים בתוצאה 7-8. זמביה עדיין לא העפילה למונדיאל מעולם, אך הגאווה שלה חזרה הביתה עם הגביע. יום אחד הם עוד יהיו שם, וישחקו על גג העולם. וגם אז יזכרו שחקני נבחרת זמביה את מי שמשחקים כיום בגן העדן. השחקנים כיבדו את המנוחים מ-1993, הקדישו את הגביע למתים ועשו טקס זיכרון על החוף בו נמשו נעלי כדורגל ריקות 19 שנים קודם לכן.

גם קלושה סגר מעגל משלו כשנהיה מאמן הנבחרת ונשיא FAZ. אבל ישנן עדיין שאלות לגבי הסיבות לתאונה, שאלות שלא נענו. בעוד בנו של אפורד צ’יבאלה ממשיך את דרכו ומשחק כדורגל בליגה הזמבית, אישתו, ג’ויס צ’יבאלה, עדיין תובעת תשובות. היא הדוברת הראשית של משפחות ההרוגים, והטענה העיקרית שלה היא כלפי העובדה שסיפקו מטוס עם היסטוריה של תקלות עבור הנבחרת הלאומית של זמביה. “מדוע עשו זאת? ולמה שמרו על כך בסוד?” אמרה ג’ויס. “הם יצאו בריאים ושלמים ונהרגו. הגיע הזמן שהממשלה תסביר מה באמת התרחש באותו הלילה”. אכן שאלות קשות שאולי לעולם לא ייענו.

הגלעד לזכרם של מי שמשחקים כעת רק בגן העדן (Lusaka Heroes Acre)
בואו לקבל את החדשות החמות
בואו לקבל את החדשות החמות
מגזין סופ"ש במייל עם כל הכתבות החמות ב-JSPORT הרשמו עכשיו
תוכלו להסיר את המייל בכל עת

השארת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם