אותה הגברת בשינוי אדרת

כרגיל בהפועל תל אביב כל עונה מבצעים החתמות מפוצצות ובונים סגל במטרה אחת מוצהרת וברורה- פיינל פור אך, למרות כל התקוות והציפיות של הקהל והפרשנים לגבי הפועל תל אביב כשזה מגיע לרגעי האמת פתאום רואים שזה לא זה ואז הבעיות מתחילות לצוף- שינויים בסגלים של הדקה ה-90, שחרורים, ירידה ביכולת של שחקנים מובילים וכו’. האם העונה הפועל תל אביב בהובלת דני פרנקו באמת מסוגלת לעמוד במטרות?

לאחר כישלון העונה שעברה, כן כישלון זו הייתה העונה הגרועה ביותר של הפועל תל אביב מאז חזרתה לליגת העל מ-3 סיבות: העונה הראשונה מאז חזרתה של הפועל תל אביב לליגת העל שהיא לא מעפילה לפלייאוף, העונה הראשונה מאז חזרתה של הפועל תל אביב לליגה הבכירה שהיא לא מנצחת דרבי אחד לפחות מתוך השלושה וכל זה בעוד שמדובר בשנה עם התקציב הכי גבוה שהיה ברשות הפועל תל אביב מאז ומעולם.

נשאלת השאלה מה הסיבות לכישלון ומה הלקחים שצריך לקחת מן הכישלון?

1)החלפת מאמנים ללא הקדשת מחשבה מעמיקה לדמות המחליפה על הקווים– אז נכון כשהתקציב עולה רף הלחץ והציפיות עולה גם כן ובמועדון עם קהל דומיננטי כמו הפועל תל אביב זה סיר לחץ אחד גדול ולכן החרב על צווארו של אברהמי הייתה הדוקה יותר ולמרות מאזן שיוויוני בין הנצחונות להפסדים בליגה הוא שילם את המחיר בעיקר בגלל היכולת ואי שביעות רצון הקהל. היכולת לא הייתה רעה סך הכל אבל במשחקים שהם צמודים ופה נמדדת גדולתו של מאמן להביא את השובר שיוויון אברהמי כשל בכמה מקרים ולכן אפשר להבין את הפיטורים, היום? שרון אברהמי עושה חיל בהפועל חיפה בלאומית. מי שמונה במקומות של אברהמי זה כבר סיפור אחר לגמרי הלוא הוא רמי הדר, מי ש”זכה” להחליף את אדלשטיין במכבי והתפטר לאחר זמן קצר ביותר כי כשל בתפקידו מונה לתדהמת הקהל להיות מאמן הפועל תל אביב. אלטרנטיבות לא היו חסרות ובכל זאת ככל הנראה בגלל סירובו של פרנקו דאז לקבל את המשרה פנו אל הבא ברשימה שבאופן מפתיע היה זה רמי הדר ופה ההנהלה כשלה. בהפועל תל אביב צריך מעבר למוח כדורסל מחונן צריך גם מאמן עם אופי ודנ”א שמתאים לקבוצה כמו הפועל תל אביב ורמי הדר בלי יותר מדי להכנס לפן המקצועי אם הוא מבין כדורסל או לא את הדנ”א הזה אין לו וההחלטה הכי קריטית שנפלה במשמרתו של הדר היא שיחרורו המביש של אחד הביג מנים הטובים בארץ- ריצ’ארד האוול. הנהלת הפועל תל אביב הייתה צריכה ממש כמו בטלנובלה דרום אמריקאית להכריע לגבי הסכסוך בין השחקן למאמן ומתוך רצון לצאת צדקנים ובסדר עם התקשורת הם החליטו ללכת עם המאמן כי הרי “המאמן אם כבר בחרתם למנות אותו אז תנו לו לעבוד ולכו בדרך שלו”- סך הכל הציטוט צודק אך יש גם יוצאים מן הכלל, כשמעמד המאמן בשפל היום בכלל הענפים בארץ זה יפה שבוחרים ללכת עם המאמן אך זה תלוי בנסיבות. ריצ’ארד הוואל בפן המקצועי שהפך גם לישראלי רגע לפני שחירורו זה הרי טעות מהשורש והולכים עם המאמן בסיטואציה כזו אם למאמן יש קבלות והרי רמי הדר כשל ביריבה העירונית לפני וגם בהפועל תל אביב עצמה לא העמיד קבוצה ששווה את השיחרור הבזוי הזה, נו שוין לפחות לא רק הפועל תל אביב חטאה בחטא הצדקנות הזו (פוטיס קציקאריס וקרטיס ג’רלס בהפועל ירושלים).

שילם את המחיר שלא בצדק אהוב הקהל ג’ף אלן (הדף הרשמי של הפועל תל אביב)

2) פציעות- זה כנראה גם מה שהפיל את אברהמי לצערו וזו הפציעה הלא צפויה של רביב לימונד ה-כוכב- של הפועל תל אביב נפצע ולפרק זמן שהתארך הרבה מעבר לצפוי כשהקבוצה נבנתה במקור סביבו. מכה לא קלה בכלל אך נראה כי יש מי שהרוויחו מן ההפקר אם אפשר לקרוא לזה הרוויחו והם תמיר בלאט שנכנסת למלא את החור של רביב בלית ברירה והראה המון אופי וצבר ניסיון והתקדמות אדירה במהלך השנה הזו ותומר גינת שזכה לתגלית העונה עזר לתמיר להכנס לחלל של רביב ונתן עונה אישית חלומית.

חוזר לעצמו רביב לימונד (הדף הרשמי של הפועל תל אביב)

3) מנטליות חלשה- לא פעם ולא פעמיים במהלך העונה ההיא הפועל תל אביב התפרקה על המגרש וזה בא לידי ביטוי בעיקר בנפילה מנטלית של השחקנים שפשוט לא הצליחו לעמוד בלחץ ובבריחות של קבוצות יריבות במהלך משחק לעומת הפועל תל אביב של לפני שנתיים שזה היה הכוח שלה- לא לוותר עד הבאזרר ורשמה כמה מהפכים אדירים ודרמות מצמרות שיער.

והנה חוזר לו הניגון- הדבר הראשון שהפועל תל אביב עשתה בתום העונה ההיא הייתה למנות מאמן וזהו דני פרנקו שנראה כמו הבחירה המתבקשת כי יש לו את האופי והמנטליות של הפועל תל אביב והוא מאמן עם קבלות ללא עוררין בליגה שלנו ולגבי הבנת המשחק/מוח הכדורסל שלו בכלל אין על מה לדבר מדובר בהחלט במאמן מהשורה הראשונה בארץ. אם יש דבר אחד שמגיע להנהלת הפועל קרדיט עליו זה חופש הפעולה של המאמן כלומר שאין תירוצים(אני לא בניתי את הסגל, לא קיבלתי את מה שרציתי וכו’) פרנקו בנה את הסגל מא’ ועד ת’ בדמותו כשאפילו אפשר לקרוא להפועל תל אביב הפועל ירושלים 2(טיי מקי, רפי מנקו וטוני גפני). בהתחלה נגד חולון כרגיל וכצפוי זה היה נראה טוב ומבטיח אך ככל שהתקדמו המשחקים ככה התגברו הבעיות אך למרות הבעיות שצצו היה ברור לכל כי זה בר שיפור ותלוי בעיקר בהתחברות של הסגל וחזרת הפצועים כדוגמת מאט האוורד שנפצע לתקופה ארוכה בכף רגלו. הפציעה של מאט כביכול עם דגש על הכביכול יצרה חור בסגל מבחינת הביג מנים של הפועל תל אביב כשהיא נותרת עם תומר גינת, דניאל איידן וג’ף אלן בלבד כגבוהים לכן הגיעה החתמה מוצלחת, חכמה ומושכלת של טוני גפני אממה מי ששילם את המחיר על מקומות בקבוצה הוא ג’ף אלן כן כן שוב פעם הוא. כמה שכבר נרשם “הנה חוזר לו הניגון” אני רוצה להסביר- הרי ג’ף אלן הוא לא ריצ’ארד הוואל מבחינת האיכות זה ברור ושחרור של שחקן זר אכן היה מתבקש כדי להמנע מלרשום גם השנה 5 זרים בליגה וכרגע יש להפועל רק 4(טוני גפני, ג’רל מקניל, טיי מקי ומאט האוורד) אך למה דווקא ג’ף אלן?! אז נכון ג’ף אלן רחוק מלהיות שחקן מושלם, יש לו בעיות התנהגות ברורות והשופטים לא מתים עליו בלשון המעטה אך מדובר בשחקן נשמה, חיית ריבואנדים והמספרים שלו בשמיים העונה ויותר מזה הקהל מת עליו אז למה לעזאל לשחרר את ג’ף אלן שהמשכורת שלו מאוד משתלמת לשחקן זר ולא את מאט הווארד שגם לפני הפציעה לא הרשים וגם עכשיו אחריה לא נותן משהו שמצדיק את השארותו או במילים אחרות מה דני פרנקו רואה שאנחנו לא? את התשובה כנראה נקבל בסוף העונה אך שיחרורו של ג’ף אלן כבר מראה את אותותיו וכל מי שצפה במשחק מול אשדוד פילל לג’ף אלן שישמור את הביג מנים של אשדוד שחגגו על מאט האוורד ועל תומר גינת(שבנסיגה משמעותית מתחילת העונה גם במספרים וגם ביכולת) ושמו סלים קלים שלראות אותם היו מרגיזים כל אוהד כדורסל באשר הוא.

טוני גפני-בינגו (הדף הרשמי של הפועל תל אביב)

לאור ההחלטות האחרונות והנראות של הקבוצה אפילו בניצחון מול נס ציונה אפשר לראות שהפקת לקחים לא נעשתה במועדון והטעויות שחוזרות על עצמן מעלות ריח של תסכול ואכזבה ביציעים.

משתפר ממשחק למשחק ג’רל מקניל (הדף הרשמי של הפועל תל אביב)

אז מה הלאה?

עם נימה אופטימית העונה עוד בחיתוליה אך הדרבי ממשמש ובא ואין דרך טובה יותר לצאת לדרך חדשה מניצחון בדרבי חוץ אך אם להיות ריאלים? ביכולת הנוכחית פחות מהפסד דו ספרתי של האדומים יהיה בהחלט הרע במיעוטו וגם אם הפועל תפסיד בדרבי הרי שרגעי האמת יהיו בישורת האחרונה של הסיבוב האחרון לקראת הפלייאוף שם זה המאני טיים והדרך לשם עוד ארוכה למזלה ושמחתה של הפועל תל אביב כי שינויים יצטרכו להגיע עד אז על מנת לעמוד במטרות כי החומר שחקנים הוא טוב ורביב לימונד נותן סימני חזרה לאותו רביב לימונד המפלצתי שכולנו מכירים ויש ישראלים טובים בהפועל(מנקו, לימונד,גינת ובנקס שעד כה נראה מעולה) וזרים מנוסים שמשתפרים ממשחק למשחק(מקניל, מקי וגפני שנראה כמו בינגו עד כה) ואם כל העסק יתחבר וזה לגמרי תלוי בפרנקו הפועל בהחלט מסוגלת להגיע לפיינל פור.

עד כה בנקס מרשים (הדף הרשמי של הפועל תל אביב)

תגובה