“אחד על אחד” עם עידן מימון

מור שפייר יצא לפגוש את שחקן הכדוריד בעבר ומאמן הפועל ראשל"צ בהווה

ביום שני האחרון הגעתי להיכל הספורט “נחלת יהודה” בראשון לציון. לאחר בדיקת חום בקבלה ושוטטות על הפרקט המיתולוגי, נכנסתי אל המשרדים החדשים של מועדון הכדוריד הפועל ראשל”צ, שם ניתן למצוא עשרות גביעים וצלחות שלא משאירים מקום לספק – מדובר באחד המועדונים המפוארים בספורט הישראלי. ואם יש מישהו אחד שעבר כמעט הכל במועדון האדום והמעוטר הזה בפרט ובכדוריד הישראלי בכלל, זהו כמובן עידן מימון, הסמל הבלתי מעורער של המועדון ומאמן הקבוצה בהווה, שדיבר איתי על הכל- מההכרזה הלא-ספורטיבית על היריבה העירונית כאלופה בחסות הקורונה, דור הצעירים המבטיח של הענף וכמובן על הבנייה של קבוצתו לקראת העונה הבאה והשאיפות לעתיד.

איך נראית שגרת היום שלך ושל השחקנים בתקופת הקורונה?

מאמצע חודש מרץ כל אחד בבית שלו, בעיסוקים שלו או בבידוד. כולנו יצאנו לחל”ת, אך מקפידים לשמור על קשר עם כל השחקנים. כשההגבלות של משרד הבריאות אפשרו, נפגשתי עם חלק מהשחקנים. בחודש וחצי האחרון נפגשתי עם יו”ר הקבוצה ועם מספר שחקנים, על מנת לסגור חוזים לקראת העונה הבאה. כל מה שהיה בתקופה ההיא בעולם, אף אחד לא ציפה שיקרה. הקורונה השביתה לנו את כל שגרת החיים. למזלי, אני עובד בעיריית ראשון לציון, אז המשכתי לעבוד כמנהל אולם ספורט, ובצ’רלטון אני עדיין מפרשן משחקים מחו”ל. אבל כדוריד? לא העברתי אימון כבר כמעט ארבעה חודשים. מהרגע שהודיעו שהליגה נעצרת, ידעתי שלא נחזור לשחק השנה, ולכן לא היה טעם להשאיר את הזרים בארץ ולשמור על יתר השחקנים בכושר משחק. בשבוע הקרוב אני מתכוון להתחיל את אימוני טרום העונה. מאוגוסט נתחיל להתאמן כרגיל. קבענו כבר משחקי אימון, בניתי את הסגל ואנחנו רק מחכים להתחיל שוב.

בוא נחזור לרגע שבו מודיעים לכם, חודשיים אחרי הפסקת העונה, שמכבי ראשל”צ היא האלופה. מה עובר עליכם באותם רגעים?

זו אליפות עם כוכבית. משהו מריח לא טוב באליפות הזאת. אלו ענייני פוליטיקה ואני לא מתעסק בדברים כאלה. מעולם לא הייתי פוליטיקאי, ואני גם לא מתכוון להפוך לאחד כזה. באותו יום שישי היה אמור להיות משחק בין מ.כ חולון למכבי ראשל”צ, ואם חולון הייתה מנצחת ועולה למקום הראשון בטבלה, היא הייתה האלופה? זה הענף היחיד בישראל שבו החליטו על אלופה לפי המצב הנוכחי של הטבלה, עוד לפני הפלייאוף שבו הכל יכול לקרות, ובטח בכדוריד שבשנים האחרונות מי שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון לא זכתה בסופו של דבר באליפות. לאשדוד, רמה”ש, חולון ולנו היו קבוצות מצוינות. אם אני הייתי זוכה באליפות ככה, לא הייתי מעז לספור אותה ברשימת התארים שלי.

נכון, אבל אתה שועל קרבות וותיק, יש לך שחקנים צעירים שבטח לקחו קשה יותר את החלטת האיגוד?

אף אחד לא התייחס לזה ברצינות, אפילו לא שחקני מכבי ראשל”צ. מבחינתי העונה הזאת בכלל לא נחשבת, אין אלופה ואין מחזיקת גביע. בעוד כמה חודשים מכבי ראשל”צ תפגוש את אשדוד שהתחזקה משמעותית בתקופת הקורונה, אז אתה מבין? העונה הזו לא אמורה להיות נחשבת מבחינה ספורטיבית.

האם יש כאן ביקורת כלפי איגוד הכדוריד על ההחלטה?

אני לא מעביר ביקורת. יש הרבה פוליטיקה בכדוריד ואני מתעסק אך ורק בהצלחת המועדון שלי, כל השאר פשוט לא מעניין אותי. בגדול, במקום להתעסק בכל מה שמסביב, אלה שיושבים למעלה צריכים להתעסק בטובת הכדוריד. ביום שזה יקרה, הכדוריד בארץ יעשה את קפיצת המדרגה. הכדוריד קרוב לקפיצת המדרגה הזאת – שחקנים יוצאים לחו”ל, נרשמים לפרויקט גרמניה ומצליחים לחתום בקבוצות באירופה.

(האינסטגרם של עידן מימון)

כרגע יש עשרה ליגיונרים ישראלים באירופה, מספר שיא. איך זה ישפיע על הכדוריד הישראלי?

כאשר שחקנים יוצאים לאירופה, הופכים למקצוענים ואז חוזרים לנבחרת, זה יכול מאד לעזור. מצד שני, יש מחסור חמור של שחקנים ישראלים בליגה שלנו בעמדות רבות. לדוגמה, אני הלכתי על קונספט של שני שוערים ישראלים, מה שלא היה בהפועל ראשל”צ המון שנים. הכדוריד הישראלי בהחלט יכול להרוויח מהליגיונרים, אבל גם להיפגע.

איך יראה הכדוריד הישראלי אחרי הקורונה?

יהיו קיצוצים משמעותיים בכל הקבוצות. למזלנו, יש כאן ראש עיר שמעורב ומחובר לספורט ולא רוצה לפגוע בו, אך יש עיריות אחרות שייפגעו בקבוצות שלהן בצורה משמעותית. שחקנים, מאמנים ואנשי צוות נאלצו לקצץ כ-20 עד 25 אחוזים משכרם וגם אני נפגעתי. כל ענפי הספורט נפגעו, אבל הכדוריד, מכיוון שאין לו מספיק חשיפה והתעניינות, נפגע יותר. הטוטו לא רצה להחזיר את הכדוריד ואת הכדורעף כי אנחנו לא ענפים רווחיים ופופולריים כמו הכדורגל והכדורסל. מאד רצינו לחזור, אבל לא היה לטוטו אינטרס להחזיר אותנו. אף קבוצה לא תתפרק, אני חושב שלכל הקבוצות יהיו לפחות שני שחקנים זרים בעונה הבאה, כל הקבוצות יתקיימו, אך עם תקציבים נמוכים יותר.

האם אתה מזהה את ה”עידן מימון הבא” בסגל שלך או בקבוצות אחרות?

אני אף פעם לא עושה השוואות לעצמי ואני לא מדבר על עצמי. גדל כאן דור מאד מוכשר עם שחקנים כמו יואב למברוזו, דניאל מוסינדי וליאור גורמן. יש שחקנים מוכשרים, אבל הם חייבים להפוך לפקטור גם בנבחרת ולהחזיר אותנו לאליפות אירופה. הפער בינינו לבין אירופה גדול. אני מאחל לכדוריד רק שחקנים טובים, אבל על עצמי אני לא מסתכל ולא משווה אף אחד אליי.

לפני שנתיים חוויתם טרגדיה קשה מאד עם המוות של נובאק בוסקוביץ’. ספר לי על הימים האלה, איך הצלחת להרים את הקבוצה מאסון שכזה?

הפכתי ברגע אחד ממאמן לפסיכולוג ואבא עבור השחקנים. לא האמנו שזה יכול לקרות לאדם, שרק יומיים קודם לכן כבש עבורנו שער ניצחון. לי ולנובאק היה קשר מאוד טוב. אני הבאתי אותו לקבוצה, ואז פתאום אני מקבל שיחת טלפון מאחד הזרים שלי. זה הרגיש כאילו נפל פטיש של שמונה ק”ג על הראש, אבל הייתי חייב להתעשת על עצמי – אספתי את כל השחקנים בחדר ההלבשה על הבוקר, עוד לפני שזה יצא לתקשורת. מאותו רגע, לא עניינה אותי העונה, רק להעמיד את השחקנים על הרגליים ולגרום להם להמשיך לשחק ולא לשקוע בדיכאון. הוא היה המנהיג של הקבוצה, לא הבאנו אף שחקן במקומו ונלחמנו בשבילו עד הרגע האחרון. הודחנו בחצי הגמר והורדתי בפני השחקנים את הכובע, כי כל עוד הם נתנו את המקסימום, זה היה שווה מבחינתי הכל. זו הייתה עונה הזויה שגרמה לי להסתכל על דברים אחרת – מאמן צריך גם לתת כתף.

(האינסטגרם הרשמי של הפועל ראשון לציון)

האם אתה מרגיש שאין מספיק מעטפת מנטלית לשחקנים בכדוריד?

עברנו שינוי, ויש היום דברים שלא היו בעבר כמו צוות רחב יותר, מאמני כושר, דיאטנית ושירותי ייעוץ מנטלי. אנחנו בהפועל ראשל”צ, ואני חושב שהדבר דומה גם בקבוצות נוספות בליגה, עושים הכל כדי שהשחקנים שלנו, ובעיקר השחקנים הצעירים שזקוקים לפעמים לייעוץ מנטלי, יצליחו. היום שחקנים לא מתביישים לבקש עזרה, וגם אני כשהייתי שחקן לפעמים הייתי הולך, אלה כלים טובים שיכולים רק לעזור לך להצליח.

איך יראה הסגל שלך בעונה הבאה?

עשינו עבודה טובה מאד. בנינו סגל עם 14 שחקנים מבוגרים, שני צעירים שיצאו לפרויקט גרמניה ועוד שני שחקנים שיעלו להתאמן עם הקבוצה מהנוער. החלפנו את כל שלושת הזרים שלנו, ובסופו של דבר הצלחנו להעמיד קבוצה חזקה מאד שתיאבק על האליפות. פרויקט גרמניה הוא בעיניי פרויקט מדהים ומבורך. השחקנים לומדים שפה, מתאמנים פעמיים ביום, משחקים מול קבוצות הנוער הגדולות בגרמניה והופכים למקצוענים. את שני שחקני הנוער שאני צריך להכניס לסגל אני אחליף מדי פעם ואנסה להפיק גם מהם את המירב.

אלו חלומות נותרו למי שהגשים כל חלום אפשרי כשחקן?

הלוואי ואזכה לחוות כמאמן את הפועל ראשל”צ הגדולה מהעונות שלה בליגת האלופות. כיום, אף קבוצה בישראל לא יכולה אפילו לחלום על להתקרב לליגת האלופות, כך שאין ספק שזה החלום הגדול ביותר מבחינתי, יחד עם חלומות נוספים כמו אימון הנבחרת או סגירת מעגל בגרמניה, למרות שהליגה הגרמנית היא “קליקה” בפני עצמה. כמובן שיש לי שאיפות, אבל אני שמח במקום בו אני נמצא כרגע, טוב לי בבית שלי. אני מאד מחויב להפועל ראשל”צ, אבל אין לי ספק שבתור אחד שגדל בענף, אימון הנבחרת נחשב לחלום גדול מבחינתי.

לאחר קריירת האימון, תפקיד באיגוד זו אופציה? נזכה לראות את עידן מימון בחליפה?

לא, מה פתאום. לא מתחבר לפוליטיקה, אבל אם יבקשו ממני לבוא ולעזור מבחינה מקצועית, בשמחה. תן לי לעשות את מה שאני אוהב מבלי להיכנס לוויכוחים, פוליטיקה ו”קליקות”. אני אוהב לעבוד בשטח, אותי מעניין שהכדוריד יצליח ולא שום דבר אחר. אני כמעט ארבעים שנה בכדוריד, אני מכיר את הענף על בוריו מגיל אפס. הלוואי שהכדוריד בארץ יהפוך למקצועני ויזכה לחשיפה גדולה יותר.

יש לזה נוסחת קסם? מאיפה מתחילים?

צריך לפתח את הכדוריד מלמטה – מהגילאים הצעירים, מהפריפריה – מקריית מוצקין, באר שבע ודימונה. חשוב לדחוף ילדים לכדוריד, כי ילד שתשים בפניו כדוריד כנגד כדורגל או כדורסל, כנראה לא ייבחר בכדוריד, ולכן חשוב להסתובב, להגיע לבתי הספר, להכיר לילדים את הענף. ככל שנמשוך אלינו יותר ילדים ושחקנים ונדחוף את הדור הצעיר לכדוריד, ככה הכדוריד יצליח. אצלי הכדוריד הגיע מהבית. אבא שלי שהיה מאמן, דחף אותי לזה. אם לא הייתי בכדוריד כנראה שהייתי בענף אחר ואז יכולתי להיות מיליונר (צוחק), אבל הכי חשוב להיות מאושר.

Comments (1)

  1. ירין לביא

    כל האמת בפרצוף של האיגוד זבל הזה, כל הכבוד לעידן!

תגובה